ידע מקצועי ודידיקטי

מדיניות לשונית וחינוך לשוני מאת: פרופ רפאל ניר, תשנ"ח

לשם מה, מתי וכיצד - מדיניות בדרך לאוריינות לשונית.

• מדיניות לשונית וחינוך לשוני

ידע מורפולוגי בקרב קוראים עם דיסלקציה: תפיסת הייצוג הכתוב. מאת ד"ר מיקי כהן וד"ר רחל שיף

• המאמר

"קלוז"

הוא כלי דידקטי, העשוי לתרום לפיתוח הכושר הלשוני של התלמידים, ובעיקר בתחום הבנת הנקרא.
טכניקת הקלוז מבוססת על עיקרון מרכזי בפסיכולוגיה התבניתית (גשטאלט) והוא "עיקרון הסגירות". לפי עיקרון זה האדם נוטה "לסגור" צורות, לתפוס אותן כשלמות, גם כאשר חסר בהן פרט מסוים.

תהליך הקלוז

הוא השלמה של קטע שהושמטו  מתוכו מילים במרווחים קבועים (למשל: כל מילה שביעית). תהליך הקלוז מבוסס על ההנחה שבכל קטע ישנה רמה מסוימת של עודפות, והתלמיד המשלים את הקלוז מסוגל להפיק מן הקטע מידע, גם אם הושמטו ממנו חלק מן המילים. הוא יכול להיעזר ברמזים המצויים בהקשר, ולהשלים על פיהם את המילים החסרות.

מובאת הצעה להשתמש בקלוז ככלי דידקטי, שמטרתו לפתח בתלמידים תהליכים בהבנת הנקרא.
השלב החשוב ביותר בתהליך הפעלת הקלוז ככלי דידקטי הוא הדיונים, המלווים את תהליך השלמות ההשמטות על ידי התלמידים.
דיונים אלה יכולים להיערך בקבוצות קטנות, ואף בזוגות, ואחר-כך בהדרכת המורה במסגרת הכיתה. המגמה בדיונים אלה היא לבחון את ההשלמות האפשריות בתוך ההקשר, ולא דווקא חיפוש ההשלמה האחת, "הנכונה". כלומר, הדיונים יתמקדו בעמידה על ההבחנות שבין אפשרויות ההשלמה השונות, מתוך זיקה להקשר המצומצם ולהקשר הרחב.

כתיבה במסגרת משימה ארוכת טווח

המורה תיקי פלד מדגימה הנחיה של כתיבה בעקבות ראיון בשיעור מולדת , עם תלמידי כיתה ד' בבית הספר רמות בחיפה

• לחלק א' של ההדגמה
• לחלק ב' של ההדגמה

כתיבת תשובה לשאלה

המורה מרים אלגביש מדגימה כתיבת תשובה, בעקבות הסיפור "שלמה המלך והדבורה"  עם תלמידי כיתה ה' בבית הספר אלמוגים בקרית ים

• להדגמה

אחת ממטרות ההוראה החשובות ביותר בגן ובבית הספר היא פיתוח אוצר המילים. אוצר המילים המנטלי הוא תשתית חשובה מאוד ליצירת מושגים, לחשיבה ולהבנת העולם שסביבנו, לתקשורת יעילה, להבנת מסרים ולהבעה עצמית. לאוצר מילים עשיר תרומה לקידום ההישגים הלימודיים הן בשפה הכתובה והדבורה והן בתחומי הדעת הנלמדים בבית-הספר. לפיכך, יש ליצור הקשרים לימודיים וסביבה לימודית עתירת שפה וספר.
חשוב להרחיב ולקדם ידע על המילים בלמידה מזדמנת ובהוראה ישירה גם יחד. הלמידה המזדמנת  משמעה, לפגוש מילים באמצעות קריאה למטרות הנאה  ולצורכי למידה, להאיר אותן ולעורר את תשומת הלב אליהן. לצד זאת יש לכוון להוראה מפורשת שיטתית וממוקדת של אסטרטגיות להבנת מילים חדשות ולהעשרת המילון האישי, מילים אקדמיות (מתחום הלימודים), מילות רגש ומחשבה, מילות תואר ועוד.

אסטרטגיות ופעולות להבנת מילה

• היסק על פירוש מילה  מתוך ההקשר התוכני שבו היא נאמרה או נכתבה
• השערה לגבי פירוש מילה על סמך תפקידה התחבירי במשפט ועל סמך המבנה המורפולוגי שלה
• השערה על פירוש מילה על סמך היכרות עם מילים מאותה משפחת מילים
• בחינה רפלקטיבית של היתכנות הפירוש המוצע למילה בהקשר הנתון תוך בקרה על תהליכי החשיבה וההיסק
• חיפוש הגדרה של  מילה במילון ובחירה בין משמעויות שונות
• הרחבת המפגש עם המילה בהקשרים נוספים – בתחומי דעת נוספים, בטקסטים אחרים, בביטויים ומטבעות לשון
• שימוש במילה החדשה בדיבור ובכתיבה
• היכרות עם נטיות דקדוקיות שונות של המילה ודיוק בכתיבתה בצורותיה השונות.

אמצעים דידקטיים להרחבת אוצר מילים

• בחירה מכוונת של 5-3 מילים לטיפוח שבועי – מילים חוזרות ומילות מפתח מתוך השיח הלימודי והחברתי בכיתה, כגון  מילים הקשורות ללמידה וחשיבה (כמו טיעון, או תהליך), מילים הקשורות לרגשות וליחסים בין אנשים (כמו חברות או קנאה), מילים הקשורות לתחומי הדעת (כמו מפה או תוצאה), מילים של שבת ומילים של יום-יום, שמות עצם מוחשיים ומושגים מופשטים, מילים של ספרות יפה ומילים של תנ"ך ומקורות יהודיים, מילים של אקטואליה ומילים של השדה דיגיטלי,  ועוד.
  המורה יכולה לבחור במילים כיתתיות ותלמידים יכולים להציע מילים נוספות למילון האישי.
• העיסוק במילים יכלול מפגש איתן במופעים חוזרים במהלך השבוע ולאורך השנה, בשיעורי עברית ובתחומי דעת אחרים. נדרש לשם כך תיאום בין מורי בית הספר והצגה של המילים במקום בולט בכיתה.
• שיתוף התלמידים וההורים באחריות על המטלה של הרחבת אוצר המילים מתוך מודעות והבנה של ערכה עבורם.
• קריאה עצמית מרובה של התלמידים בספרות יפה, בעיתונות לילדים ובטקסטים דיגיטליים והאזנה לקריאה קולית של מבוגר בכיתה ובבית.
• החדשון לילדים מציע היכרות עם  מילים בחדשות.
• עבודה על "קלוז" להשלמת מילים חסרות (ראו בדף זה למטה) ויצירה של משחקי מילים ותשבצים.
• הכנת מילון אישי לאיסוף כלל "המילים שלנו".

חלק מן ההמלצות שלעיל נשענות על הרצאה של פרופ' תמי קציר ועל מחקר הבנת הנקרא של חוקרות של החוג ללקויות למידה באוניברסיטת חיפה שמתנהל כעת  מטעם המדען הראשי ואגף שפות.  מומלץ להאזין להרצאה שיפור הבנת הנקרא מילה אחר מילה מאת פרופ' תמי קציר. לצד ההרצאה, הנמצאת בדף הזה, למטה, אפשר למצוא גם קובץ המלצות למהלכים דידקטיים.

המורה רחלי קורקוס מדגימה עם תלמידי כיתה ב' בבית הספר ניצנים בתל מונד הוראת אוצר מילים בהקשר של הספר "הלפת הענקית" מאת אלכסיי טולסטוי, בעיבוד יהודה אטלס.

• לחלק א' של ההדגמה 
• לחלק ב' של ההדגמה

ה"קלוז" הוא כלי דידקטי, העשוי לתרום לפיתוח הכושר הלשוני של התלמידים, ובעיקר בתרגול אוצר המילים ובהשפעתו על הבנת הנקרא.
טכניקת הקלוז מבוססת על עיקרון מרכזי בפסיכולוגיה התבניתית (גשטאלט) והוא "עיקרון הסגירות". לפי עיקרון זה האדם נוטה "לסגור" צורות, לתפוס אותן כשלמות, גם כאשר חסר בהן פרט מסוים.

תהליך הקלוז

הוא השלמה של קטע שהושמטו מתוכו מילים במרווחים קבועים (למשל: כל מילה שביעית). תהליך הקלוז מבוסס על ההנחה שבכל קטע ישנה רמה מסוימת של עודפות, והתלמיד המשלים את הקלוז מסוגל להפיק מן הקטע מידע, גם אם הושמטו ממנו חלק מן המילים. הוא יכול להיעזר ברמזים המצויים בהקשר, ולהשלים על פיהם את המילים החסרות.

מובאת כאן הצעה להשתמש בקלוז ככלי דידקטי, שמטרתו לפתח בתלמידים תהליכים של מודעות לשימוש באוצר המילים ושל הבנת הנקרא.
השלב החשוב ביותר בתהליך הפעלת הקלוז ככלי דידקטי הוא הדיונים, המלווים את תהליך השלמות ההשמטות על ידי התלמידים.
דיונים אלה יכולים להיערך בקבוצות קטנות, ואף בזוגות, ואחר-כך בהדרכת המורה במסגרת הכיתה. המגמה בדיונים אלה היא לבחון את ההשלמות האפשריות בתוך ההקשר, ולא דווקא חיפוש ההשלמה האחת, "הנכונה". כלומר, הדיונים יתמקדו בעמידה על ההבחנות שבין אפשרויות ההשלמה השונות, מתוך זיקה להקשר המצומצם ולהקשר הרחב.

•  חוברת "הקלוז" 
• מצגת - הקלוז כתהליך דידקטי
• הרצאה - השלם את החסר - הקלוז כתהליך דידקטי
• הרצאה - שיח איכותי בעקבות קלוז (ניהול שיח בעקבות השלמת מילים בטקסט ובאסטרטגיות הנדרשות לכך)

ד"ר רוביק רוזנטל, לשונאי וסופר, יליד תל אביב 1945 . פרסם עד היום כעשרים ספרים, וביניהם ספרי תיעוד ופרוזה, ספרי ילדים, ספרי מסות ומילונים. כתב במשך 17 שנה את הטור "הזירה הלשונית" במעריב, הטור ממשיך לחיות באתר.

• לאתר הזירה הלשונית

היחידות שלהלן עוסקות בתכנים מתוך תכנית הלימוד בתרבות יהודית, תוך שימת דגש על הוראת עברית ופיתוח כישורים ומיומנויות שפה.   היחידות כוללות טקסטים מן המקורות היהודים לצד טקסטים מתוך ספרות הילדים.

בכל היחידות יש דגש על פיתוח מיומנויות השפה - דיבור, האזנה, קריאה וכתיבה ועל הרחבת אוצר מילים וביטויים בעברית, פתגמים ומטבעות לשון.

המשימות ביחידות מגוונות והן כוללות האזנה וקריאה שלטקסטים, משחקים, לימוד בחברותא, התבוננות ביצירות אמנות, האזנה ליצירות מוזיקליות ועוד.

התלמידים פעילים לאורך כל הלימוד ולמורה יש אפשרויות רבות לבחירה. לכל יחידה יש כמובן מדריך למורה הכולל הצעות להוראה, העשרת הידע של המורה והצעות לפעילויות נוספות.

• מצגת למורים - הקשר בין תרבות יהודית-ישראלית לחינוך הלשוני

טקסטים מן המקורות היהודיים - תהליכי קריאה והבנה והשתמעויות להוראה - ד"ר ריקי תמיר

ההרצאה עוסקת בייחודה של הקריאה בטקסטים מן המקורות היהודיים, בדרישות שהיא מצריכה מהקוראים הצעירים ובהשלכות להוראה.
בהרצאה יש עיסוק ברקע הקשור בטקסטים מן המקורות היהודיים ובקשיי הקריאה וההבנה הקיימים בטקסטים מן המקורות היהודיים. בסיום ההרצאה מובאות המלצות להוראה.

• להרצאה

​הפקה של טקסטים עיוניים בגיל הרך -  ד"ר עינת גוברמן

 ייצוגים גרפיים לא מילוליים הם משאבים עשירים, מגוונים ונגישים להעברת משמעות. שימוש בייצוגים גרפיים לא מילוליים תורם להבנת הזמינויות שלהם וכן להבנה והפקה של טקסטים עיוניים.

• להרצאה

הטקסט העיוני: מאפיינים טקסטואליים והבנת הנקרא – ד"ר ריקי תמיר

• להרצאה
• הטקסט העיוני - מאפיינים טקסטואליים והבנת הנקרא - הצעות להדרכה ולהשתלמויות

"מן המחקר אל הכיתה" הוא מיזם ייחודי של הפיקוח על הוראת העברית בקדם-יסודי וביסודי.  המטרה היא להפגיש בין אנשי מחקר לאנשי השדה בתחום הוראת העברית. במסגרת המיזם פוגשים המורים והגננות את החוקרים, את מחקריהם ואת המשמעויות המעשיות של ממצאי המחקרים. המפגשים מאפשרים שיח בלתי אמצעי בין החוקרים למורים לגננות. למורים ולגננות ניתנת הזדמנות לרכוש ידע חדש ועדכני, להציג שאלות לחוקרים וללמוד כיצד ליישם את הממצאים בעבודתם.

• לרישום, לקבלת מידע וקישורים להרצאות הבאות בסידרה - מלאו את הטופס