ברוכות וברוכים הבאים להסכת הכלה למעשה
בהנחיית מוריה טלמור, ממונה שילוב והכלה בחינוך היסודי
בכל פרק נפגוש מומחה או מומחית בתחום קידום פדגוגיה מכילה בכיתה ההטרוגונית
וביחד נתרגם את תפיסות העולם לפרקטיקות.
מתחילים
בהשתתפות ד"ר שמעון אזולאי
העולם משתנה בקצב מסחרר, ולדבריו של שמעון, עולם המחר הוא עולם של "משחק משמעות", שבו מתקיימת יצירה בלתי פוסקת של רעיונות ומוצרים. יחיד או ארגון שלא אומן להיות "שחקן משמעות" יהפוך לבלתי רלוונטי מבחינה כלכלית וחברתית. ואיפה מערכת החינוך נכנסת לתוך כל זה?
בפרק הזה נדבר על המורים כמנהיגים מחוללי משמעות. נבין איך בונים קהילת משמעות ואיך אנחנו המורות והמורים יכולים להפוך את התלמידים שלנו לשחקני משמעות.
בהשתתפות ד"ר יעל עדיני
מעורבות פעילה עם ד"ר יעל עדיני
החיים במדינה שלנו השתנו מהקצה אל הקצה, ובתוך הטלטלה הגדולה ואי הוודאות, בתי הספר מנסים ליצור שגרה. לכן חשוב לנו להמשיך לחלוק איתכם את פרקי ההסכת, גם פרקים שהוקלטו לפני פרוץ המלחמה. והפעם אנחנו עוברים מעיסוק בהיבטים רגשיים לתהליכי למידה. על פי מחקרים, גם בזמנים כאלה הלמידה חשובה והיא חלק מתהליך הריפוי.
בפרק זה מוריה טלמור מארחת
את ד"ר יעל עדיני, מומחית בתחום הנוירו-פדגוגיה, שמביאה זווית ייחודית לתהליכי למידה, ועל הדרך מנפצת נוירו-מיתוסים.
ד"ר יעל עדיני מדברת על ההבדל המהותי שבין הוראה שמבוססת על המחשבה שהמוח בנוי מקופסאות, ובין הוראה שמבוססת על הידיעה שהמוח בנוי מרשת של דרכים. על פי ד"ר עדיני, אם נבין איך המוח עובד, נדע כיצד לתכנן את דרכי ההוראה שלנו.
נדבר גם על דופמין ועל "שכונות סגורות במוח", נבין איך מומחי המוח יכולים לסייע למורים בהוראה, כיצד מייצרים למידה פעילה ולמה כדאי להימנע מתרגילי שליפה.
פרק זה שייך לנושא של למידה פעילה בתוך מפת הידע "לראות את כל הקשת".
בהשתתפות ד"ר חוה פרידמן
בפרק זה מוריה טלמור מארחת את ד"ר חוה פרידמן, מנהלת אגף פסיכולוגיה במשרד החינוך.
נשוחח על ההבדל שבין אהבה לאכפתיות ובין הורות ל'מורות', על הכמיהה העזה של התלמידים לקשר עם המורים ועל השליחות של המורה לראות את הילד, לא רק כתלמיד אלא כאדם שלם. בשיחה נבין גם מה קורה כשהמורה לא מצליח לאהוב את התלמיד, איך אפשר לזהות את הרגשות שלנו ולנהל אותם ואיך יוצרים בנק של יחסים.
פרק זה שייך לרכיב העוסק ביחסי קרבה ואכפתיות בתוך מפת הידע "לראות את כל הקשת".
בהשתתפות ורד רקנטי
בפרק זה מוריה טלמור משוחחת עם ורד רקנטי, מנהלת מערך הפיתוח של בתי הספר המכילים מטעם עמותת אינקלו.
ורד מדברת על עיצוב אוניברסלי ללמידה כמערכת הוליסטית המתפתחת ומאפשרת מקום לכולם תוך תפיסת המגוון כמשאב. בשיחה נבין כיצד מתכננים שיעור הנותן מענה לקצוות, איך שבילים שונים יכולים להוביל למטרה אחת, ואיך קושרים עיצוב אוניברסלי, היכרות מעמיקה והתאמה אישית למודל שעון החול.
פרק זה שייך לרכיב העוסק בתשתית תפיסתית יישומית בתוך מפת הידע "לראות את כל הקשת".
בהשתתפות פרופ' מיכל ראזר
פרק זה עוסק בתפקיד המורים בסוגיית המשמעת ובדרכים שבהן ניתן לעזור לתלמידות ולתלמידים להפנים התנהגות מקובלת.
בפרק מוריה טלמור משוחחת עם פרופ' מיכל ראזר, דיקנית הפקולטה לחינוך במכללת אורנים על הקשר בין סמכות לבין היכולת לסמוך, על האופן שבו אפשר לייצר סמכות מיטיבה, ועל החשיבות בקביעת גבולות לצד הערך שבפריצת גבולות. נבין למה חשוב לפעמים להשהות תגובה, ונכיר את עמדותיה של פרופ' ראזר אודות ענישה והשהיה, ועל החשיבות של הוראה מפורשת בכל התהליך עם התלמיד או התלמידה.
קרדיט לתמונה – מיכל רז
בהשתתפות ד"ר שמעון אזולאי
מוריה טלמור משוחחת עם ד"ר שמעון אזולאי, פילוסוף ואיש חינוך, אודות משחק המשמעות.
בפרק זה עוסק ד"ר אזולאי בשאלה איך עוזרים למורה מנהיגה לחנך תלמידים לשחק במשחק המשמעות, ומהן התכונות הנדרשות כדי להיות משמעותיים בעולם של VUCA ושל BANI.
במהלך הפרק נדון בארבעה מתוך תשעת העקרונות ללמידה משמעותית מתוך מאמרו של ד"ר אזולאי: ביצוע, משוב, פומביות ופיתוי. נבין איך מייצרים מרחב הדהוד ואילו פרקטיקות יכולות לקדם כל אחד מעקרונות אלה.
בהשתתפות ד"ר יעל עדיני
מוריה טלמור משוחחת עם ד"ר יעל עדיני, חוקרת בתחום הנוירופדגוגיה.
בפרק הזה מסבירה ד"ר עדיני מהי נוירופדגוגיה באמצעות עיסוק בחשיבותה של ההפוגה וההוראה המרווחת בהתבסס על ידע מצטבר אודות המוח. ד"ר עדיני מסבירה בפרק על חשיבות הדופמין והקשר שלו להפוגות וללמידה מרווחת, ומציגה הבחנה בין הפוגות טובות יותר ופחות.
פרק זה עוסק בשאלות רבות, ובהן: איך מייצרים "עיר מחוברת" במוח? מדוע מורים לא אוהבים הפוגות? למה חשוב כמורים לשלב סיפורים אודות עצמנו במהלך השיעור? מה מצא פרופ' אבי קרני במחקרו על תהליכי למידה בזמן שינה? למה חשוב ללמד בהקשרים שונים? ומה זה אומר קשר חזק נבנה חז"ק ?
פרק זה מהווה הרחבה לידע המופיע במפת הידע (חפשו את עקרון הריווח).
בהשתתפות ד"ר בטי שרייבר
מוריה טלמור משוחחת עם ד"ר בטי שרייבר, ראשת התוכנית לתואר שני בטכנולוגיה בחינוך בסמינר הקיבוצים.
בפרק זה נדבר על יישומים טכנולוגיים מתקדמים לשירות תלמידים עם קשיים ומוגבלויות. נכיר דוגמאות לכלים שניתן לכנותם "משני חיים" ונבין כיצד הם משתלבים בפרקטיקות העיצוב האוניברסלי ללמידה(UDL) . נלמד על מקומה של הבינה המלאכותית בהקשר הזה, וכיצד אפשר לעזור למורות ומורים הנרתעים משימוש בטכנולוגיה.
פרק זה מהווה הרחבה לידע המופיע במפת הידע (חפשו את ההנגשה הטכנולוגית).
בהשתתפות ד"ר ענת לכטינגר
מוריה טלמור משוחחת עם ד"ר עינת ליכטינגר, מרצה במכללת אורנים, מומחית בתחום הוויסות העצמי, וכותבת הספר "קומץ שמיים ביד". בפרק זה נדבר על ויסות עצמי ללמידה, נבין מהם הרכיבים והתהליכים הנכללים בוויסות עצמי, איך מובילים תלמידים להגדיר מטרות ולנהל את עצמם כדי להשיג אותן, נבין מה ההבדל בין תפקודים ניהוליים לוויסות עצמי, ומה מאפיין תלמידים עם קשיים בוויסות עצמי. נשאל מגוון שאלות, ובהן: האם ספונטניות היא דבר חיובי בלמידה? כיצד אנחנו מובילים את התלמידים למטרות מומחיות? מה הקשר בין בעיות קשב לבעיות בוויסות עצמי? ואיך מקדמים למידה אקטיבית של תלמידים?
בהשתתפות אלי ברקת
פרק זה עוסק במושג "פדגוגיה של זהויות" ובתפקיד המכריע של הנכחת עולמו התרבותי והאישי של התלמיד כבסיס ללמידה משמעותית ולהוגנות בחינוך. בפרק משוחחת מוריה טלמור עם אלי ברקת, מנכ"ל "כל ישראל חברים", על התפיסה לפיה זהות היא תשתית לתחושת שייכות, תחושת מסוגלות ומצוינות. נבין כיצד "הון תרבותי" וציפיות גבוהות משפיעים על הישגי התלמידים, ונכיר את האחריות של המערכת לייצר גשרים אל הבית ואל המורשת המשפחתית. נדון במושג ה"פעלנות" (Agency) תוך הדגשה כי למערכת אחריות גם כלפי מי שלא מצליח, ועליה לפעול להסרת חסמים וליצירת סביבה המאפשרת לכל תלמיד להביא את חלקו הייחודי.
בהשתתפות חיה נאמן
פרק זה עוסק במושג האמון כתשתית להוגנות בחינוך ובתפקיד המכריע של המורים בזיהוי והערכת ההון התרבותי של כל תלמידה ותלמיד. בפרק מוריה טלמור משוחחת עם חיה נאמן, מנהלת מפת"ח באליאנס כל ישראל חברים, על התפיסה לפיה זהות היא תשתית לתחושת שייכות, תחושת מסוגלות ומצוינות.
במהלך השיחה נבין כיצד ציפיות גבוהות משפיעות על הצלחת התלמידים (אפקט פיגמליון) ונכיר את "חוק שלוש השניות" המזמין אותנו להשתהות ולתת מקום לכל ילד, תוך זיהוי "נקודות עיוורון" פדגוגיות ותרבותיות. נדון במושגים נאמנות, כבוד וקדושה כחלק מהקודים האתיים של העולם המסורתי, ונלמד כיצד ניתן להפוך את הידע והמנהגים המגיעים מהבית למשאב לימודי מצמיח ומחבר. נדגיש כי למערכת אחריות גם כלפי מי שלא מצליח, וכי עלינו כמחנכים לייצר גשרים של אמון, קרבה ואכפתיות המאפשרים לכל תלמיד להביא את חלקו הייחודי לעולם.
בהשתתפות משה שריקי
פרק זה עוסק בחשיבות של גיבוש זהות אישית ותחושת שייכות כבסיס לחינוך הוגן ולמוביליות חברתית. משה שריקי מציע להמיר את השיח המסורתי על "צמצום פערים" ב"פדגוגיה של יש", כזו המזהה את המטענים התרבותיים והקהילתיים שהתלמיד מביא מהבית כנכסים יקרי ערך ולא כחסמים. במהלך השיחה אנו בוחנים כיצד שילוב נרטיבים מגוונים בתוכנית הלימודים, לצד פיתוח פעלנות (Agency) והסרת חסמים מבניים, יכולים להפוך כל תלמיד ותלמידה ל"בני בית" בישראליות ולתת להם את הכלים להאמין שיש להם מה לתת לעולם.
פורטל זה נבנה עבור מורים ונועד לשימוש צרכי חינוך בלבד. העמוד מכיל קישורים לאתרים חיצוניים שאינם אתרי משרד החינוך. תוכן אתרים אלה וכל המוצג בהם (לרבות פרסומות) הינו באחריות בעלי האתרים בלבד. אם נתקלתם בבעיה כלשהי או שיש לכם הצעות או הערות בנוגע לתוכן, באפשרותכם לפנות אלינו בקישור זה.
