חג המולד הוא חג לזכר הולדת ישוע, המקובל כמעט בכל זרמי הנצרות. על פי הברית החדשה נולד ישוע למרים הבתולה בבית לחם, במקום שבו מצויה כיום כנסיית המולד. הנוצרים מאמינים כי לידתו מגשימה את נבואות התנ"ך על בואו של משיח מבית דוד אשר יגאל את העולם מחטאיו ויגשר בין האל לבני האדם.
אין הסכמה בקרב הכנסיות ובקרב היסטוריונים על הכרונולוגיה המדויקת של לידת ישוע, אך מאז המאה הרביעית כמעט כל הכנסיות חוגגות את לידתו ב-25 בדצמבר, ובכללן הכנסיות המזרחיות שמשתמשות בלוח היוליאני ולכן חל החג אצלן ביום המקביל ל-7 בינואר בלוח הגרגוריאני.
מנהגי החג והמסורות הקשורות בו נטמעו ברחבי העולם והחלו לאפיין גם מדינות ומשפחות שאינן אוחזות בדת הנוצרית. קמה סביבו הוויה תרבותית מחולנת שלמה, הן בארצות שתרבותן נוצרית במקורה ואף בכמה שאינן, המדגישה את התכנסות המשפחה והחברים ואת עונת החורף, עם מוטיבים כמו סנטה קלאוס, עץ אשוח מקושט, מתנות לילדים, שירים וסרטים פופולריים.
במקביל, משמעותו הדתית המקורית של החג נשמרת על ידי נוצרים מאמינים ברחבי העולם, הפוקדים את הכנסיות לרגל תפילות היום המיוחדות ומוסיפים להדגיש את חשיבות החג כיום לידתו של גואל האנושות.
