לֵב טָהוֹר, בְּרָא-לִי אֱלֹהִים; וְרוּחַ נָכוֹן, חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי
(תהילים נא, יב)
פְּעִילוּת לְחַגֵי תִשְׁרֵי וְלִתְחִלַת הַשָּׁנָה לְכָל הַמִּשְׁפָּחָה
"חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ"
חג הסוכות, השלישי בשלושת הרגלים, מתאפיין ככל חג יהודי במצוות ובאירועים ייחודיים שהעשירו את המסורת היהודית לאורך הדורות.
זהו החג האוניברסלי ביותר בחגי ישראל. הוא מבטא את שמחת היהודי, כמו כל עובד אדמה אחר בעולם, על איסוף פרי עמלו, ובו מתפלל היהודי ומצפה לגשם – תפילה וציפייה המאחדות את כל עובדי האדמה בעולם.
נוסף על כך חג הסוכות מבטא את הקשר בין עם ישראל לארצו, בין העם העברי לעברו ההיסטורי. החג על סמליו מזכיר את תקופת הנדודים במדבר סיני. המשפחות שיצאו ממצרים הפכו באותה עת לעם וקיבלו את התורה. את כל החגים חוגג היהודי בביתו, ואילו בחג הסוכות הוא עוזב את בית הקבע שלו ועובר להתגורר בסוכה ארעית, זכר לסוכות שבנו בני ישראל וישבו בהן בעת נדודיהם במדבר.
מצוות הסוכה היא לזכר יציאת מצרים. שואלים חז"ל: למה לא קבעו את החג בחודש ניסן שבו יצאו ישראל ממצרים? משיבים על כך חכמים שלא היה שום ייחוד בבניית סוכה ומגורים בה בחודש ניסן. בחודש זה, באביב, טבעי שאדם יוצא מביתו לנפוש בסוכה בטבע. אבל בחודש תשרי, שעה שמתחילים לרדת גשמים ובני אדם מסתגרים בבתיהם, בולטת מצוות הישיבה בסוכה.
לֵב טָהוֹר, בְּרָא-לִי אֱלֹהִים; וְרוּחַ נָכוֹן, חַדֵּשׁ בְּקִרְבִּי
(תהילים נא, יב)
פְּעִילוּת לְחַגֵי תִשְׁרֵי וְלִתְחִלַת הַשָּׁנָה לְכָל הַמִּשְׁפָּחָה
פורטל זה נבנה עבור מורים ונועד לשימוש צרכי חינוך בלבד. העמוד מכיל קישורים לאתרים חיצוניים שאינם אתרי משרד החינוך. תוכן אתרים אלה וכל המוצג בהם (לרבות פרסומות) הינו באחריות בעלי האתרים בלבד. אם נתקלתם בבעיה כלשהי או שיש לכם הצעות או הערות בנוגע לתוכן, באפשרותכם לפנות אלינו בקישור זה.