רצח ראש ממשלת ישראל יצחק רבין הוא רצח פוליטי שאירע אירע בליל י"ב בחשוון התשנ"ו, בשעה 21:42 בכיכר מלכי ישראל בתל אביב, בתום הפגנת התמיכה בממשלה "כן לשלום, לא לאלימות". העצרת הסתיימה בביצוע "שיר לשלום" שבו השתתף גם רבין. הדף ובו מילות השיר נותר בחולצתו של רבין והוכתם בדמו, והפך מאוחר יותר לאחד מסמלי האירוע. בעת שצעד רבין מהמדרגות היורדות מן הכיכר אל עבר דלת מכוניתו הפתוחה, מלווה במאבטחיו, אנשי היחידה לאבטחת אישים, התקרב הרוצח, יגאל עמיר, תושב הרצליה וסטודנט למשפטים באוניברסיטת בר־אילן, בעל השקפה ימנית קיצונית, לעבר רבין וירה לעברו שלוש יריות מטווח קצר. שתיים פגעו ברבין.
הרצח גרם לזעזוע בישראל, היו לו השלכות רבות גם על המצב הפוליטי במדינה, והוא אף תואר כנקודת שבר ביחסים בין הימין לשמאל.
בעקבות הרצח נקבע יום הזיכרון ליצחק רבין, החל מדי שנה בתאריך י"ב בחשוון. יום הזיכרון מצוין בטקסים ממלכתיים, בהר הרצל (שם קבור רבין), בכיכר רבין (שם נרצח) וברחבי ישראל. דגלי המדינה מורדים לחצי התורן בכל המוסדות הממלכתיים.
בחוק נקבע כי בבתי הספר יצוין יום הזיכרון:
- בפעולות שבהן יועלו דמותו ופועלו של יצחק רבין;
- בפעולות שיוקדשו לחשיבות הדמוקרטיה בישראל ולסכנת האלימות לחברה ולמדינה".
בשנת הלימודים תשפ"ו נציין 30 שנים להירצחו של ראש הממשלה ושר הביטחון, יצחק רבין ז"ל, ביום שני, י"ב במרחשוון תשפ"ו, 3 בנובמבר 2025, על רקע נסיבות ביטחוניות, פוליטיות וחברתיות מורכבות המתבטאות גם במחלוקות קשות בין ציבורים שונים בחברה הישראלית לצד גילויי סולידריות וערבות הדדית חוצי מגזרים וקבוצות. כמו בכל שנה, נרתום את יום הזיכרון לרצח רבין לדיון על אודות דמותן של החברה הישראלית ומדינת ישראל ולקריאה לאחריות משותפת לעתידן וננסה להתמודד עם השאלות ששאל יצחק רבין, באמצעות עיסוק בקשר שבין זיכרון, למידה ואחריות.
