רצח ראש ממשלת ישראל יצחק רבין הוא רצח פוליטי שאירע אירע בליל י"ב בחשוון התשנ"ו, בשעה 21:42 בכיכר מלכי ישראל בתל אביב, בתום הפגנת התמיכה בממשלה "כן לשלום, לא לאלימות". העצרת הסתיימה בביצוע "שיר לשלום" שבו השתתף גם רבין. הדף ובו מילות השיר נותר בחולצתו של רבין והוכתם בדמו, והפך מאוחר יותר לאחד מסמלי האירוע. בעת שצעד רבין מהמדרגות היורדות מן הכיכר אל עבר דלת מכוניתו הפתוחה, מלווה במאבטחיו, אנשי היחידה לאבטחת אישים, התקרב הרוצח, יגאל עמיר, תושב הרצליה וסטודנט למשפטים באוניברסיטת בר־אילן, בעל השקפה ימנית קיצונית, לעבר רבין וירה לעברו שלוש יריות מטווח קצר. שתיים פגעו ברבין.
הרצח גרם לזעזוע בישראל, היו לו השלכות רבות גם על המצב הפוליטי במדינה, והוא אף תואר כנקודת שבר ביחסים בין הימין לשמאל.
בעקבות הרצח נקבע יום הזיכרון ליצחק רבין, החל מדי שנה בתאריך י"ב בחשוון. יום הזיכרון מצוין בטקסים ממלכתיים, בהר הרצל (שם קבור רבין), בכיכר רבין (שם נרצח) וברחבי ישראל. דגלי המדינה מורדים לחצי התורן בכל המוסדות הממלכתיים.
בחוק נקבע כי בבתי הספר יצוין יום הזיכרון:
- בפעולות שבהן יועלו דמותו ופועלו של יצחק רבין;
- בפעולות שיוקדשו לחשיבות הדמוקרטיה בישראל ולסכנת האלימות לחברה ולמדינה".
בשנת הלימודים תשפ"ה נציין 29 שנים להירצחו של ראש הממשלה ושר הביטחון, יצחק רבין ז"ל, ביום חמישי, י"ב במרחשוון תשפ"ה, 13 בנובמבר 2024. בעקבות אסון השבעה באוקטובר ובעיצומה של מלחמת "חרבות ברזל", תתמקד מערכת החינוך ב"תקומה". לאור אתגרי התקופה הנושא המרכז שנבחר השנה לאירועי הזיכרון ולשיעורי החינוך הוא "מחברים אמנה ישראלית". בחירת נושא זה נועדה להדגיש את חשיבותו הרבה של הדבק המחבר בינינו, התומך בחוסן הלאומי שלנו ומכונן אותו, אותו חוסן שבהיעדרו חל כרסום בחוסן החברתי, הלאומי ולעיתים אף האישי.