הערכת מהימנות של מקורות מידע

מידע מגיע אלינו כטקסטים בכתב ובעל פה וכעדויות פיזיות מסוגים שונים, והוא נמסר לנו במגוון אופנים: באמצעות כתבות, כמידע שימושי, כמאמר מחקרי, כפריט ספרותי, כפריט פרסומי, כעדות בלתי אמצעית ועוד.

כל סוגי מקורות המידע עשויים לשמש אותנו, והשאלה היא רק כיצד ולשם מה. כדי להכריע בשאלה יש לבחון תחילה את מהימנותם של מקורות המידע, ובהתחשב במסקנות נעלה שאלות נוספות לצורך הכרעה בדבר השימוש במידע.

יש לתת את הדעת לכך שהערכת המהימנות חשובה לא רק לשם הצבת טיעונים על יסודות מוצקים. מאחר שהטיעונים שלנו מיועדים בדרך כלל לנמען מסוים, הרי שהערכת המידע נושאת גם משמעות אתית. מכאן שעלינו לא רק לחתור להערכת המהימנות של המידע שאנחנו צורכים, אלא עלינו גם לוודא שהשימוש שאנחנו עושים בו ישמש נכונה את הבאים אחרינו.

כלי להערכת מהימנות מידע: רם סמפץ

1. פתיחה
   נצפה בסרטון: הערכת מידע שמקורו ברשת האינטרנט (הקטלוג החינוכי)
2. לימוד הכלי
   לאור הצפת המידע, וכדי לדעת האם המידע שברשותנו מהימן ועדכני, ניתן להיעזר בכלי: רם סמפץ.
   נלמד את הכלי וננחה את התלמידים להיעזר בו כדי לקבוע האם הכתבות שקראו על נושא מסוים מהימנות או לא, תוך שהם מציינים על בסיס מה הם קובעים זאת.

• רלוונטיות
  - איך זה רלוונטי למחקר או למטרה שלך?
  - מה המרחב של החיפוש?
  למשל, אם אחפש מידע על "גל", יעלה מידע על גל בפיזיקה, גל במים, קופת הגמל גל או גל גדות...
  - מה רלוונטי לי?
• מטרת המקור
  - לשם מה נוצר המקור?
  - למי המקור מכוון?
  למשל: האם הוא פרסומי? האם המידע לימודי/אקדמי? האם המידע רכילותי? וכד'.
• סמכות
  - מי המחבר/ת או מוסר/ת המידע?
  - מהי נקודת המבט שלו/שלה?
  - באיזה מובן למחבר/ת יש מומחיות בתחום הנדון?
  למשל: האם המחבר/ת אקדמאי/ת, רופא/ה, עיתונאי/ת, מומחה מטעם, ידוענ/ית?
  - מהו האינטרס של הכותב/ת בכתיבת הדברים?
• מועד הפרסום
  - מתי המקור נכתב או נמסר?
  - האם נכתב/נמסר לפני עשרות שנים, לפני שנים אחדות או ממש לאחרונה?
  - אם נכתב מזמן, האם עודכן?
• פרסום
  - היכן פורסם? באיזו תבנית? (פורמט) – בכתב-עת, אתר מקצועי, מדעי, שיווקי, חדשותי, רכילותי?
  - האם פורסם באתר מטעם קבוצה מסוימת? למשל קבוצה דתית, אידיאולוגית, עסקית?
  - בתוך הפורמט של מקור המידע: מהו ההקשר שבו נמסר המידע?
• ציטוט
  - האם הכותבים ציטטו את המקורות שלהם?
  - את מי הם ציטטו?
  - מה ידוע לנו על מי שצוטט ועל עמדותיו?

שימו לב!
בחינת המהימנות אינה מסתיימת בשימוש בכלי רם סמפץ. יש לנקוט פעולות נוספות של בחינה ובעקבותיהן לשקול כיצד נכון לעשות שימוש במידע:

• חשיפת המידע הנוסף שמוסר כל מקור יחד עם המידע שמענייננו
  למשל, אם המקור הוא עיתונאי, ייתכן שחלק מהמידע לא נמסר אלא לצורך העצמת האטרקטיביות של המקור (והרי לכתבות גם פן בידורי), ולכן משימת המשתמש במידע היא להבחין בין עיקר וטפל, בין העובדות ובין "מניפולציות עיתונאיות".
  אם המקור הוא פרסומי, הרי שמלכתחילה הוא מציג את המידע באופן חד צדדי, ואם חשוב לנו להבין את המידע לאשורו, ייתכן שנרצה לתקף את המידע ממקורות נוספים.
  אם הוא אקדמי, ונבנה מטיעונים שיש לגביהם הסכמה, ייתכן שנכון לבדוק האם קיימת גם אנטי-תזה רווחת.
• בדיקת ההקשר
  יש לשים לב גם להקשר שבו מופיע המידע בתוך מקור המידע. האם המידע פורסם בכותרות החדשות או ב"עמודים האחוריים"? האם המידע הובלע בדברי המומחה או שמא ניתן להם דגש מיוחד? מהימנותו של ידע בעיני הנמען, קשורה גם בהערכה של המקור עצמו את הידע, את ההקשר שבו הוא מציב אותו ואת הדגש שהוא שם או לא שם עליו בדבריו.
• הבאת הדברים בשם אומרם
  בכל מקרה נקפיד להביא דברים בשם אומרם, וכך נמנע הצגה של הנתונים כאילו היו אובייקטיביים, ונאפשר לנמען להפעיל שיקול דעת ביחס לטיב המידע.
• העלאת הסתייגויות בגוף הכתוב
  עם הצגת המידע נמסור פרטים מלאים על מקור המידע (אינטרס, מידת מומחיות, נקודת מבט), וכך נשאיר בידי הנמען את האפשרות לקבוע את יחסו למידע. למשל, נוכל לספר על אינטרס של מקור המידע ביחס למידע הנמסר, על הטיה של מאגר המידע או על מגבלות הידע של מקור המידע (למשל, מגבלת רוחב היריעה של מוסר המידע).
• הערכת מקור ראשוני/משני
  מקור מידע בן הזמן והמקום של הידע שנמסר באמצעותו (למשל, אדם שהיה עד לפרטי הידע שמענייננו), נתפס על פי רוב כבעל מהימנות גבוהה יותר. אומנם יש לנקוט זהירות גם בבחינה של מקור מידע כזה, אולם כלל אצבע הוא שככל שמקור ידע עבר עיבוד אינטנסיבי יותר, כך מהימנותו פוחתת.

ניתן להיעזר במארגן גרפי לבדיקת מהימנות מקור מידע

ראו גם: מהצד השני עם גיא זוהר, כאן 11 (5.5.20 החל מדקה 04:14)

1. יצירת עניין: דיון כיתתי
   בוחרים נושא הרלוונטי לעולמם של התלמידים. לדוגמה: וירוס הקורונה, קליטת עולים בשנותיה הראשונות של המדינה; הקמת אסדת גז בקרבת חופי הארץ; רכישת תוסף תזונה לירידה במשקל; מתן חיסונים; שכירת חדר לחופשה בחו"ל ועוד.
   נדגים כאן בהתייחס לנושא: וירוס הקורונה
   מקיימים דיון כיתתי סביב שאלות כגון:

• זוכרים את תקופת הקורונה – את המגבלות, איך הרגשתם, מה היתה רמת החרדה?
• כל יום התפרסמו כתבות ומחקרים שעוררו תקוות או פחדים. לְמה אפשר להאמין? איך נדע?

2. קריאת מקורות מידע
   נחלק לתלמידים אחת או כמה מהכתבות הבאות ונבקש שיקראו אותן ויענו:

• אילו מחשבות ורגשות עוררה הכתבה? מדוע?
• מה לדעתם צריך ונכון לעשות בעקבות המידע?
• איך נדע למה להאמין? מה מהימן ומה לא?

מבחר כתבות:

1. התגלתה מוטציה חדשה... (mako)
2. מחקר חדש חושף כי אחוז התמותה מקורונה עשוי להיות נמוך יותר משחשבנו (mako)
3. מחקר גרמני מזהיר ... (גלובס)
4. האם יש קשר בין סוג הדם לסכנה מקורונה? (ישראל היום)
5. קבוצת סיכון חדשה להדבקה בקורונה: שחקני כדורגל (mako)

לא תמיד פשוט לדעת אם מקור המידע שנחשפנו אליו מהימן או לא. לכן יש להתייחס בביקורתיות ובזהירות למידע בספרים, בכתבי עת, בעיתונים ובמיוחד באינטרנט. הערכת מהימנות, רלוונטיות ועדכנות של מידע ברשת דומה לבדיקה במקורות מודפסים, אך יש גם הבדלים, במיוחד בשלב הראשון של בדיקת הרלוונטיות.

• מה לדעתכם כדאי לבדוק כדי לדעת אם המידע שמצאנו רלוונטי עבורנו, והאם הוא מהימן ועדכני?

הערכת מהימנות מידע כחלק מפיתוח מיומנות נדרשת במקצועות החובה

הפרקטיקה של הערכת מידע מהווה עבור התלמידים מיומנות יסוד בלימודי השגרה במקצועות השונים. אומנם בכל מקצוע טווח השאלות לבחינת המהימנות שונה, אבל ההכרח בגישה ביקורתית שמתחקה אחר "בית היוצר" של הטקסטים ומסריהם, זהה לכולם. להלן דוגמאות מלימודי התנ"ך:

טקסטים בתנ"ך מכילים בתוכם אג'נדה והזיהוי שלה בכל טקסט מהווה לא פעם חלק מהניסיון לפענח את מסריו, ולעיתים אף את המציאות ההיסטורית שמאחוריו. למשל:

• השומרונים
  תיאור מוצאם של השומרונים וסיפור התגיירותם (מלכים ב, פרק יז), נבע לדעת חוקרים ממגמה שרווחה בתקופת עזרא לדחות מעל שבי ציון את אלה שלא גלו לבבל וביקשו להשתתף בבניית בית המקדש. התיאור המגמתי של השומרונים שירת את הקבוצה השלטת, שידה הייתה גם בעריכת הכתובים.
• אחאב
  הצגתו החד צדדית של אחאב מלך ישראל כחוטא גמור בתנ"ך, בעוד שמהמונולית מכורח' עולה שאחאב היה מלך בעל עוצמה גדולה באזורנו. לעוצמתו זו של אחאב אין זכר בתנ"ך. כחלק מלימודיהם במקצוע ההתלמידים צריכים לפתח עירנות להצגה מוטה זו של הדברים. ראו: יאיר זקוביץ, מחלוקות גלויות וסמויות בספרות המקרא.

דוגמאות מתחומי דעת נוספים

עברית (גן-כיתות יסודי): השמים נופלים – גוֹלֶת תרנגולת
בסיפור עוברת שמועה מאחד לאחר בלי שמישהו טורח לבדוק אותה. לאחר קריאת הסיפור אפשר לשאול:

• האם הפחד מוצדק?
• האם באמת השמים נופלים?
• מה הייתם עושים כדי להחליט אם להצטרף לבורחים בסיפור או להישאר?

ביולוגיה (י-יב): חיסונים
מה תרצו לדעת כדי להחליט אם להתחסן נגד שפעת ונגד מחלות ילדות או לא?
ראו: חושבים מוט"ב – הקניית מיומנות של הערכת אמינות מידע

גיאוגרפיה וביולוגיה (ז-יב): התחממות האקלים
איזה מידע צריך לחפש ומאילו מקורות, כדי להכריע בשאלה אם ההתחממות הגלובלית היא מעשה ידי אדם או שינויים בפעילות השמש?

היסטוריה (י-יב): רצח העם הארמני
באילו מקורות תחפשו מידע לקריאה ולצפייה, ולאילו עדויות תאזינו, כדי לדעת אם רצח העם הארמני היה או לא היה?

היסטוריה (ט-יב): הכחשת שואה
מה תספרו למכחישי השואה על המקורות עליהם הם מסתמכים?
איפה תוכלו למצוא מקורות מידע מהימנים?

הדיון סביב שאלות אקטואליות מהווה עבורנו, המורים, הזדמנות לפתח את ניצני המודעות של התלמידים לצורך בהערכת מהימנות מידע. להלן דוגמאות לסוגיות אקטואליות שבמוקד שלהן שאלה של הערכת מידע:

• צילומי צבע של אירועים מהעבר
  לאחרונה נצבעו תמונות וסרטי וידאו ישנים בגוונים האמורים לשוות להם תוקף מציאותי. המעשה הפך את התמונות והסרטונים לאטרקטיביים עבור הצופים אלא שלצד זאת התעורר ויכוח בשאלה אם יש בכך כדי לפגוע במהימנות המידע המועבר באמצעותם. ניתן על סמך הסרטון לקיים בכיתה דיון, באיזה מובן התערבות מאוחרת במקורות ידע קדומים מעלה או מפחיתה את מהימנותם.

ראו: שחור לבן, כחול לבן ; מלחמת העולם הראשונה בצבע

• חיסונים
  בשנים האחרונות ישנם הורים שנמנעים מלחסן את ילדיהם, ובכך מחלישים את המוגנות של האוכלוסייה כולה מפני מחלות שכמעט עברו מן העולם. הוויכוח על החיסונים צבר תאוצה עם הפיכת המידע לנגיש יותר עבור האדם הפרטי. זמינות המידע אומנם מבורכת, אבל היא מעלה ביתר שאת את סוגיית מהימנותו.
  ראו: למה הורים לא מחסנים את ילדיהם? ; וגם: מה חושבים ההורים שאינם מחסנים?

דרכי התנהגות וביטוי אלו נשמעות לא פעם, ובדרך כלל בהקשר שלילי. מה הכוונה במונחים אלו וכיצד הם באים לידי ביטוי?

1. תעמולה

• "דברי הסבר שמטרתם שכנוע הזולת בצדקת רעיון מסוים או מתן פרסום לדבר מסוים." (מילון אבן שושן, עמ' 1407)
• "תעמולה (פרופגנדה) היא צורת תקשורת, בה נעשית הפצה מחושבת של רעיונות בקרב ציבור רחב, במטרה להשפיע על התנהגותו או על עמדותיו." (ויקיפדיה)

נציג לתלמידים מספר מודעות של תעמולת בחירות. למשל: כרזות בחירות ישנות
אפשר כמובן להביא מודעות אקטואליות אך יש לגלות זהירות לרגישויות פוליטיות ולהסכמה בדבר שילוב פוליטיקה בבית הספר. חשוב להביא דוגמאות של מפלגות מגוונות.

עבודה בקבוצות

לגבי כל מודעה כתבו:

• מה חשוב למפלגה שידעו עליה?
• מהם הרמזים שמרמזים על כך? (מילים, צבעים, אנשים)
• באיזו מידה מודעה זו נותנת לכם תמונה אמינה על המפלגה וביטחון שאתם יודעים מהן דעותיה?
• האם תרצו להצביע למפלגה זו? מדוע? מה במודעה הוביל אתכם להחלטה זו?
• על אילו רבדים עבדה התעמולה?

2. מניפולציה

• "נקיטת תכסיס ערמה או זריזות לשם סידור משהו, בעיקר בלתי כשר." (מילון אבן שושן, עמ' 715)
• "סחיטה רגשית, סוג של השפעה חברתית בה אדם מנסה לשנות את תפיסתו או את התנהגותו של אדם אחר באמצעות טקטיקות הנקשרות עם ערמומיות, רמייה או ניצול, אך הדבר אינו מחייב וניתן לפרשנות אישית." (ויקיפדיה)

צפייה מונחית

צפו בסרטון הפרסומת של בזק ששודר סביב יום העצמאות תש"ף (2020) כשהעם היה בסגר עקב מגפת הקורונה. שאלו:

• על אילו רגשות ותחושות עובדת הפרסומת?
• מהם המרכיבים המניפולטיביים שיש בפרסומת זו?

3. דמגוגיה

• דמגוג: "מנהיג המשפיע על ההמון ומלהיבו בכוח נאומו ודבריו, המכוונים על פי רוב אל הרגשות, היצרים והדעות הקדומות של ההמון". (מילון אבן שושן, עמ' 225)
• "שיטת שכנוע מניפולטיבית להעברת מסרים בהתבסס על פנייה לרגש הפחד, או לחלופין, שימוש באמירות ריקות מתוכן רלוונטי למסר הנדון. לעיתים, השימוש בדמגוגיה גובל בעיוות המציאות באמצעות אזכורים סלקטיביים של עובדות ושימוש בכשלים לוגיים. שימוש בדמגוגיה נחשב לנפוץ בקרב פוליטיקאים וכן בתחומי השיווק והפרסום. דמגוגיה עלולה להתקיים גם בחלק מהתקשורת המסחרית, לדוגמה בצהובונים, כותרות של עיתונים, בדיווחי התקשורת על מחקרים מדעיים ועוד". (ויקיפדיה)

צפייה מונחית

• לפני הצפייה בסרטון הבא בקשו מהתלמידים לציין אילו התנהגויות ותכנים משמשים דמגוגים טובים (מחוות גוף, דרך התבטאות).
• צפו בסרטון: 'דמ-דמע-דמגוגיה' מתוך: 'הפסקת אש – בורדל טוטאל'
• אספו תשובות ובקשו מהתלמידים לזהות אילו מההתנהגויות ומהתכנים עובדים עליהם ביותר.
• בקשו מהתלמידים להאזין לנאומים, ולצפות במסיבות עיתונאים, תעמולת בחירות או פרסומת, ולזהות לפחות שלושה דברים שהם מפרשים כדמגוגיה. לדוגמה:
• פעם בשבוע עם תם אהרון עונה 2 | מחנאות פוליטית – פרק 34 (דקות: 09:09-10:02)
• ח"כ אייכלר במסגרת "נאומים בני דקה" בכנסת
• פרסומת לסיגריות כאמל משנת 1949
• שיח במליאה: מה התחושה שיש לכם כשאתם שמים לב לדמגוגיה של מנהיגים או למניפולציה של מסרים כלשהם?

1. הצורך בהערכת מידע: פיתוח מודעות
מציגים לתלמידים מספר קטעי מידע שנויים במחלוקת העוסקים בנושאים מחיי היום יום, ועורכים דיון המיועד לפתח מודעות ראשונית לגבי הצורך בהערכת מידע.

לדוגמה: נחיצות ההסגר בתקופת משבר הקורונה. מומלץ לשלב סרטונים בנושא כגון:

• התבטאויות בנושא הקורונה
• האם צריך לפחד מנגיף הקורונה?
• קולות נגד צעדי משרד הבריאות במשבר הקורונה

מציפים שאלות ותהיות שיעלו את המודעות לכך שעלינו להטיל ספק במידע המוצג במקורות שונים:

• האם קיימים הבדלים בין מקורות המידע?
• האם המידע שהוצג אמין לדעתכם? מדוע?
• כיצד ניתן להחליט מהי רמת האמינות של המידע?

2. צריכת מידע ביקורתית: דיון כיתתי
עורכים דיון המיועד לאפשר לתלמידים לזקק קריטריונים לביצוע הערכת מידע, ומסייעים להם לנסח אותם. ניתן לשלב סרטונים המספקים מידע על תהליך זה. למשל:

• הערכת מידע נבונה
• הערכת מידע ברשת האינטרנט

בשלב זה ניתן להיעזר בכלים דיגיטליים מארגני חשיבה, כגון סיעור מוחות. לדוגמה:  Mindomo

3. גיבוש מחוון
מפתחים בשיתוף עם התלמידים מחוון להערכת מידע הכולל קריטריונים המנוסחים כשאלות מנחות.

• ניתן להיעזר בהנחיות לעריכת המחוון בטופס Forms Google כדי להעשיר את המחוון ולהתאימו לתלמידים בכיתה.
• ליצירת עותק של המחוון
• ניתן אף ליצור טופס בסביבת הענן Microsoft 365
• ראו גם את הפרקטיקה: שיתוף התלמידים בבניית מחוון או כלי הערכה

4. עבודה בקבוצות
מחלקים את התלמידים לקבוצות ומציגים להם חמישה מקורות מידע העוסקים בנושא שבחרנו. הקבוצות צריכות להעריך את מידת מהימנותם של המקורות השונים.

• ניתן להיעזר בטבלה שיתופית הכוללת קריטריונים שונים לביצוע הערכת המידע.
• אפשרות נוספת: כלי עזר לביצוע הערכת מידע

לאחר ביצוע הערכה ביקורתית, התלמידים נדרשים לבחור שלושה מקורות מידע הנתפסים בעיניהם כמתאימים ומהימנים ביותר על סמך הקריטריונים שהוצגו. התהליך מלווה במשוב של המורה.

5. רפלקציה אישית וקבוצתית
התלמידים כותבים תובנות שונות ומתייחסים באופן ביקורתי ליעילותן של האסטרטגיות שנקטו בהסתמך על השאלות המנחות שבמחוון. ניתן למשל לעשות שימוש בכלים דיגיטליים כגון:

• כלי ליצירת בלוג: כדאי לעשות שימוש בכלי הדיגיטלי Blogger המאפשר ליצור בלוג בו ניתן לתעד חוויות, רשמים ותובנות באופן שוטף ולאפשר לאנשים להגיב להם.
• לדיון בשאלות המתייחסות להערכת אמינות המידע מומלץ להשתמש בכלי הדיגיטלי Stoodle המאפשר יצירת חדר וירטואלי לשיח שיתופי.

ראו גם את הפרקטיקות: רפלקציה עצמית ; רפלקציה קבוצתית

להרחבה

ראו: מצגת אוריינות דיגיטלית המציגה שימוש בכלים דיגיטליים בהקשר של אוריינות מידע, כולל הפעלת ביקורת על מידע שנאסף.

וגם: אוריינות מידע בסביבה דיגיטלית במרחב הפדגוגי, פורטל עובדי הוראה