הוראה היא מקצוע שמזמן תהליך צמיחה ושיפור מתמיד. נשתמש במודל המוצע כאן כדי להגדיר לעצמנו יעדים ברורים שיעזרו לנו לשכלל את מלאכת ההוראה בכיתה:
הגדרת יעד SMART
נשתמש במודל המוצע כאן כדי להגדיר לעצמנו יעדים ברורים לשכלול מלאכת ההוראה בכיתה:
S – ספציפי
1. נבחר יעד אחד שאותו נרצה להשיג,
ונכתוב רשימת פעולות שעלינו לבצע כדי להשיג את היעד.
יעדים לדוגמה: העלאת מספר המשתתפים בשיעור; העלאת רמת הציונים; שיפור באקלים הכיתתי; העמקת ההיכרות שלי עם התלמידים וכדומה.
פעולות לדוגמה: אם היעד הוא העמקת ההיכרות עם התלמידים, נציין מה נעשה כדי לקדם זאת – פגישה אישית עם כל תלמיד/ה, ביקורי בית, בקשה מהתלמידים להביא מהבית חפץ שיקר לליבם ולספר עליו וכד'.
M – מדיד
2. נקבע מדדים שבאמצעותם נדע אם הגענו ליעד.
למשל: מספר התלמידים שקיימנו איתם פגישה אישית; מספר התלמידים שנרצה לראות מעורבים בשיעור; מה יהיה הציון הממוצע במבחן; צמצום מספר ההפרעות במהלך השיעור ל-X; הגדלת מספר התלמידים שמכינים שיעורי בית ב-X אחוזים וכו'.
A – אחראי ובר השגה
3. נבחן אם היעד בר-השגה וניתן לביצוע בזמן ובתנאים הקיימים.
יש לקחת בחשבון את מספר השיעורים השבועי, את התקופה בשנה ואת הרכב הכיתה.
למשל: האם היעד לגבי העלאת מספר המשתתפים הפעילים הגיוני לתחילת השנה?
האם שיפור האקלים הכיתתי ניתן לביצוע בתקופת החגים שבה אין רצף לימודי?
R – רלוונטי
4. נבדוק אם יעד השיפור שבחרנו רלוונטי ומתאים לצורכי הכיתה, לגיל התלמידים ולצרכים שלנו.
למשל: בכיתה שסובלת ממיעוט משתתפים בשיעור כדאי לעודד מעורבות רבה יותר;
בכיתה שהאווירה הלימודית בה רופפת, כדאי לחתור ליצירת מחויבות גבוהה יותר.
ראו גם: מיפוי נתונים לתכנון ההוראה בכיתה
T – תָחום בזמן
5. נקבע תחנות ביניים שבהן נבדוק את התקדמותנו לקראת היעד.
למשל: בתוך שבוע אספיק לקיים שיחה אישית עם שישה תלמידים;
במהלך החודש הקרוב אשלב שלוש פרקטיקות הוראה חדשות בשיעורים.
אפשר להיעזר בכלים היישומיים הבאים:
וראו גם: הכנת תוכנית עבודה שנתית לכיתה
