הערכה מסכמת

הערכה מסכמת יכולה לשמש את המורה להפקת ציון, למיון התלמידים על פי ביצועיהם, ככלי לזיהוי השיפור בביצועי התלמידים ביחס לעבר, וכן לקבלת אינדיקציה על מידת השליטה שלהם בתכנים שעליהם נבחנו.

אך תפקיד ההערכה הוא לא רק לשקף את הישגי התלמידים בסוף תהליך הלמידה, אלא גם לתת למורה משוב על התקדמותם כדי שיוכל להתאים את דרכי ההוראה לכיתה באופן מיטבי. כמו כן היא נותנת בידי התלמידים אפשרות לעקוב אחר התקדמותם האישית כדי לתקן ולשפר את הישגיהם.

ראו גם את הפרקטיקות: בחירה בדרכי הערכה על ידי התלמידים; שותפות לומדים בתהליך הערכה

הצעה למהלך

1. נגדיר לעצמנו את מטרת ההערכה המסכמת – איזה ידע או מיומנויות אנחנו רוצים שהתלמידים יביאו לידי ביטוי במשימת ההערכה?
2. בהתאם למטרה שקבענו, נבחר מבין מגוון האפשרויות הבאות:

מבחן סגור
מבחן הכולל שאלות שהתשובה עליהן היא בדרך כלל בחירה מבין מספר אפשרויות מוגבל, שאלות כן\לא, שאלות רבות ברירה ("אמריקאיות"), או שאלות שהתשובה עליהן נלקחת מתוך "מחסן תשובות" (כגון מחסן מילים בראשית הקריאה או בלימוד שפה זרה). ברוב המקרים תהיה תשובה אחת נכונה.
מבחן עם שאלות סגורות לרוב מתאים להערכת רמות חשיבה נמוכות יחסית (זיכרון, הבנת הנקרא), אך זה אינו מאפיין הכרחי של הכלי ובבנייה נכונה אפשר גם לשלב חשיבה מסדר גבוה.

מבחן פתוח
מבחן הכולל שאלות שהתשובה להן דורשת מהנבחנ/ת ביטוי עצמי.
יש שאלות פתוחות מסוגים שונים ומגוונים, הנבדלים ביניהם גם בסוג המיומנויות הנדרשות כדי לענות עליהן:
החל בשאלות שבהן התשובה היא מילה אחת או ביטוי קצר (השלמת משפטים, ציון תאריך היסטורי, תרגיל בחשבון), דרך בקשה להגדיר מושג ועד שאלות פתוחות הדורשות תשובות ארוכות בהן הנבחנ/ת נדרש/ת להביע מערכת מורכבת של שיקולים ויחסים בין פריטי מידע.
שאלות פתוחות הן כלי שניתן לכוון בו את רמת החשיבה הנדרשת מהתלמידים – גם חשיבה מסדר גבוה וגם מסדר נמוך. אחד היתרונות של השימוש בהן הוא שלעיתים לכותב/ת השאלה ברורה התשובה ואילו לתלמיד/ה יכולה להיות תשובה אחרת לגמרי שלא חשבנו עליה.

Unseen
סוג מבחן בו הנבחנים מקבלים מקור שאינו ידוע להם מראש ונדרשים לענות על שאלות ו\או לבצע משימות ביחס אליו. לרוב מדובר בקטע קריאה אך אפשר לעשות שימוש גם בקטע שמיעה, סרטון, נתונים מספריים, גרפים, דיאגרמות ועוד.
כיוון שהתוכן הספציפי אינו ידוע מראש ולא ניתן להתכונן אליו, הדגש במבחן כזה הוא על המיומנויות, על הפעלת תהליכי החשיבה ועל עיבוד הידע והפעלתו על המקור הנוכחי. המשימות יכולות להיות שאלות סגורות, שאלות פתוחות, משימות יצירתיות, בקשה להשוות בין הידע המובא בקטע לידע קודם שנלמד ועוד.

בנוגע לכל סוגי המבחנים, ראו גם: שאלון אבחון עצמי לתלמיד/ה – הסגנון שלי בלמידה למבחן

עבודה כתובה
משימה שהתלמידים מתבקשים לבצע במסגרת זמן חופשית וגמישה, ואותה הם צריכים להגיש בכתב. עבודה כזו יכולה להינתן בצורת "מבחן בית" הכולל שאלות סגורות או פתוחות במתווה דומה למבחן שנעשה בכיתה, אך ללא לחץ הזמן ועם נגישות לחומר ("מבחן עם חומר פתוח"), דרך עבודה שבה מוגדרים מראש הנושא, המבנה והסעיפים שיש להגיש, ועד לעבודה חופשית שלתלמידים יש בה בחירה ושליטה על בחירת הנושא וקביעת מבנה העבודה. 
העבודה יכולה לשמש כלי עבור המורה להערכת ביצועי התלמידים כדי לקבל תמונה של מצב הידע והמיומנויות בכיתה, והיא יכולה לשמש בסיס לשיח רפלקטיבי בין המורה לתלמיד/ה כדי לקבוע יעדים לשיפור.

נייר עמדה\חיבור
סוג של עבודה כתובה, שבו המשימה היא להביע בכתב רעיון, טיעון, עמדה, להעריך תופעה או נושא או לנתח סוגיה. כמעט תמיד ידרוש החיבור התייחסות גם למידע חיצוני כגון התייחסות לנתונים, אירועים או בעיות בתחום התוכן, וגם חלק יצירתי שבו יש מקום להביע רעיונות מקוריים, עמדה או דעה, מסקנות ותובנות.
כלי הערכה זה מתאים כמשימה של הערכה מסכמת עם מגבלת זמן (בדומה למבחן) או כמשימה לביצוע בזמן החופשי עם תאריך יעד מוגדר.

עבודת חקר
משימה שבמסגרתה התלמידים מתבקשים לבצע תהליך חקר שבצורתו המלאה יכלול: הגדרת שאלת חקר, חיפוש ידע רלוונטי, תכנון מערך איסוף נתונים, איסוף נתונים, עיבוד, פרשנות ומסקנות.
בפועל לא תמיד כוללת עבודת החקר את כל השלבים: לעיתים המורה מגדיר\ה את שאלת החקר, חלק מהשלבים לא מתבצעים או מתבצעים באופן חלקי וסמלי ועוד. העובדה שלא תמיד היא מתבצעת במלואה אינה פוגעת בהכרח בשימוש בעבודת החקר ככלי הערכה – מתווה העבודה צריך לבטא את מטרות הלמידה של המורה בפרק הלימוד.
עבודת החקר יכולה להתבסס על סוגים שונים של איסוף נתונים אותם יבצעו תלמידים: ניסוי מעבדה, תצפיות, ראיונות, איסוף מידע מהאינטרנט ועוד.
מתאים למגוון מקצועות לימוד: זהו כלי הערכה שכיח, כשהשימוש בו עולה עם הגיל. צורות ההגשה של העבודה יכולות להיות מגוונות: הרצאה או פרזנטציה מלווה במצגת, עבודה כתובה, כרזה, תשאול ועוד. 

ראו גם את הפרקטיקה: תהליכי חקר במרחב דיגיטלי כיתתי

הערכה מסכמת של פרויקט ארוך טווח (למשל בלמידה מבוססת פרויקטים), יכולה להתבצע על ידי הצגת תוצר פיזי. לדוגמה:

• מוצר שהתלמידים המציאו.
• הצעה לפתרון בעיה אמיתית מהחיים שמוגשת כהצעת חוק או כמענה לקול קורא לקבלת תקציב מימון למיזם.
• הפקת סרטון הכולל סימולציה.
• הצגת דילמה והצעות לפתרון.
• כתיבת ספר/עיתון שמסכם את הנושאים שנלמדו.
• הקמת תערוכה.
• בימוי והפקה של הצגה.
• הקלטה והפקה של פודקאסט.
• דגם להמחשת למידה של ידע הקשור למאפיינים פיזיים: טופוגרפיה, אדריכלות, ארכיאולוגיה.
• רובוט או אפליקציה להמחשת ידע ומיומנויות טכנולוגיים.

במקרים מסוימים מורים יכולים להגדיר לתלמידים את סוג התוצר הנדרש (למשל: רובוט בשיעור רובוטיקה), ובמקרים אחרים אפשר לתת לתלמידים בחירה בסוג התוצר (למשל: לתאר את סיפור בראשית בדרך הנראית להם).

קיים דמיון רב בין צורת הערכה זו לצורת ההערכה של פרויקט (ראו להלן), בעיקר כיוון ששניהם כרוכים בעבודה עצמאית של התלמידים, ומאחר שההערכה בפועל בשני המקרים מתבססת על מעריכ/ה חיצוני/ת הבוחנ/ת את התוצר על סמך מאפיינים שהוגדרו מראש במחוון.

לעיתים התוצר הפיזי יהיה רק חלק מתהליך ההערכה, ותחובר אליו פרזנטציה או תשאול. במקרים מסוימים התוצר הפיזי או ביצועיו לא ידרשו תצפית או תשאול שכן התוצר יעמוד ויתפקד בזכות עצמו, ועצם פעולתו תמלא את תפקיד ההערכה או המשוב. התוצר הפיזי הוא אחת הפרקטיקות המקובלות בגישת ההערכה החלופית.

כלי הערכה המבוסס על כך שהתלמידים מבצעים, באופן אישי או בקבוצות, תהליך עבודה יחסית עצמאי המכוון למטרה מסוימת ומוגדרת. במקרים רבים התלמידים הם גם אלו הבוחרים את הנושא ואת המטרה של הפרויקט או היוזמה.

זהו כלי הערכה שיכול להיות ממומש במגוון דרכים וצורות. הפרויקט או היוזמה משמשים ככלי הערכה בעיקר כשהמורה מבקש/ת מהתלמידים ליצור פרויקט או יוזמה סביב תכנים שנלמדו.

דוגמה: הישוב שלי

לאחר למידה על "הישוב שלי" או על איכות הסביבה, התלמידים מתבקשים להעלות רעיון ולפעול למען מטרה אותה הם מגדירים בתוך התחום. למשל:

• הפעלות לילדים קטנים אחר הצהריים
• מבצע לקידום מיחזור אשפה

הפרויקט או היוזמה יתנו מענה לבעיות או לצרכים שהתלמידים למדו עליהם, ויעשו שימוש בידע ובמיומנויות שנרכשו בתהליך הלמידה. לדוגמה:

• בחירת האזורים שבהם הצורך בהפעלת הילדים הוא הגדול ביותר.
• שימוש בידע שלמדו על מיחזור כדי להדריך תושבים בנושא.

ההערכה בפועל מתרחשת בדרך כלל כשהמורה, או מעריכ/ה אחר/ת, צופה בתהליך העבודה, בתוצריו או בתוצאותיו ומבצע/ת את ההערכה על בסיס מחוון.

ראו: מאגר מחוונים להערכת יוזמות ופרויקטים

היוועצות היא שיח קבוצתי מובנה בין עמיתים לשם למידה משותפת. בתהליך ההיוועצות, הנועץ מעלה דילמה, קושי או תיאור מקרה, וחברי הקבוצה מייעצים ומסייעים לו בפתרון הבעיה.

מטרת תהליך ההיוועצות היא לחשוב יחד דרך בחינת הסיטואציה ממגוון נקודות מבט, והעלאה ובחינה של פתרונות אפשריים על מנת לסייע לנועץ. בנוסף, תהליכי ההיוועצות מבוססים על יחסים של אמון הדדי ואמפתיה בין חברי הקבוצה, ובכך הם מסייעים ליצירת אקלים בטוח, תחושה של פתיחות והקשבה, וטיפוח עבודת צוות ושיתופיות.

לאחר תהליך למידה שהיו בו יסודות משמעותיים של רכישת ידע חדש, אפשר להשתמש במודל ההיוועצות גם כאמצעי להערכה מסכמת. לדוגמה:

• בשיעור ביולוגיה: אפשר לקיים מודל היוועצות שבו התלמידים משמשים כיועצי תזונה ובונים תפריט מאוזן לתלמיד/ה עם צרכים או קשיים מסוימים (רגישות לגלוטן, טבעונות, אלרגיה ללקטוז וכד'). התלמידים יבססו את המלצותיהם על החומר שלמדו בשיעור על אבות המזון ועל מדדים לתזונה נכונה.
• בשיעור אזרחות: התלמידים משמשים יועצים לאגודה לזכויות האזרח ומסייעים לתלמיד/ה שמציג/ה בפניהם בעיה כלשהי של פגיעה בפרט (איסור יציאה לריצה/רכיבת אופניים בזמן סגר בריאותי, בעל עסק קטן ששילם ביטוח לאומי אך לא קיבל דמי אבטלה בזמן משבר וכד'). התלמידים יבססו את הייעוץ שלהם על מה שלמדו בשיעורים בנוגע למוסדות המדינה וזכויות הפרט.
• בשיעור פסיכולוגיה: התלמידים משמשים יועצים לחבריהם בהתמודדות עם מצבי לחץ ומצוקה שונים כגון חרדה כתוצאה מאי-ודאות, חרדת בחינות, פחד מזרים, חרדה חברתית וכד'. התלמידים יבססו את המלצותיהם על מה שלמדו בנושא.

(ראו תיאור מפורט של מודל ההיוועצות: היוועצות בקבוצת עמיתים, אוגדן מרום 2019)

משוב (Feedback)

משוב הוא תהליך שבו הלומדים שעברו הערכה מקבלים מידע על ביצועיהם. המטרה היא לתרום לשיפור הביצועים והיכולות בעתיד. כדי שהמשוב יהיה אפקטיבי המידע צריך להיות כזה שאפשר להשתמש בו על מנת לשנות משהו בדרכי הפעולה.

לדוגמה: אם תלמיד/ה קיבל/ה 70 במבחן, הציון לא מספק מידע כדי להשתפר. מקריאת משוב מילולי או קבלתו במהלך דיאלוג עם המורה, אפשר להסביר מהן בדיוק הטעויות שגרמו לאובדן נקודות בציון.

בתהליך המשוב הלומדים מקבלים מידע על איכות הלמידה שלהם, על מיומנויות הלמידה והחשיבה שהפגינו ועוד, וכך יכולים ליישם את התובנות באופן רחב יותר גם בתהליכי למידה אחרים שלהם.

יש תחומים שבהם תהליך ההערכה מייצר את המשוב באופן מיידי. בתחום הרובוטיקה למשל, כלי ההערכה הוא תפקוד התוצר – האם הרובוט עובד? אם הרובוט לא עובד, זהו משוב נראה לעין ואותנטי המניע את הלומדים לפעולת המשך של איתור התקלה ותיקונה. אם הרובוט עובד – זהו משוב חד-משמעי להצלחת תהליך הלמידה והיצירה. עם זאת, יש לזכור שכאשר הרובוט אינו עובד, אין בכך הגדרה מדויקת לבעיה. נדרש חקר נוסף וקבלה של משוב מקדם למידה מהמורה, כדי שה"כישלון" לא יתפקד רק כציון מספרי של הערכה מסכמת "רגילה".

מחקרים מעידים שהמשוב היא פרקטיקת ההוראה בעלת העוצמה הרבה ביותר בהשפעתה על הישגים (Hattie & Timperley, 2007). כשהמשוב ניתן בצורה נכונה הוא מקדם משמעותית את ההבנה, המיומנויות והידע של התלמידים.