פותחים בברכה
መልካም የስግድ በዓል - מלקם יסגד בהל
על פני הגלובוס
מסורת קהילת יהודי אתיופיה
במעגל השנה
כʺט בחשוון
חג הסיגד הוא אחד ממועדי הקהילה האתיופית, קהילת ביתא ישראל. זהו חג עתיק יומין שנקבע ונחגג במסורת יהודי אתיופיה מזה מאות ואף אלפי שנים. משמעותו של החג היא חידוש הברית בין העם ובין אלוהים, כיבוד וחידוש של מעמד הר סיני וקבלת התורה.
החג חל בכ"ט בחשוון, 50 יום לאחר יום הכיפורים. בעבר נחגג החג בכ"ט בכסלו, אך לאחר רפורמה שנערכה בלוח השנה של ביתא ישראל הוא הוקדם לחשוון.
הסיגד הוא יום של צום, טהרה והתחדשות, ובמרכזו טקס חידוש הברית בין העם לאל, הכולל קריאת קטעים מאוסף כתבי הקודש של הקהילה (המצהף קדוס) וברכות ותפילות לגאולה. הטקס נערך בראש הר גבוה, המסמל את הר סיני, ומנהלים אותו כוהני הקהילה.
הטקס כולל תהלוכה עם ספר התורה מבית הכנסת (מסגיד) אל ראש ההר, השתחוויה במהלך העלייה; בראש ההר – קיום טקס חידוש הברית; קריאת הפרקים העוסקים בהתגלות אלוהים למשה בהר סיני ופרשת הברכות והקללות בספר ויקרא. חכמי העדה (הקסים) קוראים בקול רם, והקהל חוזר על המילים הנקראות. בסיום הטקס עורכים סעודת חג לאחדות בקהילה.
ההשראה למנהגי החג לקוחה ממעמד דומה המתואר בתנ"ך, שקיימו עזרא ונחמיה בימי שיבת ציון. בישראל התקבל המנהג לערוך את טקס הסיגד בטיילת ארמון הנציב המשקיפה אל הר הבית בירושלים, בנוכחות בני העדה ואישי ציבור. טקס נוסף מתקיים בכותל המערבי.
סיגד מלשון: סגידה, השתחוויה, פולחן – יום עבודת ה'. שמו העממי של החג הוא חג המהללה (מלשון תחינה) והוא נקרא גם עמתה-סו (יום הקיבוץ).
בשנת 2008 התקבל בכנסת חוק הקובע את הסיגד כיום חג רשמי של מדינת ישראל וכיום בחירה. המטרה הייתה ליצור תחושת הזדהות ומעורבות של קהילת יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית. כך התאפשר שימורה של המסורת הקדומה לצד התחדשותה בישראל.
יהדות אתיופיה
מסעם המופלא של יהודי אתיופיה לארץ הקודש
יונה בוגלה
הוא כונה "הרצל של אתיופיה" והיה הכוח המניע מאחורי עלייתה של קהילת ביתא ישראל לארץ
עליות ועולים
על המניעים, הקשיים והמאפיינים של העולים שעלו ארצה בשנים שלפני הקמת המדינה ולאחריה
חג הסיגד, כתבה וערכה אורית שביט: PDF | WORD | שיעור מקוון
"לרבים רבים הבאים אלינו – או המובאים אל חופינו מרחוק ואף מקרוב (וחוששני, גם ללא- מעטים הגדלים כאן או היילודים כאן) עדיין לא הפך החוף הזה בית. ותפקידנו החינוכי הוא לעשות להם את הארץ הזאת, ואת העולם הרוחני שהצמיח אותה, לבית שהנפש אחוזה ודבוקה בו. וזה לא יושג בלי אווירה של אהבה-ללא-חשבונות, של כבוד-בלתי-מזויף, של הידבקות בעם ובגורלו ובתולדותיו הטראגיות, בערכיו הרוחניים, ביצירתו החיה ובחזון תקומתו" (ברל כצנלסון)
מצרכים:
3.5 כוסות קמח
1 כפית שמרים יבשים
1 כפית מלח
2 כפיות סוכר
2 כפות שמן
2 כוסות מים
אופן ההכנה:
ערבבו את הקמח, השמרים והסוכר. הוסיפו שמן, מים ומלח וצרו בצק מעט דביק. השאירו להתפחה במשך כשעה, לושו היטב והתפיחו שנית. לאחר התפיחה השנייה הוציאו את האוויר והניחו בתבנית של קובנה משומנת (או עם נייר אפייה). השאירו להתפחה שלישית.
אפו בחום בינוני כארבעים דקות.
פורטל זה נבנה עבור מורים ונועד לשימוש צרכי חינוך בלבד. העמוד מכיל קישורים לאתרים חיצוניים שאינם אתרי משרד החינוך. תוכן אתרים אלה וכל המוצג בהם (לרבות פרסומות) הינו באחריות בעלי האתרים בלבד. אם נתקלתם בבעיה כלשהי או שיש לכם הצעות או הערות בנוגע לתוכן, באפשרותכם לפנות אלינו בקישור זה.