הרציונל לשיקולי הדעת נעוץ בצורך להגיע לחיבור המיטבי בין הלומד/ת, הנלמד והמורה. המורה האמונ/ה על ידע התוכן ועל הידע הפדגוגי, מפעיל/ה שיקול דעת בנוגע לשילובם ביחידות ההוראה, כך שיעודדו את התלמידים ללמוד – לרכוש ידע, לפתח מיומנויות ולהתמודד עם שאלות ערכיות.
כיצד מפעילים שיקול דעת בתכנון של יחידת הוראה?
נקודת המוצא לשיקולי הדעת נעוצה בתלמיד/ה ובשלוש שאלות שיש לשאול:
מה התלמיד/ה צריכ/ה?
המורה שואל/ת מהם פרטי הידע שעל התלמיד/ה ללמוד, מהן האפשרויות המזדמנות ביחידה לתרגול מיומנויות, ואילו היבטים ערכיים טמונים בה. שאלה זו מכוונת את המורה לנסח את יעדי היחידה לכיתה כנגזרת של תוכנית הלימודים.
מה התלמיד/ה יכול/ה?
המורה שואל/ת בעת התכנון מהן יכולות התלמיד/ה או מהי המקצועיות שלו/שלה בתחום התוכן: איזה ידע עומד לרשות התלמיד/ה לצורך הלימוד, באיזו מידה התלמיד/ה שולט/ת כבר עתה במיומנויות הנדרשות ועד כמה התלמיד/ה בשל/ה לעיסוק בשאלות הערכיות העולות ביחידה.
התייחסות ליכולות אלה של הלומד/ת תאפשר למורה לשלב את ביטוין כמקפצה לשלב הלימודי הבא.
מה התלמיד/ה רוצה?
השאלה הזו נסובה סביב הממד המוטיבציוני בתהליך הלמידה והיא נעוצה בגורמים הבאים:
- ידע: עד כמה הידע הנלמד רלוונטי, מעניין ומאתגר מבחינת התלמיד/ה?
- מסוגלות: עד כמה התלמיד/ה בטוח/ה ביכולת ללמוד את הנושא בהצלחה?
- סביבת למידה: באיזו מידה הדינמיקה בכיתה ותהליכי הלמידה בה מעצימים את הלמידה של הפרט ושל הכלל? באיזו מידה סביבת הלמידה בטוחה ומעודדת?
מכאן ששיקולי הדעת של המורה נובעים מכלל הגורמים העשויים להשפיע על אפקטיביות הלמידה של התלמידים, או במילים אחרות על מה שהם יכולים ללמוד ועל מה שהם רוצים, בהתחשב במה שהם צריכים בכל שיעור או יחידת הוראה.
שיקולי הדעת הם הבסיס לבחירה בפרקטיקות הוראה אלו או אחרות.
דוגמאות מתחומי דעת:
- תנ"ך: במדבר כ, כיתה ה
ההנחה בבסיס שיקול הדעת: התנהלותם של התלמידים ניחנת בפסיביות. הם מתוסכלים וחסרי אונים. ולכן, באמצעות הלימוד על דמותו של משה בסיפור ההכאה בסלע נאפשר לתלמידים לתרגל את הפרקטיקה: ייצוג וסנגור עצמי. התלמידים יבחנו את התנהלותו של משה, יציבו עבורו אפשרות אחרת להתנהלות ואחר ישאלו את עצמם, היכן הפרקטיקה הזו עשויה לפגוש אותם בחייהם.
- היסטוריה: נאורות, כיתה ח
ההנחה בבסיס שיקול הדעת: התלמידים מאופיינים במודעות פוליטית גבוהה והם בעלי יכולת אוריינית טובה. ולכן, באמצעות הפרקטיקה שיח ערכי על בסיס טקסט ננחה את התלמידים לקרוא סיפורים חסידיים ולבחון את ההשקפה העולה מהם בשאלה של עבודת האלוהים. הפרקטיקה תכוון את התלמידים לעמוד באופן עצמאי על היסודות המהפכניים בגישה החסידית, לבחון את השקפתם האישית כלפיהם ולהעלות את מרכיבי ההתנגדות של ה"מתנגדים".
- גיאוגרפיה: גלובליזציה, כיתה ז
ההנחה בבסיס שיקול הדעת: התלמידים מתקשים להבין מושגים מופשטים. ולכן, כדי שתלמידים יבינו מהי המשמעות של גלובליזציה כ"תהליך של מעבר מידע", נבחר בפרקטיקה תיווך בלמידה באמצעות הדגמה והמחשה. התלמידים יקראו תיאור של השרפה הגדולה בלונדון בשנת 1666 ואחר נעלה יחד את הידוע להם מאסון התאומים. הפרקטיקה תהווה הדגמה לכך שבעוד ששני האסונות גדולים, רק אסון התאומים נחווה באופן גלובלי. השרפה הגדולה נצרבה בתודעה ההיסטורית כאירוע מקומי. מתוך ההמחשה נעמוד על המרכיב של מעבר הידע כמרכיב יסודי בתפיסה הגלובלית.
ראו בהרחבה: הדגמה כיצד שיקולי דעת שונים משנים את פרקטיקות ההוראה
נתאר שתי כיתות ט שונות במאפייניהן ונראה כיצד שיקולי הדעת, שעלו מהשאלות "מה התלמיד/ה יכולה/רוצה?" הכתיבו פרקטיקות הוראה שונות, אף על פי שהתשובה לשאלה "מה התלמיד/ה צריכ/ה?" – היא משותפת.