רפלקציה עצמית

'המראה שמראה לי את עצמי' היא כלי רפלקטיבי שמזמין את התלמידים לעצור לרגע ולהתבונן על עצמם כלומדים. אפשר לבצע את הרפלקציה לפני ביצוע המשימה הלימודית או לאחריה.

1. נכין מבעוד מועד שתי מראות. מסביב לכל מראה (או בגב המראה) נדביק מספר שאלות. לדוגמה:

מראה עם שאלות טרם ביצוע המשימה –

• מה אומר לעצמי כדי להאמין שאצליח?
• מה מעוררת בי המשימה?
• מה יעזור לי לבצע את המשימה?

מראה עם שאלות לסוף המשימה או מיד לאחריה –

• מה השגתי?
• מה למדתי שהיה משמעותי עבורי?
• אילו כוחות זיהיתי בעצמי?
  
  ראו לדוגמה: איור מראות להדפסה
  אפשר להחליף לשאלות אחרות שמתאימות יותר לכיתתכם בעזרת בנק השאלות

2. נציג לתלמידים את המראות עם השאלות, ונסביר כיצד נשתמש בכל מראה במהלך הלמידה.
כדי לא להעמיס יותר מדי על מהלך השיעור, נשתמש בכל פעם רק במראה אחת.

3. במהלך השיעור נבקש מכל תלמיד/ה, לפני תחילת משימה או לאחריה, לבחור שאלה אחת בלבד מתוך השאלות שעל המראה ולענות עליה.

4. התלמידים יענו על השאלה בכתב לעצמם, במשפט אחד שמתאר מה למדו על עצמם.

5. בהמשך, בשיח אישי, בזוגות או בקבוצות התלמידים יוכלו לשתף בתובנות אליהן הגיעו ולחשוב עליהן יחד עם החברים או עם המורה.

דוגמה לרפלקציה עצמית

״יש מצב״ הוא מיזם שמטרתו ליצור נקודות מפנה חיוביות בחייהם של בני נוער, באמצעות הרצאות מעוררות השראה מפי דמות מופת. ההרצאה עשויה להשפיע על התלמידים ואף ליצור אצל חלק מהם ״חוויית מפתח״ שיכולה לעזור להם לשנות את מסלול חייהם. הצפייה מלווה במשוב מיידי ולאחריו מילוי דף רפלקציה עצמית.

1. הסבר מקדים לתלמידים

נציג לתלמידים את המרצה ואת נושא ההרצאה. לדוגמה:

"אנחנו עומדים לצפות ברצאה של יונתן ניר. יונתן הוא מפיק ובמאי של סרטים תיעודיים שזכו בפרסים רבים בארץ ובעולם. הוא יספר לכם על הסרטים שהוא יצר, ותוכלו ללמוד מזה מה עושה במאי ומפיק קולנוע. הוא גם יספר לכם על הקשיים שהוא התמודד איתם כשהיה בגיל שלכם, ואיך הוא בחר להתמודד ולהצליח. אחרי ההרצאה תתבקשו למלא משוב בטלפון ובדפים שאחלק לכם".

2. צפייה בהרצאה

נצפה יחד ככיתה בהרצאה הנבחרת מתוך קטלוג ההרצאות. אפשר להזמין את המרצה למפגש עם התלמידים, אך זה אינו הכרח ואפשר להסתפק בהרצאה המצולמת.

3. מענה על משוב דיגיטלי

מייד לאחר הצפייה, נשלח לתלמידים את המשוב הדיגיטלי ונבקש מהם לענות עליו באותו הרגע.

4. מילוי דף רפלקציה אישית

תהליך מילוי הרפלקציה על-ידי התלמידים חייב להיעשות מייד בסוף ההרצאה, שכן חלק מהם ירגישו התלהבות והשראה בעקבות ההרצאה וזה הזמן הטוב ביותר עבורם לכתוב ולשתף. 

נחלק לתלמידים את טופס הרפלקציה  ונדגיש שתהליך הרפלקציה הוא תהליך אישי שבו כל אחד ואחת מהם מתבקש/ת להתבונן פנימה, ללא הפרעות ורעש, וללא התייחסויות של תלמידים אחרים.

5. עיבוד

ניתוח דפי הרפלקציה יכול להתבצע בדרכים שונות, בהתאם לצורך הספציפי. לדוגמה:

• המחנכ/ת או היועצ/ת יעברו על כל הדפים, ויאתרו דפים הדורשים טיפול. למשל, אם צוין שם של מורה מסוימ/ת כתשובה לשאלה "אדם אחד שהייתי רוצה שיעזור לי להצליח", נצלם את הטופס ונעביר למורה המתאימ/ה; נשים לב לתלמידים שביקשו במפורש סיוע כלשהו וכד'.
• עריכת סיכום תמציתי של המידע שכתב/ה כל תלמיד/ה כדי להמשיך לשוחח על השאיפות שעלו בדף הרפלקציה, בשיחה אישית או באספת הורים.
• הקדשת זמן בשעת חינוך כדי לעורר דיון בנוגע לתכני התשובות בפורום הכיתתי (מבלי להתייחס לשם תלמיד/ה מסויימ/ת). אפשר להמשיך את הדיון הכיתתי בלמידת עמיתים בקבוצות קטנות, כך שהתלמידים יעזרו אחד לשני לגלות דרכים מעשיות להגשמת מטרותיהם כפי שעלו בדפי הרפלקציה.

הכלי מבוסס על יוזמה של ד"ר ליאור צורף, יזם בתוכנית החממו"פ של משה"ח, שפותחה בחטיבת ביניים שז"ר, בת ים. ראו בהרחבה: יוזמת יש מצב

בביה"ס יוחנן הקדוש בחיפה פיתחו אפליקציה ייחודית של יומנים דיגיטליים – Touching the Future

כל אחד ואחת מהתלמידים מתקדמים לפי יכולתם ובקצב שלהם בכתיבת היומן האישי. המורה מלווה אותם בתהליך ומתאים לכל תלמיד/ה תוכנית לימודים אישית המתועדת ביומן האישי.

המורה מעודד/ת כל תלמיד/ה לכתוב ביומן על נושאים שנקבעו בתוכנית הלימודים, ואפשר גם לכתוב כתיבה חופשית. היומן הוא אישי, והתלמידים יכולים למלאו בתכנים כרצונם. אפשר להוסיף ליומן תמונות, הקלטות שמע וסרטונים ולהגיב עליהם בכתיבה אישית. כל תלמיד/ה מחליט/ה במה מהתכנים הללו לשתף אחרים.

בסיום התהליך אפשר לקבל תוצר אישי, כיתתי ובית-ספרי המבוסס על הרפלקציה האישית של התלמידים. התלמידים יכולים לבחור קטעים מהיומנים (הזיכרונות שלנו) ולקבל אותם בקובץ דיגיטלי, שאפשר גם להדפיס. כך יש להם למעשה הזדמנות "להוציא לאור" מעין ספר ראשון פרי עטם.

העובדה שהתלמיד/ה יכול/ה לשתף יצירה אישית עם החברים (לצורך קבלת משוב ותמיכה) או עם המורה (לצורך הערכה, תמיכה והוצאה לאור), מעניקה לתלמידים חוויית הצלחה, משפרת את מיומנות ההתבוננות והמודעות העצמית שלהם, מקנה תחושת מסוגלות ומחזקת את הביטחון העצמי שיאפשר להם להמשיך ולשתף את הקהילה ביצירותיהם גם בעתיד.

וראו גם: זום אין זום אאוט – יומן רפלקטיבי דיגיטלי, התיכון הבפטיסטי, נצרת

כלי זה מאפשר יצירה משותפת של ספרון טיפים כיתתי ללמידה. תוך כדי התהליך התלמידים גם לומדים על עצמם ועל ההעדפות שלהם, וגם נעזרים בניסיון המצטבר של כלל חבריהם לכיתה. 
כלי זה מתאים במיוחד כפעילות לפתיחת השנה בכיתות העל-יסודי או בכיתות ה-ו בביה"ס היסודי, כאשר התלמידים כבר יודעים להסביר פחות או יותר מה נכון עבורם וכיצד הם מעדיפים ללמוד.

1. ההעדפה שלי
   כל תלמיד/ה כותב/ת בכמה מילים כיצד הכי נכון לה/לו ללמוד. אפשר לעשות זאת לאחר שיח במליאה כדי להיזכר ברעיונות. למשל: אני מעדיפ/ה ללמוד באמצעות קריאת חומרים כתובים, על ידי הקשבה לקטעי שמע, על ידי צפייה במצגות, צפייה בסרטונים, למידה בחברותא, עבודה שיתופית בקבוצה, למידה לבד ועוד.
2. הרחבה בקבוצות
   התלמידים יתחלקו לקבוצות לפי הבחירות וההעדפות שלהם (למשל: כל אלו שמעדיפים למידה בחברותא יחברו לקבוצה אחת). כל קבוצה תגדיר כיצד הכי נכון עבורה ללמוד ותחליט כיצד להציג את ההעדפה שלה בפני כל הכיתה – מצגת, ביצוע שיר יחד, הצגה קצרה וכו'.
3. כתיבת טיפ אישי
   לאחר הסברי הקבוצות, כל תלמיד/ה מנסח/ת טיפ אחד: מה היית מייעצ/ת לתלמיד/ה שמתלבט/ת כיצד כדאי לו/לה ללמוד?
4. הכנת ספרון כיתתי
   לקראת סיום התהליך, כל הכיתה תכיו ספרון שמרכז ומארגן את כל הטיפים שלהם ללמידה. הספרון מגלם למעשה את סך כל הרפלקציות העצמיות של התלמידים בשאלה איזה סוג לומד/ת אני. אפשר להפיץ את הספרון לכל השכבה או לביה"ס כולו.