ברוכות וברוכים הבאים להסכת הכלה למעשה
בהנחיית מוריה טלמור, ממונה שילוב והכלה בחינוך היסודי
בכל פרק נפגוש מומחה או מומחית בתחום קידום פדגוגיה מכילה בכיתה ההטרוגונית
וביחד נתרגם את תפיסות העולם לפרקטיקות.
מתחילים
בהשתתפות ד"ר שמעון אזולאי
העולם משתנה בקצב מסחרר, ולדבריו של שמעון, עולם המחר הוא עולם של "משחק משמעות", שבו מתקיימת יצירה בלתי פוסקת של רעיונות ומוצרים. יחיד או ארגון שלא אומן להיות "שחקן משמעות" יהפוך לבלתי רלוונטי מבחינה כלכלית וחברתית. ואיפה מערכת החינוך נכנסת לתוך כל זה?
בפרק הזה נדבר על המורים כמנהיגים מחוללי משמעות. נבין איך בונים קהילת משמעות ואיך אנחנו המורות והמורים יכולים להפוך את התלמידים שלנו לשחקני משמעות.
בהשתתפות ד"ר יעל עדיני
מעורבות פעילה עם ד"ר יעל עדיני
החיים במדינה שלנו השתנו מהקצה אל הקצה, ובתוך הטלטלה הגדולה ואי הוודאות, בתי הספר מנסים ליצור שגרה. לכן חשוב לנו להמשיך לחלוק איתכם את פרקי ההסכת, גם פרקים שהוקלטו לפני פרוץ המלחמה. והפעם אנחנו עוברים מעיסוק בהיבטים רגשיים לתהליכי למידה. על פי מחקרים, גם בזמנים כאלה הלמידה חשובה והיא חלק מתהליך הריפוי.
בפרק זה מוריה טלמור מארחת
את ד"ר יעל עדיני, מומחית בתחום הנוירו-פדגוגיה, שמביאה זווית ייחודית לתהליכי למידה, ועל הדרך מנפצת נוירו-מיתוסים.
ד"ר יעל עדיני מדברת על ההבדל המהותי שבין הוראה שמבוססת על המחשבה שהמוח בנוי מקופסאות, ובין הוראה שמבוססת על הידיעה שהמוח בנוי מרשת של דרכים. על פי ד"ר עדיני, אם נבין איך המוח עובד, נדע כיצד לתכנן את דרכי ההוראה שלנו.
נדבר גם על דופמין ועל "שכונות סגורות במוח", נבין איך מומחי המוח יכולים לסייע למורים בהוראה, כיצד מייצרים למידה פעילה ולמה כדאי להימנע מתרגילי שליפה.
פרק זה שייך לנושא של למידה פעילה בתוך מפת הידע "לראות את כל הקשת".
בהשתתפות ד"ר חוה פרידמן
בפרק זה מוריה טלמור מארחת את ד"ר חוה פרידמן, מנהלת אגף פסיכולוגיה במשרד החינוך.
נשוחח על ההבדל שבין אהבה לאכפתיות ובין הורות ל'מורות', על הכמיהה העזה של התלמידים לקשר עם המורים ועל השליחות של המורה לראות את הילד, לא רק כתלמיד אלא כאדם שלם. בשיחה נבין גם מה קורה כשהמורה לא מצליח לאהוב את התלמיד, איך אפשר לזהות את הרגשות שלנו ולנהל אותם ואיך יוצרים בנק של יחסים.
פרק זה שייך לרכיב העוסק ביחסי קרבה ואכפתיות בתוך מפת הידע "לראות את כל הקשת".
בהשתתפות ורד רקנטי
בפרק זה מוריה טלמור משוחחת עם ורד רקנטי, מנהלת מערך הפיתוח של בתי הספר המכילים מטעם עמותת אינקלו.
ורד מדברת על עיצוב אוניברסלי ללמידה כמערכת הוליסטית המתפתחת ומאפשרת מקום לכולם תוך תפיסת המגוון כמשאב. בשיחה נבין כיצד מתכננים שיעור הנותן מענה לקצוות, איך שבילים שונים יכולים להוביל למטרה אחת, ואיך קושרים עיצוב אוניברסלי, היכרות מעמיקה והתאמה אישית למודל שעון החול.
פרק זה שייך לרכיב העוסק בתשתית תפיסתית יישומית בתוך מפת הידע "לראות את כל הקשת".
בהשתתפות מיכל ראזר
פרק זה עוסק בתפקיד המורים בסוגיית המשמעת ובדרכים שבהן ניתן לעזור לתלמידות ולתלמידים להפנים התנהגות מקובלת.
בפרק מוריה טלמור משוחחת עם פרופ' מיכל ראזר, דיקנית הפקולטה לחינוך במכללת אורנים על הקשר בין סמכות לבין היכולת לסמוך, על האופן שבו אפשר לייצר סמכות מיטיבה, ועל החשיבות בקביעת גבולות לצד הערך שבפריצת גבולות. נבין למה חשוב לפעמים להשהות תגובה, ונכיר את עמדותיה של פרופ' ראזר אודות ענישה והשהיה, ועל החשיבות של הוראה מפורשת בכל התהליך עם התלמיד או התלמידה.
קרדיט לתמונה – מיכל רז
בהשתתפות שמעון אזולאי
מוריה טלמור משוחחת עם ד"ר שמעון אזולאי, פילוסוף ואיש חינוך, אודות משחק המשמעות.
בפרק זה עוסק ד"ר אזולאי בשאלה איך עוזרים למורה מנהיגה לחנך תלמידים לשחק במשחק המשמעות, ומהן התכונות הנדרשות כדי להיות משמעותיים בעולם של VUCA ושל BANI.
במהלך הפרק נדון בארבעה מתוך תשעת העקרונות ללמידה משמעותית מתוך מאמרו של ד"ר אזולאי: ביצוע, משוב, פומביות ופיתוי. נבין איך מייצרים מרחב הדהוד ואילו פרקטיקות יכולות לקדם כל אחד מעקרונות אלה.
בהשתתפות יעל עדיני
מוריה טלמור משוחחת עם ד"ר יעל עדיני, חוקרת בתחום הנוירופדגוגיה.
בפרק הזה מסבירה ד"ר עדיני מהי נוירופדגוגיה באמצעות עיסוק בחשיבותה של ההפוגה וההוראה המרווחת בהתבסס על ידע מצטבר אודות המוח. ד"ר עדיני מסבירה בפרק על חשיבות הדופמין והקשר שלו להפוגות וללמידה מרווחת, ומציגה הבחנה בין הפוגות טובות יותר ופחות.
פרק זה עוסק בשאלות רבות, ובהן: איך מייצרים "עיר מחוברת" במוח? מדוע מורים לא אוהבים הפוגות? למה חשוב כמורים לשלב סיפורים אודות עצמנו במהלך השיעור? מה מצא פרופ' אבי קרני במחקרו על תהליכי למידה בזמן שינה? למה חשוב ללמד בהקשרים שונים? ומה זה אומר קשר חזק נבנה חז"ק ?
פרק זה מהווה הרחבה לידע המופיע במפת הידע (חפשו את עקרון הריווח).
בהשתתפות בטי שרייבר
מוריה טלמור משוחחת עם ד"ר בטי שרייבר, ראשת התוכנית לתואר שני בטכנולוגיה בחינוך בסמינר הקיבוצים.
בפרק זה נדבר על יישומים טכנולוגיים מתקדמים לשירות תלמידים עם קשיים ומוגבלויות. נכיר דוגמאות לכלים שניתן לכנותם "משני חיים" ונבין כיצד הם משתלבים בפרקטיקות העיצוב האוניברסלי ללמידה(UDL) . נלמד על מקומה של הבינה המלאכותית בהקשר הזה, וכיצד אפשר לעזור למורות ומורים הנרתעים משימוש בטכנולוגיה.
פרק זה מהווה הרחבה לידע המופיע במפת הידע (חפשו את ההנגשה הטכנולוגית).
בהשתתפות ענת לכטינגר
מוריה טלמור משוחחת עם ד"ר עינת ליכטינגר, מרצה במכללת אורנים, מומחית בתחום הוויסות העצמי, וכותבת הספר "קומץ שמיים ביד". בפרק זה נדבר על ויסות עצמי ללמידה, נבין מהם הרכיבים והתהליכים הנכללים בוויסות עצמי, איך מובילים תלמידים להגדיר מטרות ולנהל את עצמם כדי להשיג אותן, נבין מה ההבדל בין תפקודים ניהוליים לוויסות עצמי, ומה מאפיין תלמידים עם קשיים בוויסות עצמי. נשאל מגוון שאלות, ובהן: האם ספונטניות היא דבר חיובי בלמידה? כיצד אנחנו מובילים את התלמידים למטרות מומחיות? מה הקשר בין בעיות קשב לבעיות בוויסות עצמי? ואיך מקדמים למידה אקטיבית של תלמידים?
בהשתתפות ערן ברק מדינה
מוריה טלמור משוחחת עם ד"ר ערן ברק-מדינה, יועץ וחוקר לפיתוח בחינוך ולמידה.
בפרק זה נדבר על הכיתה ההטרוגנית, נבין מה משמעות ההטרוגניות בתוך הכיתה, מה סט הערכים שצריך להחזיק על פי תפיסתו של ד"ר ברק-מדינה, איך הופכים את ההטרוגניות לבעלת ערך, ומה יהיו הרווחים שלנו אם נשמר את ההטרוגניות וננהל אותה נכון ולא נחתור להומוגניות.
פרק זה מהווה הרחבה לתפיסת החינוך ההטרוגני העומדת בבסיס מפת הידע.
בהשתתפות ולי קולס
מוריה טלמור משוחחת עם ולי קלוס, מנהלת תחום רשת וקהילה, ומנהלת מובילות התחומים באינקלו.
בפרק זה נדבר על חשיבות ההיכרות המעמיקה עם התלמיד ועם כל מאה השפות השונות שבו.
נדון בשאלות שונות, ובהן: איך נמנעים מלקבע תלמיד בתפקיד ופותחים לו חלונות וסדקים, איך מייצרים סיטואציות לשיח? ומה נכלל בתוך "חנות ההיכרות" של המורה והתלמיד?
פרק זה מהווה הרחבה לידע המופיע במפת הידע (חפשו את יחסי קרבה ואכפתיות).
בהשתתפות יפית מורדוף
מוריה טלמור משוחחת עם ד"ר יפית מורדוף, מרצה במכללות להוראה, מדריכה, מאבחנת ומפתחת חומרי למידה.
בפרק זה נדבר על חשיבות ההוראה המפורשת ותרומתה לתלמידים שונים ולתחומי דעת שונים. נלמד אודות הרכיבים של הוראה מפורשת ואת ממצאי המחקר בנושא זה.
נדון במגוון שאלות, ובהן: האם הוראה מפורשת מקדמת גם ממדים רגשיים? מהן ההשלכות של הוראה סמויה? מדוע זמן חשיבה חיוני? ואיך כל זה קשור לעיצוב אוניברסלי ללמידה?
פרק זה מהווה הרחבה לידע המופיע במפת הידע (חפשו הוראה מפורשת וישירה).
בהשתתפות שני לוי שמעון
מוריה טלמור משוחחת עם ד"ר שני שמעון-לוי, מנהלת התוכנית לתואר שני בשילוב תלמידים עם ליקויי למידה וקשיי התנהגות במכללת דוד ילין, חוקרת ומרצה בפקולטה לחינוך באוניברסיטת בר אילן. בפרק זה נדבר על שילוב היבטים רגשיים בתהליך למידה ועל הקשר לפסיכופדגוגיה. נדון בשאלה כיצד הרגש מניע את תהליך הלמידה ולהיפך, ומה הקשר בין הנאה להנעה. נדון בחשיבות המוטיבציה, האמון והפסיכולוגיה החיובית, נזהה כלים שבעזרת התאמה קטנה שלהם לצורכי התלמידים יכולים להוביל לשינוי גדול, ונשאל מדוע המשוב הוא אחד מהכלים הכי חשובים שמחזיקים המורים, ולמה חשוב לחגוג את הטעויות של התלמידים אך גם לשהות בהצלחות שלהם. פרק זה מהווה הרחבה לידע המופיע במפת הידע (חפשו יציקת תכנים רגשיים וחברתיים במהלך הלמידה).
בהשתתפות אודט סלע
מוריה טלמור משוחחת עם ד"ר אודט סלע, המדענית הראשית של משרד החינוך.
בפרק זה ד"ר אודט סלע מציגה את עבודת לשכת המדענית הראשית ואת תפקידה כמבססת מדיניות מיודעת ראיות המתכתבת עם המציאות המשתנה, ואת פעולותיה לצמצום הפער בין מחקרים אקדמיים לעשייה בשטח.
בהמשך נעסוק בחשיבות ההערכה מכוונת שונות כחלק מתפיסת העיצוב האוניברסלי ללמידה (UDL) בצורך להתאים כלי הערכה שונים לתלמידים שונים, בהבדל בין תפיסת השילוב לתפיסת ההכלה, ובהשלכות תפיסה זו על תכנון תהליכי ההכלה. נכיר את מודל ה RTI-ואת מודל ה-MTSS ככלים המאפשרים את ניהול תהליכי הלמידה באופן מדורג.
בהשתתפות פנינית נצר רוסו
מוריה טלמור משוחחת עם ד"ר פנינית רוסו-נצר, מרצה בכירה וחוקרת באקדמיה, ראש מכון מצפן למחקר פיתוח ויישום משמעות בחיים, ראש החוג לחינוך במכללת אחווה, ראש מעבדה לחוסן נפשי והתפתחות מיטבית במעגל החיים, ויועצת אקדמית לגופים מדעיים וציבוריים בארץ ובעולם.
בפרק זה ד"ר רוסו-נצר מציגה את הכישורים הנדרשים לחיים בעולם חסר ודאות שמשתנה בקצב מהיר, ומסבירה איך נמנעים מחוויה של כישלון כדרך סגורה. היא מדברת על הצורך בנרמול הכישלון ופיתוח תבנית חשיבה מתפתחת, על חמש אבני היסודי בפיתוח אופטימיות ועל תרגום הידע הזה לעבודה עם תלמידים מתקשים.
בהשתתפות גלית לוי
מוריה טלמור משוחחת עם גלית לוי, יועצת אסטרטגית לחדשנות חינוכית, מובילה תהליכים אסטרטגיים מחוללי שינוי במערכת החינוך, וחוקרת פערי דורות מנקודת מבט סוציולוגית.
במהלך הפרק ניחשף למאפיינים של דור האלפא. נבין מהם המאפיינים שלהם, ומה חוזה להם העתידן רן שובל. כמו כן נלמד אודות המנועים של דור האלפא והרצון שלהם להיות מעורבים, ומה עלינו כמערכת החינוך לעשות בהתאם לכל הידע שהצטבר.
נדון בשאלות רבות, ובהן: איך מנהלים מערכת שבה נפגשים שישה דורות חברתיים שונים? מה פשר השם דור האלפא? למה חשוב להכיר את המאפיינים של הדורות השונים? כמה תחומי עיסוק צופים העתידנים שדור האלפא יחליפו בשנות חייהם? ואיך משנים את דרך ההוראה בהתאמה למאפייני הגיל?
בהשתתפות קובי גוטרמן
מוריה טלמור משוחחת עם ד"ר קובי גוטרמן, מרצה בסמינר הקיבוצים.
בפרק זה נדבר על מעורבות פעילה של תלמידים, נבין איך אפשר לנצל נכון את מסגרת הזמן של השיעור, מהן השאלות המגבירות מעורבות של תלמידים, כיצד משתמשים בשפת ההוראה כדי לייצר הוראה משמעותית ולסייע לתלמידים לשחק ב"משחק" הנקרא בית ספר, ומה אומר איש החינוך אלפי קון על האחריות ללמידה.
פרק זה מהווה הרחבה לידע המופיע במפת הידע (חפשו עקרון ההפעלה והמעורבות, השתתפות פעילה).
בהשתתפות אורנה קרשטיין
מוריה טלמור משוחחת עם אורנה קרשטיין, פסיכולוגית חינוכית מומחית, וממונה על הכלה והשתלבות בשירות הפסיכולוגי החינוכי (שפ"י) במשרד החינוך.
בפרק זה נלמד על המודל של אורנה קרשטיין הנקרא "פתאו"ם איזו"ן, ודרכו נבין מה קורה לנו בהתמודדות עם בעיות התנהגות ומהם הכלים להתמודדות. כמו כן נבין את הידע אודות המוח העומד בבסיס ההתנהגות שלנו ונכיר את מודל היד של דניאל סיגל.
הפרק עוסק בשאלות רבות ובהן: איך מתמודדים עם המצב שבו אנחנו המבוגרים מרגישים חסרי אונים? למה אנחנו נוטים לחלק את העולם לטובים ולרעים? ולמה ומתי הקורטקס שלנו קופץ?
בהשתתפות שני לוי שמעון
מוריה טלמור משוחחת עם ד"ר שני לוי-שמעון, מנהלת התוכנית לתואר שני בשילוב תלמידים עם ליקויי למידה וקשיי התנהגות במכללת דוד ילין, חוקרת ומרצה בפקולטה לחינוך באוניברסיטת בר אילן.
בפרק זה מסבירה שני מה מנהלים התפקודים הניהוליים, מהם הרכיבים העיקריים שלהם וכיצד הם משפיעים על יכולות למידה וההוראה בכלל ועל למידה והוראה מרחוק בפרט, ומציגה פרקטיקות לשיפור תפקודי הלמידה של התלמידים.
במהלך הפרק נעסוק בשאלות רבות, ובהן: מה מהות הקשר בין תפקודים ניהוליים לתפקודים רגשיים? אילו אדפטציות ניתן לעשות לסביבה כדי לסייע להחזיק את התפקודים הניהוליים? מדוע עכבה, זיכרון עבודה וגמישות עומדים בבסיסי "המטרייה הגדולה" של התפקודים הניהוליים? ובאילו אוכלוסיות התפקודים הניהוליים פגיעים במיוחד?
בהשתתפות פנינית נצר רוסו
מוריה טלמור משוחחת עם ד"ר פנינית רוסו נצר, מרצה בכירה וחוקרת באקדמיה, ראש מכון מצפן למחקר פיתוח ויישום משמעות בחיים, ראש החוג לחינוך במכללת אחווה, ראש מעבדה לחוסן נפשי והתפתחות מיטבית במעגל החיים, ויועצת אקדמית לגופים מדעיים וציבוריים בארץ ובעולם.
בפרק זה ד"ר רוסו-נצר מדברת על הרכיבים המרכזיים של חוסן נפשי, על הגישה הסלוטוגנית וכיצד היא מאפשרת לייצר בריאות במקום שיש בו חולי - איך אנחנו עוזרים לאנשים ללמוד "לשחות בנהר החיים", וכיצד מתרגמים את התפיסה הזאת לפרקטיקה.
במהלך הפרק נעסוק במגוון שאלות, ובהן: איך מייצרים הזדמנויות לבנות את החוסן? מה מוצא המחקר על יכולת ההתמודדות עם טראומה של אנשים עם חוסן? איך רכיבי החוסן יכולים להיכנס לשיעור עצמו? האם אפשר ללמד מיומנויות שבונות חוסן? למה אנחנו נוטים לחפש את מה שלא עובד? למה חשוב להכיר תודה? מה משמעות המושג "העין המעריכה" בחינוך? ואיך משנים את המאזן בין השלילי לחיובי?
בהשתתפות לימור ליבוביץ
מוריה טלמור משוחחת עם ד"ר לימור ליבוביץ, מנהלת התוכנית לתואר שני בשילוב תלמידים עם ליקויי למידה וקשיי התנהגות במכללת דוד ילין, חוקרת ומרצה בפקולטה לחינוך באוניברסיטת בר אילן.
בפרק זה ד"ר ליבוביץ' מדברת על ההבדל בין פדגוגיה מסורתית לחדשנית ועל יתרונות הסביבה הדיגיטלית בלמידה, מציגה את ארבעת השלבים במודל סאמר, ומסבירה מה זה חדשנות משבשת ומה נדרש כדי להפוך אותה לחיובית.
בהשתתפות חוה פרידמן
מוריה טלמור משוחחת עם ד"ר חוה פרידמן, מנהלת אגף פסיכולוגיה במשרד החינוך.
בפרק זה ד"ר פרידמן מדברת על הצורך של התלמיד במורה לחיים, ודנה בשאלה מה הופך מורה לכזה ומה ההשלכות החיוביות של יכולת המורה[UL1] לחוות התקשרות למורה.
במהלך הפרק נשאלות שאלות רבות, ובהן: איך מייצרים סביבה בטוחה? למה פיתוח ציפיות זה דבר חשוב? מה נמצא במחקרים של אליגון, מיקולינסר ומזיילס[UL2] ? האם מורה יכול להיות מורה לחיים לכל התלמידים בכיתה? מה ההבדל בין אמפתיה לסימפתיה ומהי ההתאמה המתעדכנת שאנחנו צריכים לפתח? ומה בין הורות למורות ?
פרק זה מהווה הרחבה לידע המופיע במפת הידע (חפשו המורה בעל סמכות מיטיבה ומגדלת).
בהשתתפות מיכל ראזר
מוריה טלמור משוחחת עם פרופ' מיכל ראזר, דיקנית הפקולטה לחינוך במכללת אורנים. בפרק זה נדבר על מאפייני הקשר בין הורים למורים ועל תפיסות מוטעות לגבי תפקיד ההורים בקשר הזה. נבדוק איך מייצרים ברית הורים-מורים, כזו שבאמת עובדת עבור כלל השותפים: תלמיד-הורה-מורה, ומהי ההרשאה הפסיכולוגית שאנחנו צריכים לקבל מההורים. נחשף לחמש פרקטיקות לחיזוק הברית עם ההורים. פרק זה מהווה הרחבה לידע המופיע במפת הידע (חפשו ברית חינוכית עם ההורים).
בהשתתפות מיכל אטינגר
מוריה טלמור משוחחת עם מיכל אטינגר ראש תחום שנות בית ספר בג'וינט אשלים.
בפרק זה נדבר על הפער בין חוסר הוגנות מערכתית לבין מציאות הוגנת, ואיך מסירים חסמים על מנת לייצר מציאות שכזו בעולם משתנה. נבין מהי הוגנות ומהם החסמים הסמויים והגלויים המונעים יצירת הוגנות, ונשים דגש מיוחד על תפקידה של הפדגוגיה והמרחב ביצירת הוגנות.
במהלך הפרק נשאל שאלות רבות, ובהן: איך גורמים לכולם להרגיש שהם נוכחים במרחב? האם תפיסת כור ההיתוך היא תפיסה שגויה? מהם שלושת סוגי הצדק על פי פרופ' ננסי פרייזר? איך אפשר למנוע חוויה של אחרוּת? איך מייצרים הזדמנויות להשמיע קול? ועוד.
פרק זה עומד בבסיס מפת הידע ומהווה הרחבה לידע המופיע במפת הידע "לראות את כל הקשת" (חפשו הוגנות).
בהשתתפות נעמה צורן
מוריה טלמור משוחחת עם ד"ר נעמה צורן, יועצת למערכות חינוכיות בישראל ובארצות הברית, נציגת גישת רג'יו אמיליה ועובדת בעמותת אינקלו.
בפרק זה נדבר על אמון במסוגלות של תלמיד/ה, נבין מהי פדגוגיה של יחסים, מהם עיקרי משנתו של לוריס מלגוצ'י, ומהו התהליך המופלא שקורה בזכותו בעיר איטלקית בשם רג'יו אמיליה?
במהלך הפרק נשאל שאלות רבות, ובהן: מה זה אומר "ללמוד מהילדים"? מהי הפדגוגיה של היחסים? מהי המשמעות של לראות את הילד כאזרח? מהי המשימה החינוכית החשובה ביותר? איך אני מעבירה לתלמידים שאני רואה אותם כיכולים? איך בונים מסוגלות מלידה? ומהן מאה השפות שעליהן מדבר מלגוצ'י?
פרק זה מהווה הרחבה לידע המופיע במפת הידע (חפשו אמון במסוגלות התלמיד).
בהשתתפות יעל עדיני
בפרק זה ד"ר עדיני מציעה זווית ראייה אחת על המוטיבציה שלנו ושל האחר. נתבונן במנגנוני מערכת הגמול המוחית, נבחין בין מוטיבציה אינדיבידואלית לבין מוטיבציה של כיתה, ונציע פרקטיקות להעלאת המוטיבציה בכיתה, והכול בהתבסס על נוירופדגוגיה.
במהלך הפרק נשאל שאלות רבות, ובהן: איזו 'פנקסנות' אנחנו מנהלים במוח? מהי ההבחנה בין מוטיבציה למניע ומוטיבציה לרצון? למה הדופמין חיוני בתהליך הזה? למה תפיסת המסוגלות העצמית מאפשרת לנו להתמודד גם עם כישלונות? מהי מוטיבציה כיתתית ואיך מייצרים אותה?
בהשתתפות אפרת פורסט
מוריה טלמור משוחחת עם אפרת פרוסט, מדריכה מחוזית להכלה במחוז תל אביב.
במהלך הפרק מציגה אפרת את תפיסת העולם שלה אודות קשרי מורה-תלמיד, ואת ההשלכות הפרקטיות של תפיסת עולם זו על תהליכי ההיכרות המעמיקים עם התלמידים ועם הכיתה.
במהלך הפרק נשאל שאלות רבות, ובהן: מה ניתן ללמוד מהסרט "הכוכבים של שלומי"? למה חשוב לקחת בחשבון את נקודת העיוורון שלנו אודות היבטים שונים בעולם של התלמיד והתלמידה? איך אוספים מידע על התלמידים? איך לומדים להכיר ילד או ילדה? מהו כלי מיפוי הוגן ולמה הוא חשוב? האם יש רק דרך אחת ללמוד את התלמידים? מה זה אומר שהעבודה בכיתה הטרוגנית היא לא עבודה נוספת היא העבודה עצמה ? איך בונים סיפור כיתתי? מה ההבדל בין משחק באולינג לביליארד? והאם משהו שחיוני לאחד מיטיב בהכרח גם לרבים?
בהשתתפות דותן בן הר
מוריה טלמור משוחחת עם ד"ר דותן בן הר, פסיכיאטר ילדים.
במהלך הפרק נחקור את הקשיים הנפשיים והפרעות הנפשיות שפוגשים בכיתה, נדבר על אופן הטיפול בקליניקה, ואיך אנחנו צוותי ההוראה יכולים לסייע לאותם תלמידים ותלמידות.
ד"ר בן הר מדבר על משמעות התפקיד של פסיכיאטר, על מאפייני האוכלוסיות השונות של תלמידים שהוא פוגש בקליניקה, על צירי התפקוד – הציר הלימודי והציר החברתי, ועל חשיבות האיתור והזיהוי.
במהלך הפרק נשאל מגוון שאלות, ובהן: מתי הקושי הופך להיות מוגדר כ"הפרעה"? מה תפקידו של צוות ההוראה בתהליך האיתור והטיפול? מה השתנה בפונקציה ההורית בשנים האחרונות? למה תחושת הבטן של המורה חשובה? למה חשוב לפנות רק כשיש מצוקה? האם יש הפניית יתר? ומה חשוב שהמורה תדע?
הערה: בפרק זה יש התייחסות לביטויים מילוליים שאינם מקובלים בשיח, אך מכיוון שהם חלק מתיאור התלמיד המטופל בחרנו שלא להשמיט אותם.
בהשתתפות ירון שור
מוריה טלמור משוחחת עם פרופ' ירון שור, ראש המכון להוראה קשובה במכללה לחינוך בדוד ילין, ומחבר הספר: "אומנות ההוראה הקשובה".
בפרק זה נדבר על הוראה קשובה, נבין איך יוצרים שיח עם הלומדים בכיתה ההטרוגנית, וכיצד מסייעים ללומדים השונים לבטא דרכי הבנה מגוונות המחברות בין עולמם לבין הנלמד.
בפרק נעסוק בשאלות רבות, ובהן: למה הקשב לתלמיד צריך להיות בבסיס ההוראה? מה הכוונה ב"תלמידים השותפים בתהליך הלמידה"? למה חשוב לבקש מהתלמידים להציג את המידע באופן חזותי ולהסביר ייצוג זה? מה השינוי שצריך להתחולל בהבנת תפקיד המורה? למה חשוב לתת התייחסויות שונות לאותו חומר למידה? כיצד אפשר לרתום את הדמיון שלנו לתהליך הלמידה? ועוד
פרק זה מהווה הרחבה לידע המופיע במפת הידע (חפשו עקרון הפדגוגיה הקשובה).
פורטל זה נבנה עבור מורים ונועד לשימוש צרכי חינוך בלבד. העמוד מכיל קישורים לאתרים חיצוניים שאינם אתרי משרד החינוך. תוכן אתרים אלה וכל המוצג בהם (לרבות פרסומות) הינו באחריות בעלי האתרים בלבד. אם נתקלתם בבעיה כלשהי או שיש לכם הצעות או הערות בנוגע לתוכן, באפשרותכם לפנות אלינו בקישור זה.
