עבודה קבוצתית במסמך שיתופי (למתחילים)

מסמך שיתופי – למה זה כדאי?

עבודה במסמכים שיתופיים מאפשרת למורים לתת משובים לתלמידים תוך כדי למידה ולפני ההגשה הסופית של תוצרים שונים, ובכך מייעלת את תהליך העבודה. כמו כן, עבודה מסוג זה מאפשרת לנהל עבודות קבוצתיות בתוך הכיתה ומחוצה לה, גם כאשר כל תלמיד/ה נמצא/ת פיזית במקום אחר.

בעבודה על מסמך שיתופי, כל תלמיד/ה יכול/ה לקחת חלק אחר במשימה ולתת ביטוי לחוזקות ולכישורים אישיים. כדי ליצור מלכתחילה סביבה של אמון, פירגון וכבוד הדדי בין המשתתפים, יש צורך בעבודת הכנה שתתייחס להיבטים האתיים והטכניים של עבודה שיתופית מסוג זה.

ראו גם את הפרקטיקות: למידה שיתופית; למידה מקוונת בקהילות שיתופיות בין בתי ספר

 מהלך: עבודה במסמך שיתופי

1. הכנה

• מגדירים לעצמנו מה מטרת המסמך ובאיזה אופן הוא ישרת את המטרה הפדגוגית של השיעור.
• מתרגלים יצירה וניהול של מסמך שיתופי (דוקס, מצגת, תיקייה), בסביבת התנסות של Google או בסביבת התנסות של  Microsoft.
• בוחנים את רמת השיתוף, סוג השיתוף וסוג הקובץ, בהתחשב במספר גורמים:

א. יעד הקובץ: קובץ כיתתי קבוצתי או מורה מול תלמיד/ה.        
ב. הרשאות שיתוף: האם נרצה שהתלמידים יוכלו לצפות, להגיב או לערוך את הקובץ.
   ראו סרטוני הדרכה: בגוגל או במיקרוסופט.
ג. רמות שונות של שיתופיות בהתאם לאופי המשימה.
ד. סוג הקובץ: קיימים סוגים שונים של קבצים המותאמים למטרות שונות –

• משימה מילולית ב-docs
• טבלאות ב-docs
• הצגה חזותית ב-slides
• יצירת שאלונים ב-forms
• פותחים את המסמך הרצוי ומגדירים אותו בהתאם לבדיקה שנעשתה בשלבים הקודמים. 

2. דיון כיתתי

מכינים את הכיתה לעבודה במסמך שיתופי, על ידי עריכת דיון כיתתי עם התלמידים על המשמעויות של עבודה במסמך מסוג זה. נושאים חשובים להתייחסות בדיון:

• כבוד הדדי
• תכנון מוקדם וחלוקת עבודה
• הימנעות ממחיקת עבודה של מישהו אחר
• התייעצות והקשבה
• איסור על שיימינג

כדאי להיעזר בכלים ובדוגמאות הבאות:

• דרכים ליצירת אקלים כיתה בטוח ותומך במרחב המקוון
• ניסוח כללים לעבודה שיתופית – ראו דוגמה לתקנון
• עבודה במסמך שיתופי המשותף למספר בתי ספר: דוגמה לתקנון (עברית+ערבית)

3. התנעת התהליך

א. בחירת נושא
מציגים את נושא הלמידה ומקיימים עליו דיון כיתתי קצר.
ב. חלוקה לקבוצות
מחלקים את הכיתה לקבוצות קטנות של 4-3 תלמידים.
ג. עבודה בקבוצות

• בחירת היבט או תת נושא מתוך הנושא הגדול.
• חלוקת העבודה: התלמידים יכולים לחלק ביניהם את התפקידים לפי כישורים ונטיית לב.
• מחקר של תת הנושא באמצעות איסוף ועיבוד מידע כגון חומר ארכיוני, ראיונות, תצפיות, צילומים, כתבות, מחקרים, סרטונים וכד'.
  (ראו את הפרקטיקות: איסוף מידע; מיזוג מידע; הערכת מהימנות של מקורות מידע)
• תצוגת הנושא לכיתה בתוך מצגת שיתופית.
  כל קבוצה תבחר את אופן התצוגה המתאים לה: הכנת סרטון, יצירת מפה שיתופית, טבלת נתונים אינטראקטיבית, צילומי שטח וכד'.
  (ראו את הפרקטיקה: ייצוג המידע או הידע בדרכים מגוונות)

4. פתיחת מצגת שיתופית

מקצים שקופית לכל קבוצה (או 3-2 לפי הצורך), ומשתפים את הקישור עם התלמידים.
כל קבוצה תוסיף את תוצרי המחקר שלה למצגת השיתופית (ראו דוגמה להלן).
אפשר לקיים מפגש סינכרוני מסכם שבו כל קבוצה מתארת את תהליך העבודה שלה ומציגה את התוצרים שהכינה, כולל התייחסות לדרך העבודה, לאתגרים שעמם התמודדו בדרך, ולחוויית היצירה המשותפת בכללותה.

5. משוב עמיתים

מקיימים משוב שבמסגרתו התלמידים כותבים תגובות לחבריהם: לאחר שכל הקבוצות מסיימות את המשימה ומוסיפות את התכנים למצגת השיתופית, כל קבוצה כותבת שאלה או תגובה לקבוצות האחרות. רצוי להנחות את התלמידים לאילו היבטים כדאי להתייחס בתגובות.

ראו: דוגמה להנחיות להערכת עמיתים

6. סיכום ורפלקציה

לאחר סיום העבודה בקבוצות, חוזרים למליאה לסיכום הנושא ועורכים דיון רפלקטיבי בשאלות כגון:

• במה תרמה לך הקבוצה להבנת הנושא?
• במה את/ה תרמת לאחרים?
• באיזה אופן המצגת השיתופית סייעה או תרמה לתהליך הלמידה הקבוצתי/האישי?
• איזה מאופני התצוגה מועדפים עליכם ומדוע?

ראו גם את הפרקטיקות:

• יצירת ייצוגי מדיה דיגיטלית חזותית בסביבה מקוונת
• משוב מקדם למידה לחברים
• שותפות לומדים בתהליך ההערכה: בחירת כלי ההערכה, הערכה עצמית והערכת עמיתים

דוגמה לתהליך עבודה במסמך שיתופי: היישוב שלי – עבודה שיתופית ב- google slides

בדוגמה ניתן לראות כיצד כל קבוצה בחרה בהיבט אחר של היישוב פרדס חנה, וייצגה אותו באופן שונה.
כל הקבוצות עבדו יחד על מצגת שיתופית מסכמת:          

• קבוצה 1: היסטוריה (שקופית 2)
  אופן המחקר: ראיון עם ותיק/ה מהיישוב.
  אופן התצוגה: תמלול הראיון בקובץ google docs והוספת קישור למצגת השיתופית.

• קבוצה 2: שירים (שקופיות 3+4)
  אופן המחקר: חיפוש ברשת אחר שירים שנכתבו על ידי משוררים תושבי המקום, מציאת נקודות חיבור אישיות, ראיונות עם המשוררים, כתיבת שיר.
  אופן התצוגה: הוספת קישורים לקליפים, התייחסות אישית לשירים וכתיבת שיר משותף במצגת.

• קבוצה 3: חקלאות (שקופית 5)
  אופן המחקר: ראיון מצולם עם מגדל אבוקדו ביישוב.
  אופן התצוגה: הקלטת הראיון בסרטון, העלאת הסרטון ליוטיוב, צירוף הקישור למצגת השיתופית.

• קבוצה 4: תרבות (שקופית 6)
  אופן המחקר: סקירת מוסדות התרבות בפרדס חנה והיכרות עמם.
  אופן התצוגה: יצירת מסלול מוסדות תרבות בפרדס חנה במפה שיתופית ב-גוגל מפות.  
  ראו: מפה לדוגמה
  (ליצירת מסלול/סיור דיגיטלי ראו גם את הפעילות: קל לי בדיגיטלי – תכנון סיור בירושלים)

תהליכי למידה המשלבים הערכה חלופית כדוגמת מטלת ביצוע, תהליך חקר, למידה מבוססת פרויקטים וכד', משלבים בדרך כלל למידה שיתופית ברמות שונות, הן בתהליכי איסוף ועיבוד המידע והן בשלב הכנת התוצר.

ניתן להשתמש בגיליון אלקטרוני שיתופי, כדי שכל תהליך עיבוד המידע על ידי התלמידים ייעשה באופן שיתופי.

(ראו חוברת הסבר למשתמשים במיקרוסופט)

להלן דוגמה לתהליך המשלב למידה שיתופית במסגרת מטלת ביצוע בגישה משולבת. במטלה זו על התלמידים להכין קמפיין הסברה לייעול משק המים בישראל, בהתבסס על ניתוח מאזן המים בכנרת לאורך שנה אחת:

1. עורכים מפגש וירטואלי בו מציגים הנחיות למטלה ומקיימים דיון שיתופי.
2. התלמידים עובדים מרחוק בקבוצות, מאתרים מידע ואוספים אותו בגיליון שיתופי, נעזרים במקורות מידע, ומנתחים את הנתונים בקבוצות העבודה. התהליך מלווה בתמיכה ובמשוב של המורה באופן שוטף.
3. לסיכום התהליך התלמידים יוצרים בקבוצות, או בשיתוף כל הכיתה, תוצר משותף המבוסס על עיבוד הנתונים והמסקנות אליהן הגיעו.
4. בשלב האחרון, התוצר מיוצג כקמפיין הסברה לייעול משק המים בישראל וכל התוצרים מוצגים במפגש וירטואלי.

(הדוגמה מתוך מערך למטלת ביצוע במתמטיקה המבוסס על שיעור מתמטיקה לחט"ב של המורה אסף דביר)