הפרקטיקה מציעה מסע מרתק לעבר, שבו ילדי הגן מפיחים חיים בסיפורים היסטוריים באמצעות כלים טכנולוגיים מתקדמים. הילדים יוצרים דמויות ורקעים בהשראת סיפור היסטורי נבחר, ומשלבים יצירה, הקלטות קוליות והנפשה דיגיטלית. התוצר המשותף מוצג בקהילה ומחבר מסורת לחדשנות, עבר להווה.
פרקטיקות בתיווך צוות הגן.
כותבות הפרקטיקה: הפרקטיקה פותחה על ידי האגף לחינוך הגיל הרך בהשראת פרקטיקה שהוצגה בהשתלמות שימוש בבינה מלאכותית בגיל הרך.
הפרקטיקה נועדה לסייע לגננות ולצוותי החינוך לטפח אוריינות שפתית, שיח משמעותי והבעה יצירתית באמצעות תהליך חווייתי להמחשת סיפור מקראי. היא מקדמת את ההיכרות של הילדים עם סיפורי המקרא בדרך חווייתית ומשמעותית, תורמת לפיתוח תחושת שייכות תרבותית ומעוררת סקרנות, אהדה ועניין לעולם המקרא.
שפה ואוריינות: קידום כשירות לשונית והבנת טקסטים סיפוריים, העשרת אוצר מילים וטיפוח כישורי שיח אורייני, חשיפה לסוגה ייחודית של טקסט מקראי כתשתית ללמידה מאוחרת יותר.
מדע וטכנולוגיה: רכישת ידע על שימוש בטכנולוגיות דיגיטליות ועל תכונות של חומרים שונים ודרכי השימוש בהם.
אומנות חזותית: הרחבת הידע בתחום האומנות החזותית ובפרט בווידאו ארט. חשיפה למדיום ההנפשה ולמעבר בין יצירה סטטית לתמונה נעה.
מסורת ומורשת: חשיפה לסיפורי המקרא
שפה-אומנות-מדע וטכנולוגיה: שימוש בבינה מלאכותית לשיפור יכולות שפתיות, ויצירת תמונות.
הפרקטיקה מבוססת על סדרה של פעולות שננקטות כדי להשיג מטרה ומסייעת לפתח היכרות עם שלבי עבודה מובנים – בחירת סיפור, יצירה, תכנון, הנפשה והצגה.
היכרות עם דמויות מופת, תרבויות, ומסרים יהודיים אוניברסליים מתוך ההיסטוריה.
אוריינות שפתית: היכולת להשתמש בשפה למגוון מטרות תקשורתיות, לנסח רעיונות, לחבר מלל לדמויות ואירועים ולהציג מידע בעל פה ובהקלטה. אוריינות דיגיטלית: היכולת לנצל פלטפורמות דיגיטליות לצרכים מגוונים, כגון יצירת אנימציה לאיורים, שילוב קול ותמונה.
חשיבה יצירתית: היכולת לתכנן רקע ודמויות, לבחור להן תנועות.
פיתוח תחושת יכולת מסוגלות אישית, העצמת הביטחון העצמי ופיתוח היכולת לעמוד בפני קהל ולהציג.
היכולת לשתף פעולה, לתכנן ולקבל החלטות קבוצתיות.
עידוד סקרנות, חקירה ויצירה סביב נושאים מסיפורי המקרא. קידום למידה פעילה ומעורבות בתהליך הלמידה.
כיבוד ערכי המורשת, חשיפה לדמויות ולאירועים מהתרבות ומהמורשת היהודית.
הפעילות מדגישה את החשיבות, ההקשבה והכבוד ההדדי. העבודה בקבוצה קטנה דורשת מהילדים לאמץ ערכים של כבוד, אמפתיה, סבלנות וסובלנות.
לאחר חשיפה לסיפורי המקרא, אפשר להציע לילדים לשחזר את הסיפור בשפתם ובמגוון דרכי הבעה. בהמשך אפשר להציע לילדים לבחור יחד את אחד הסיפורים שהיו רוצים להנפיש בעזרת הכלים הטכנולוגיים. אפשר לבחור, לדוגמה, בסיפור יציאת מצרים. במהלך השיחה חשוב להדגיש אלמנטים מרכזיים, כגון הדמויות, האירועים המרכזיים, הרקע התקופתי והמסרים שבסיפור. שיח זה עשוי להיות תשתית להבנת הסיפור, לחיבורו לעולמם של הילדים ולעידוד תחושת השייכות למורשת.
מומלץ לחלק את הסיפור ליחידות משמעותיות – סצנות או התרחשויות מרכזיות (כגון: גזרת פרעה, עשר המכות, חציית ים סוף). כדאי לחלק את הילדים לקבוצות עבודה, כך שכל קבוצה תתמקד ביחידה אחת מתוך הסיפור. דרך זו מאפשרת העמקה, יצירתיות, פיתוח תוצר ייחודי ותחושת אחריות ושייכות לתהליך קבוצתי.
חשוב מאוד לשוחח עם הילדים על דרכי ההמחשה של כל חלק בסיפור – אילו דמויות יופיעו, כיצד ייראה הרקע ואילו תנועות או הבעות יאפיינו את הדמויות. שיח מסוג זה תורם לפיתוח הדמיון והחשיבה היצירתית, ומעודד שימוש במונחים כמו 'רקע', 'תנועה', 'דיאלוג' ו'תחושה'. יש לתווך את החשיבה המופשטת לשפה מוחשית ונגישה.
בשלב זה מומלץ לאפשר לילדים ליצור דמויות ורקעים שיהיו בהמשך הבסיס להנפשה באמצעות כלי הבינה המלאכותית. חשוב לאפשר יצירה מגוונת – באמצעות ציור, גזירה, הדבקה, צביעה וחומרים פתוחים נוספים, ולעודד ביטוי אישי, חקירה והתנסות תוך כדי פיתוח מוטוריקה עדינה. ליווי תומך של הצוות בשאלות מנחות דוגמת "איזו הבעה תהיה לדמות?" או "מה נראה ברקע?" עשוי לסייע לדייק את הבחירות.
כדאי לקיים שיח קבוצתי שבו מתארים יחד את התנועות והאינטראקציות של הדמויות (למשל: 'משה מצביע על הים', 'פרעה כועס'). חשוב לתעד את הרעיונות ולבנות על פיהם תסריט חזותי פשוט לכל סצנה. תכנון זה תורם לחשיבה תהליכית ולחיבור של הילדים לדמויות שיצרו.
מומלץ לשלב כלים דיגיטליים, כמו האפליקציה Animated Drawings, לצורך הנפשה של הדמויות והרקעים. אפשר לסרוק את היצירות של הילדים ולהתאים להן תנועות. חשוב לשתף את הילדים בכל שלב, לעודד בחינה של תוצאות ההנפשה ולבצע התאמות לפי הצורך. שלב זה מחזק את הקשר בין רעיון – תכנון – תוצאה, ותורם לתחושת הצלחה וגאווה.
אפשר להקליט משפט קצר לכל דמות או סצנה, בהקשר לטקסט המקראי ותוך ליווי ותיווך של הצוות החינוכי. הקלטה באמצעות תוכנת PowerPoint, למשל, מאפשרת שילוב נוח של קול, תמונה ואנימציה. התאמת הקול לתנועות ולתוכן הסיפור תורמת לדיוק ניסוח, הבעה רגשית, חיזוק הביטחון העצמי והתגברות על חשש מהצגה פומבית.
מומלץ לשתף את ההורים בתוצר הסופי – למשל באמצעות סרטון, חוברת דיגיטלית אינטראקטיבית או תערוכה מודפסת. שיתוף זה מחזק את תחושת השייכות הקהילתית ומעודד את הילדים לחוות הצלחה ולהתגאות בעשייה שלהם.
מומלץ לארגן את המרחב הטכנולוגי דיגיטלי כך שיכלול שולחן וכיסאות בגובה מותאם לילדים, טאבלטים או מסך בגובה עיניהם לצפייה נוחה, מחשב עם מקלדת, חיבור לאינטרנט, מערכת שמע ומיקרופון.
חשוב שהמרחב יותאם לעבודה בקבוצות קטנות, יהיה שקט ויאפשר הקלטות. ימוקמו בו גם לוח או מסך להצגת התוצרים.
חשוב שהמרחב הפיזי יכלול סדנה ובה 'חומרים פתוחים' מגוונים, המאפשרים לילדים חופש בחירה וביטוי להעדפות שלהם, וגם ספר תורה ואמצעי המחשה, לדוגמה תצלום של באר לסיפור יעקב ורבקה; תצלום של אוהל לסיפורי אברהם, ויצירות אומנות של אומנים המתארים סצנות מקראיות (Google Art&Culture).
יש להקצות זמנים ייעודיים לכל שלב בפעילות. חשוב ליצור תוכנית עבודה הכוללת את שלבי הפעילות – הקדמה, יצירה ושיתוף – ותזמונם בהתאם.
מומלץ לשלב את הילדים בתכנון ובניהול הזמן, ולהבטיח שלכל ילד יוקצה זמן להתנסות עם הכלי הטכנולוגי.
חשוב שהסיפור הנבחר יהיה מתוך סיפורי התורה המומלצים לגיל הרך.
חשוב לשתף את צוות הגן בתהליך ולספק לו הכוונה מתאימה לשימוש בכלים דיגיטליים ובכלי בינה מלאכותית, כדי שיוכל להנחות ולתמוך בילדים לאורך כל התהליך.
פורטל זה נבנה עבור מורים ונועד לשימוש צרכי חינוך בלבד. העמוד מכיל קישורים לאתרים חיצוניים שאינם אתרי משרד החינוך. תוכן אתרים אלה וכל המוצג בהם (לרבות פרסומות) הינו באחריות בעלי האתרים בלבד. אם נתקלתם בבעיה כלשהי או שיש לכם הצעות או הערות בנוגע לתוכן, באפשרותכם לפנות אלינו בקישור זה.
