דלג אל

פסח בגן הילדים (ט"ו בניסן)

פסח בגן הילדים (ט"ו בניסן)

חג הפסח, המכונה גם חג החירות, חג המצות וחג האביב, הוא אחד משלושת הרגלים ונמשך שבעה ימים (בארץ ישראל) או שמונה ימים (בחו"ל). החג מציין את יציאת בני ישראל מעבדות במצרים לחירות, אירוע מכונן שהיווה את ראשית הפיכתם לעם.

מצוות החג:

  • ביעור חמץ: אחת המצוות המרכזיות של חג הפסח היא ביעור חמץ. מצווה זו כוללת את הסרת כל החמץ מהבית לפני החג, בדיקה יסודית אחריו ושריפתו, כדי לקיים את הציווי "תשביתו שאור מבתיכם". במהלך החג יש איסור מוחלט על אכילת חמץ, והוא מוחלף במצה – לזכר הבצק שלא הספיק להחמיץ בצאת בני ישראל ממצרים.
  • ליל הסדר: ליל הסדר הוא מצווה מרכזית נוספת, שבמהלכה מספרים את סיפור יציאת מצרים. הסיפור מועבר באמצעות קריאת ההגדה, שתיית ארבע כוסות יין כסמל לגאולה, אכילת מרור לזכר המרירות שבעבדות, והסבת המשתתפים כסמל לחירות. במרכז הסדר מתקיימת מצוות "והגדת לבנך ביום ההוא לאמור...", המדגישה את העברת המסורת לדורות הבאים. מתוך כך שואלים הילדים את "מה נשתנה", שדרכו מודגשים ההבדלים בין חג הפסח לימים רגילים.
  • שביעי של פסח: ימי החג כוללים גם את שביעי של פסח, יום המציין לפי המסורת את קריעת ים סוף, אשר השלימה את תהליך השחרור מעבדות. בתפילות החג נכללת גם ברכת הטל, המציינת את המעבר מעונת הגשמים לעונת האביב.

מנהגי החג:
נוסף על מצוות החג, נוהגים לקיים מגוון מנהגים המסייעים להטמיע את ערכי הפסח ולהמחיש את הסיפור לילדים ולמבוגרים כאחד.

  • אפיקומן: בליל הסדר נהוג להחביא את האפיקומן – חצי מצה שהילדים מחפשים במהלך הערב. מנהג זה משמש כלי חינוכי להנחלת המסורת, מעודד מעורבות ושיתוף, ומסייע לשמור על ערנותם של הילדים לאורך הסדר.
  • כוס אליהו הנביא: במהלך ליל הסדר מוזגים כוס מיוחדת לאליהו הנביא, הנקראת "כוס אליהו". כוס זו נותרת מלאה והיא סמל לציפייה לגאולה השלמה ולבואו של אליהו כמבשר המשיח.
  • חול המועד והחג: ימי החג הראשונים מוקדשים לתפילות ולמפגשים משפחתיים, ואילו חול המועד משמש זמן של חופשה, טיולים, פעילויות חגיגיות ובילוי עם המשפחה. רבים נוהגים לקרוא את שיר השירים במהלך החג, המסמל את הקשר בין עם ישראל לאלוהיו. כמו כן, החג הוא הזדמנות לניקיון ולהתחדשות אישית ורוחנית, כהמשך לתהליך ביעור החמץ – הן בפן הפיזי והן בפן הרעיוני.
חזרה לראש הדף

לשם מה? – שלומות הוליסטית

כיצד נקדם את הממד האישי?

נעודד חמלה כלפי עצמנו וכלפי האחר.
חמלה היא היכולת להכיר ברגשות של עצמנו ושל אחרים, להיות רגישים ולהגיב באמפתיה. בגיל הרך, ילדים עדיין לא מבטאים חמלה באופן מלא, אך ההתנסויות שהם חווים בתקופה זו הן תשתית רגשית משמעותית להתפתחותה בעתיד.
מומלץ להיעזר בסיפור החג – ובייחוד בסיפור משה בתיבה – כדי לחשוף את הילדים לערכים של רגישות ודאגה לאחר. סיפור זה מדגים חמלה בצורה מוחשית, דרך דמותה של בת פרעה שראתה את התינוק הבוכה ולא התעלמה ממנו, למרות היותו זר לה.
חשוב להציג את הסיפור ממקום חיובי ומלא תקווה – להתמקד באומץ, ברגישות ובסופו הטוב של הסיפור, ולא לייצר תחושת דאגה או חרדה.
לאחר שמיעת הסיפור, אפשר לקיים שיח פתוח עם הילדים סביב השאלות: איך, לדעתכם, הרגישה בת פרעה כשראתה את משה? האם קרה לכם שהתחשבתם במישהו אחר ועזרתם לו? איך זה גרם לכם להרגיש? רצוי לעודד את הילדים לבחור רגע שבו חוו רצון לעזור ולבטא אותו בציור, בסיפור או בהמחזה – מתוך מטרה להניח את היסודות לתודעה של חמלה.
כמו כן, אפשר להאיר עם הילדים את התכונות החיוביות של דמויות נוספות מההגדה – מרים, ששומרת באחריות על אחיה, ומשה, שפועל למען עמו. מומלץ לשוחח כיצד מעשיהם משפיעים על הסובבים אותם וכיצד כל אחד מהילדים יכול "להאיר" את סביבתו במעשים טובים.
רצוי לעודד את הילדים לשים לב לטוב שבחבריהם – בגן ובבית – ולחשוב יחד על דרכים לשמח ולעזור לאחרים: מחמאה, עזרה קטנה, חיבוק, שיתוף או סבלנות. כך נוכל לטפח אקלים חברתי חומל, חיובי ומכבד, המושתת על מודלים מההגדה והחיים עצמם.

ניקיון וסדר כהזדמנות לפעלנות בבית ובגן.
חג הפסח מזמן עיסוק בערכים של התחדשות, של ניקיון, של סדר ושל תחושת אחריות אישית וחברתית. מומלץ להתייחס לניקיון וסדר הגן לא כמשימה טכנית בלבד, אלא כתהליך פדגוגי המזמן פעלנות, שותפות וביטוי אישי של הילדים.
אפשר לפתוח בשיח קבוצתי סביב השאלות: מדוע חשוב לשמור על סדר וניקיון בגן? כיצד זה משפיע על ההרגשה שלנו? מי אחראי על הסדר בגן? שיח זה מאפשר פיתוח מודעות למרחב המשותף ולתפקיד של כל אחד ואחת בקהילה הגנית.
רצוי להזמין את הילדים להשתתף באופן פעיל במשימות הסדר והניקיון בגן, כגון סידור מרחבים, ארגון חומרים, ניקוי מדפים וכד'. אפשר לחלק תפקידים או ליצור "צוותי פעולה" המעודדים פעלנות, אחריות ועבודת צוות. בד בבד, מומלץ להרחיב את השיח גם אל המרחב הביתי. אפשר לשאול את הילדים: כיצד אתם יכולים לעזור בבית בהכנות לחג? אילו משימות אתם לוקחים על עצמכם? רצוי לעודד את הילדים לראות את עצמם כחלק מתהליך משפחתי משמעותי, שבו יש להם תפקיד חשוב – בין שבהכנת שולחן, בקיפול כביסה, או בעזרה לאח צעיר.

נעורר בילדים חמלה כלפי עולם הטבע.
היכולת לחמול מתפתחת לא רק כלפי בני אדם, אלא גם כלפי הסביבה והטבע. בגיל הרך חוויות של חיבור לטבע יכולות להניח את היסודות לתפיסה של אחריות אקולוגית ואמפתיה כלפי היצורים החיים סביבנו. האביב הוא זמן של התחדשות בטבע, שבו בעלי חיים וחרקים מתעוררים משנת החורף וצמחים חדשים נובטים. זהו זמן טוב לפתח אמפתיה כלפי הסביבה.

  • נצא עם הילדים לחיפוש חרקים בסביבת הגן, נלמד על החרקים שנמצאו ונעודד גישה של רוך ועדינות כלפיהם. כדאי להדגיש כי גם חרקים ובעלי חיים מרגישים, שהם חלק ממערכת אקולוגית מורכבת, ולשוחח על בתי הגידול שלהם. כמו כן, אפשר לעסוק בשאלה מה הכי טוב עבורם ולאו דווקא עבור בני האדם, וכיצד נוכל לכבד את מקומם בטבע.
  • נזמין את הילדים להתבונן בשינויים המתרחשים בטבע ולשוחח על תפקידם של הצמחים במערכת האקולוגית. נדון בקשרים שבין צמחים, בעלי חיים ובני אדם, ונעמיק במשמעות של כל יצור חי וצומח כממלא תפקיד חשוב בשמירה על האיזון בטבע. נעלה יחד שאלות, כגון: כיצד נוכל לשמור על מרחבי הטבע שמסביב לגן? מהו התפקיד שלנו בשמירה על הטבע? ניתן לילדים הזדמנות להעלות רעיונות ואפשרויות מגוונות.
  • קידום פעלנות סביבתית - נאפשר לילדים לקבל אחריות על המרחבים הטבעיים בסביבתם, באמצעות הצבת מטרה ותכנון צעדים להשגתה. למשל, כדי לשמור על המערכת האקולוגית נזמין את הילדים לתהליך חקר, שידגים את יחסי הגומלין בין צמחים לפרפרים. יחד נשתול צמחים המושכים מאביקים, נעקוב אחר התפתחותם ונצפה במאביקים שמגיעים אליהם. מתוך ההתבוננות והלמידה, נחשוב עם הילדים כיצד נוכל לעזור לטבע להמשיך ולשגשג.

ידע בתחומי ליבה

  • שפה ואוריינות - במסורת היהודית נהוג כי הילד הצעיר במשפחה שואל את הקושיות בשיר "מה נשתנה?". אפשר להרחיב עם הילדים על המילה "קושיה" (מילה נרדפת לשאלה) ולעודד את ילדי הגן לתרגל שאילת שאלות. אפשר לשלב משחק "מי אני?", שבו ילד חובש כתר ובו מילה הקשורה לפסח או לאביב (למשל: מצה, פרעה, פרפר, דבורה), ועליו לשאול שאלות כדי לגלות מה מסתתר על ראשו. מומלץ לספר מגוון סיפורים בנושא.
    להרחבה: פסח בשיר תנועה וסיפור
  • מתמטיקה - מומלץ להקים מרחב בנייה פתוח, שבו יבנו הילדים פירמידות מחומרים מגוונים: קוביות, קרטונים, מקלות, קשיות ועוד. במהלך הבנייה אפשר לשלב אמצעי מדידה כמו סרגלים או חוטים למדידת גובה ורוחב הפירמידות. 
  • אומנות - כדאי להציג בפני הילדים יצירות אומנות בהשראת החג, כגון ציורים ופסלים המתארים את חג הפסח, ליל הסדר והאביב. 

ידע בין תחומי

  • מוזיקה ותנועה – מומלץ לשלב שירי פסח מסורתיים וחדשים, שירה וריקודים המדמים את סיפור יציאת מצרים. כמו כן, אפשר להשמיע יצירות מוזיקליות הקשורות לאביב, כגון "אביב" מתוך ארבע העונות של ויוולדי, לעודד את הילדים לנוע בחופשיות כפרפרים ודבורים, ולהביע בתנועה את תחושת ההתחדשות והפריחה. להרחבה: זמר לך לגיל הרך
  • מדע וטכנולוגיה ותנועה – עם בוא האביב, מתחמם מזג האוויר והיציאה לטיול בקרבת הגן הופכת לאפשרות טובה לפיתוח כושר גופני ולמשחקי תנועה חברתיים. לרעיונות ולהרחבה: משחק תנועה במהלך טיול אביב.
  • מדע וטכנולוגיה ומתמטיקה – באביב מופיעים סביבנו ציפורים, פרפרים וחרקים, וזו הזדמנות לשלב תצפית בטבע עם למידה מתמטית. מומלץ לצאת לתצפית עם הילדים בחצר הגן או בסביבה הקרובה ולערוך ספירה של ציפורים או פרפרים. נאפשר לילדים לתעד את הנתונים בטבלה (לפי סוג, צבע, כמות וכו'), להשוות בין קבוצות, לזהות כמויות גדולות וקטנות ולהסיק מסקנות מתוך המידע שנאסף.

ידע תהליכי

  • תהליך אפיית המצה – מומלץ לאפשר התנסות חווייתית בהכנת מצות, ולבצע מעקב אחר תהליך ההתפחה. כדאי לערוך השוואה בין בצק שמרים לבצק מצה.
  • תהליך יצירת לבנים – מומלץ לעסוק בתהליך יצירת לבנים כפי שסופר בסיפור יציאת מצרים, תוך כדי היכרות עם החומרים והשלבים. אפשר לשלב התנסות בבניית מבנים פשוטים לעידוד חקר, תכנון והבנת רצף פעולות.
  • תהליך הפיכת ענבים ליין – אפשר לאפשר לילדים להתנסות במעיכת ענבים להכנת מיץ ענבים, וללמוד על תהליכי סינון והמתנה, השוואה בין צבעים, טעמים ומרקמים של סוגי ענבים שונים.

ידע עולם

חיבור לסביבה ולמציאות הרחבה

  • אפשר לחקור עם הילדים על מצרים העתיקה - הפרעונים, הפירמידות, ללמוד על כתב החרטומים ולדון באורח החיים של המצרים הקדמונים.
  • פסח בקהילות העולם – אפשר לחקור את מנהגי החג בקהילות יהודיות שונות ולהשוות מאכלים מסורתיים, כמו חרוסת, בעדות השונות.
  • אפשר להעמיק בהיכרות עם נהר הנילוס כמרחב גאוגרפי הקשור לסיפור המקראי. מומלץ להתבונן במפה, לזהות את מיקומו של הנילוס ולשוחח על תפקידו בחיי היום־יום במצרים הקדומה: מקור מים, תחבורה וחקלאות. אפשר לקשר את הדיון גם לחשיבותם של מקורות מים בעולם הטבע והסביבה שבה אנו חיים.

מיומנויות קוגניטיביות – למידה, חשיבה, פתרון בעיות ויצירתיות

  • פיתוח חשיבה יצירתית – מומלץ לעודד את הילדים לדמיין ולספר את סיפור הפסח האישי שלהם, מתוך עולמם ודמיונם: כיצד הם היו חווים יציאה לחירות? אילו דמויות היו פוגשים? היכן היו חוגגים את החג? אפשר להזמין את הילדים לאייר את סיפורם, ליצור ממנו ספר אישי או משותף לכל ילדי הגן.
  • פיתוח מיומנות השוואה וסיווג – אפשר לעודד את הילדים להשוות בין מאכלים, סמלים או דמויות מתוך סיפור הפסח: מה ההבדל בין מצה לחמץ? בין פרעה למשה? בין עבדות לחירות? כמו כן, מומלץ לשלב פעילויות סיווג, למשל מיון פריטים הקשורים לחג לפי מאפיינים: מה אוכלים ומה לא, מה חמץ ומה לא? מה שייך לקערת ליל הסדר ומה לא.

מיומנויות תוך-אישיות – מודעות עצמית, ויסות רגשי והכוונה עצמית

  • פיתוח הבנה של מושג הבחירה – הבחירה היא מרכיב מרכזי בתחושת חירות, אך גם בבניית עצמאות ופעלנות. מומלץ לשוחח עם הילדים על מצבים ביום־יום שבהם הם בוחרים: במה לשחק, עם מי לשבת, מה ליצור. רצוי לעודד אותם לשים לב לתחושות שמתעוררות כאשר הבחירה בידיהם – ומה קורה כשאין להם אפשרות לבחור.
  • פיתוח מודעות לרגשות במצבי שינוי – עונת האביב מביאה איתה שינויים רבים: מזג אוויר משתנה, פריחה, אור חדש בשעות היום. אפשר לשוחח עם הילדים על התחושות שמתעוררות בהם מול שינויים אלו: מה אני מרגיש כשחם? כשיש רוח? כשפתאום יורד גשם?
    מומלץ לעודד את הילדים לשים לב לקשר בין מה שקורה בחוץ לבין מה שמתרחש בפנים – בגוף ובלב. חשוב לתת מקום לרגשות שהילדים מעלים, לשקף אותם בשיחה ולשאול יחד: איך אני מרגיש כשמשהו משתנה? איך אני יכול לעזור לעצמי להרגיש טוב יותר?
    רצוי להציע שפה רגשית מגוונת ולעודד את הילדים לדבר את רגשותיהם, להקשיב להם, ולהתמודד עם שינויים – קטנים כגדולים – באופן מודע, מקבל ומווסת.

מיומנויות בין-אישיות – מודעות והתנהלות חברתית

  • מודעות והתנהלות חברתית – באביב אפשר להתבונן כיצד פרחים, חרקים, ציפורים ובעלי חיים מתקיימים יחד במרחב אחד – כל אחד בדרכו – ומקיימים ביניהם קשרים של שיתוף פעולה ותלות הדדית. אפשר לשוחח עם הילדים על מה אפשר ללמוד מהטבע על חיים משותפים: כל אחד שונה, אך כולנו חלק מאותו גן.
    מומלץ להזמין את הילדים להציע דרכים לחיים הרמוניים בקבוצה: איך נוכל לשלב בין הצרכים והרצונות של כולם? איך אפשר לשמור על ייחודיות ועדיין להיות חלק מהשדה המשותף?
  • אפשר לערוך משחק שבו הילדים יוצאים "למסע משותף", בדומה לבני ישראל. הילדים יתנסו במשחק קבוצתי, המדמה מסע שבו הם צריכים לשתף פעולה כדי להגיע ליעד. בכל שלב יעמדו בפני אתגר קטן, כמו להחליט יחד מה לקחת לדרך, לעזור לחבר שמתקשה או למצוא פתרון לבעיה שנתקלו בה. הפעילות תדגיש את חשיבות שיתוף הפעולה, התמיכה ההדדית וקבלת החלטות משותפות.

במצפן המערכתי של משרד החינוך הוגדרו חמישה ערכים מרכזיים, שלאורם יחונכו בוגרי מערכת החינוך. להלן הצעות לפעילויות להנכחת ערכים אלו בגן:

אהבת הדעת וחדוות הלמידה

האביב מזמן אפשרות ללמידה סקרנית דרך התבוננות בפריחה. מומלץ לעודד את הילדים לחקור את מבנה הפרח: מהם חלקיו? מה תפקיד כל חלק? מדוע יש לפרח צבעים וריחות שונים?
אפשר לפרק פרח בעדינות, לצפות בו בזכוכית מגדלת, להשוות בין סוגים שונים של פרחים ולתעד את הממצאים בציור או בצילום.

ערכי מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית

אפשר לשוחח עם הילדים על כך שבעבר עם ישראל אפילו לא היה עם מאוחד – בני ישראל היו עבדים במצרים וכל קבוצה חיה בנפרד. רק עם יציאת מצרים הם הפכו לעם. כיום, בזכות הקמת מדינת ישראל, אנחנו יכולים לחיות בצורה חופשית, לקבל החלטות בעצמנו ולשמור על המנהגים שלנו. נוכל לדון עם הילדים בשאלה "מה זה אומר להיות עם חופשי?" ולתת להם דוגמאות מחיי היום-יום – האפשרות לבחור, להביע דעה ולחגוג יחד כחברה חופשית (תוך כדי התחשבות באחרים).

כיבוד ערכי המורשת והתרבות במדינת ישראל

נאפשר יצירה של "הגדת הגן" – כל ילד יתרום איור, משפט או מחשבה הקשורים לסיפור יציאת מצרים ולחוויות החג, ונאגד זאת להגדת פסח ייחודית לגן. כך יוכלו הילדים להיות שותפים פעילים בהנחלת המורשת ובביטויה בדרכם האישית.

כבוד האדם והמשפחה

  • מומלץ לשוחח עם הילדים על סעודת החג כזמן מיוחד של התכנסות משפחתית, שבו כל אחד מביא את עצמו ותורם בדרכו. אפשר לשאול: מהו התפקיד שלי בסעודה? איך אני יכול לעזור? מה עושה אותי שותף חשוב במפגש המשפחתי?
    רצוי לעודד את הילדים לחשוב על דרכים שבהן הם יכולים לתרום – בהכנת השולחן, בבחירת שיר, בקבלת פני אורחים או בהבאת סיפור מהגן – ולהרגיש שייכים, משמעותיים ומוערכים בתוך המשפחה והקהילה.
  • כדאי לארגן פעילות "שולחן הסדר לכולם" – נאפשר לילדים להכין ברכות אישיות לאנשים בקהילה שאין להם עם מי לחגוג, כמו קשישים או משפחות נזקקות, ולהעניק להם אותן עם מצות או כרטיסי ברכה חגיגיים. הפעילות תחזק את תחושת הנתינה והערבות ההדדית בין בני האדם.
חזרה לראש הדף

איך? – מוקדי היישום

מוקדים אלו מתקיימים בשדה הפעולה החינוכי של הגן, נמצאים בשגרת העבודה בגן ומאפשרים לצוות החינוכי ליישם רעיונות, לממש מטרות ויעדים.

כדאי לקבוע סדירויות של יציאה למרחבי החיים סביב הגן, המאפשרות לילדים לחוות את הקשר בין המתרחש בטבע לבין התכנים הנלמדים בעונה זו בגן. כמו כן, נקבע סדירויות הקשורות לפסח, כגון: סדר פסח בגן, יום ניקיון וסדר, אפיית מצות משותפת, המחזת חלקים מההגדה ועוד, תוך כדי שמירה על גמישות והתאמה לילדים.

  • אפשר לתכנן עם הילדים מרחב סוציו-דרמטי שבו יוצגו סמלי החג, כגון מצות, כוסות קידוש והגדות מסוגים שונים. אפשר לשלב תחפושות של דמויות מההגדה, תיבה עם בובה, מטפחות, מקלות למסע במדבר, אביזרים לסיפור חציית ים סוף ועוד. כדי להפוך את המרחב לרלוונטי עבור הילדים, אפשר לתת להם להכין את התפאורה והאביזרים, כך שהם ייקחו חלק פעיל בתהליך ארגון המרחב ויחושו חיבור אישי למרחב שהם יוצרים.
  • מומלץ לארגן סביבות למידה בגן, המאפשרות לילדים תהליכי חקר של השינויים המתרחשים בטבע בעונת האביב. לדוגמה: תצפית באמצעות משקפות על מופע הירח, שכן בעונת האביב הראות טובה יותר.
    להרחבה: 'ילדי גן מחפשים את הירח'. כמו כן אפשר להקים בשיתוף הילדים בית גידול לחרקים בחצר הגן.

התוכן הנלמד בגן צריך להיות מחובר לעולם הילדים, לאפשר להם לחקור, לשאול שאלות ולהביע את עצמם בדרכים מגוונות:

  • בעונה זו של השנה הגננת צריכה להיות רגישה לתופעות המתרחשות במרחבי החיים מסביב לגן ולאתר הזדמנויות ללמידה. לדוגמה, איתור של פרחי העונה שפורחים, שתילת עצים / ירקות / צמחי העונה, תצפית בציפורים הנודדות בעונה זו ועוד.
  • אפשר לפתוח בשיח על משמעות החג למשפחה ולשאול "איך המשפחה שלכם חוגגת את חג הפסח? הילדים יוכלו לשתף בחוויותיהם ולספר על המנהגים הנהוגים אצלם בבית בליל הסדר.
  • למידה מבוססת מקום מאפשרת לילדים להכיר את בעלי החיים בסביבתם הטבעית ולהבין את יחסי הגומלין ביניהם לבין הסביבה. כדאי למקד את הלמידה ביצורים חיים כשהם בתוך בית הגידול שלהם, כדי לאפשר התבוננות ישירה בצרכים האמיתיים שלהם ובתלות ההדדית שלהם בסביבה. רצוי להעדיף יציאה לסביבת הטבע הקרובה במקום הבאת היצור החי לתוך הגן – כדי לשמר את ההקשר הטבעי שלו לסביבתו ולאו דווקא לשים את צורכי הילד במרכז. אפשר, למשל, לצאת לתצפית על חרקים בגינת הגן או בסביבה הקרובה ולעודד שיח על התנאים הדרושים להם לקיום, מבלי לנתק אותם מהמרחב שבו הם חיים.
  • למידה מבוססת סיפור מאפשרת לילדים לחקור, להביע ולהתחבר לעולמם האישי והתרבותי. הספר "איפה האפיקומן?" מאת אמונה אלון מציג חוויה של דורות, של מסורת על הציפייה של ילדים לחג, ועל הפער שקיים לפעמים בין הציפייה לבין ההפתעה שהמציאות מביאה איתה. עיסוק בספר יכול לזמן למידה על מנהגי ליל הסדר באופן כללי ובייחוד תוך כדי חיבור ורלוונטיות לילדים – מנהג חיפוש האפיקומן. חשוב שהלמידה תקודם דרך שיח רגשי ותרבותי וחיזוק תחושת השייכות המשפחתית והלאומית בקרב הילדים. הלמידה החווייתית תוכל להיעשות, למשל, דרך שיח קבוצתי על זיכרונות מהסדר, משחק דידקטי, משחק במרחב של חיפוש אפיקומן ואפילו למידה על מושגים גאומטרים באמצעות יצירת מעטפת אפיקומן אישית.
    להרחבה: איפה האפיקומן?
  • מפגש אישי עם הגננת יכול להיות מרחב אינטימי להבנת משמעות החג עבור כל ילד. אפשר לשוחח עם כל ילד בנפרד על זיכרונותיו וחוויותיו מהחג, לעיין יחד בתמונות של סמלי הפסח ולשאול "מה אתה מזהה? מה זה מזכיר לך?", כך שכל ילד יוכל להביא את עולמו האישי וליצור חיבור רגשי עמוק יותר לחג.
אחלה שיעור
הכנתם לכיתה שיעור
מקורי ומעניין?
אל תשמרו אותו לעצמכם.
שתפו אותנו!
המרחב הפדגוגי

 נא למלא שדה זה

אולי תתעניינו גם ב...

יום המים הבין-לאומי בגן הילדים (22.3)
יום המים הבין-לאומי מצוין מדי שנה ב-22 במרץ. ציון יום המים נועד להעלות את המודעות בעולם לחשיבות משאב המים לאנושות. מומלץ לנהל שיח על חשיבות המים, לקדם פעילוי...
השבוע הלאומי לגלישה בטוחה ברשת בגן הילדים (4-8.2.24)
השבוע הלאומי לגלישה בטוחה ברשת "מתחברים על בטוח" בשגרה ובחירום – שומרים על חוסן דיגיטלי" יתקיים השנה בימים ראשון עד חמישי כ"ה-כ"ט בשבט תשפ"ד, 8-4 בפברואר 2024.
שבועות בגן הילדים (ו' בסיוון)
חג השבועות, חגן מתן תורה, מסמל את ייחודו של עם ישראל והיותו לעם מבחינה רוחנית. זהו גם חג הקציר והביכורים המבטא את עצמאותנו המדינית, עצמאות של עם היושב על אדמ...
הרעיון שלכם כאן!
אם גם לכם יש מערך שעור רב כשרון או רעיון מקורי, מעניין, שמצית את הדמיון, מעורר את החושים ומפיח חיים בשיעורים- שלחו לנו אותו!

פורטל זה נבנה עבור מורים ונועד לשימוש צרכי חינוך בלבד. העמוד מכיל קישורים לאתרים חיצוניים שאינם אתרי משרד החינוך. תוכן אתרים אלה וכל המוצג בהם (לרבות פרסומות) הינו באחריות בעלי האתרים בלבד. אם נתקלתם בבעיה כלשהי או שיש לכם הצעות או הערות בנוגע לתוכן, באפשרותכם לפנות אלינו בקישור זה.