ישראל התברכה בטבע עשיר וייחודי ובמגוון רחב של מערכות אקולוגיות. לישראל תרומה למגוון הביולוגי העולמי והשפעה עליו אף ששטחה מצומצם (כ- 2,000 קמ"ר). ישראל ניחנה בעושר זה בזכות מיקומה הגאוגרפי, צומת בין שלוש יבשות, ומגוון טופוגרפי, גאולוגי ואקלימי יוצא דופן ביחס לשטחה. צומת זה משמש מעין גשר יבשתי המחבר את חבלי העולם הממוזג שבצפון אירופה עם אזורי המדבריות, עם רצועת יערות העד הגשומים והחמים של אפריקה ואסיה וכמקום מפגש למגוון בעלי חיים וצמחים ומעבר של בעלי מינים רבים.
בישראל ישנם מינים יציבים החיים בה כל השנה ומינים נודדים (חולפים) רבים. כ-500 מיליון עופות עוברים בישראל פעמיים בשנה במהלך נתיב הנדידה שלהם. בעבור קצתם ישראל היא צוואר בקבוק קריטי למעבר בטוח של אוכלוסיות שלמות. זהו המקרה של השקנאי המצוי שכל האוכלוסייה העולמית שלו חולפת מעל ארצנו.
כיום חלק גדול מן המגוון הביולוגי והמערכות האקולוגית של ישראל נמצא תחת מגוון איומים מתמשכים ומחריפים. תהליכי הפיתוח האינטנסיביים הם האיום המשמעותי ביותר הגורם להקטנה בגודל אוכלוסיות מיני בעלי החיים והצמחים בישראל – הן ישירות על ידי הרס וקיטוע בתי הגידול והתמרת המערכות הטבעיות הן בעקיפין עקב התפשטות מינים מתפרצים זרים ומקומיים על חשבון אוכלוסיות מינים אחרים.
כ-25% משטחה של ישראל מוכרזים שמורות טבע או גנים לאומיים לשמירה על ערכי הטבע והמורשת. ואולם כשליש מהמערכות האקולוגיות של ישראל (23 מערכות) כגון בריכות חורף, אדמות כורכר וחמרה, דיונות החול ובתרונות הלס נמצאות בתת ייצוג בשמורות הטבע, והן המאוימות ביותר. התמרת המערכות האקולוגיות והפגיעה בהן לצורכי בנייה, תשתיות, תחבורה, תקשורת וכדומה מביאות לקיטוע של שטח בתי הגידול.
ככל שממדי הקיטוע מתרחבים ומעברם של פרטים בין הקטעים המבודדים נחסם, כן קיימת סכנה לאוכלוסיות השונות עד כדי סכנת הכחדה. סכנות נוספות הן פלישתם של מינים פולשים המשפיעים על המערכות האקולוגיות, תשתיות וחקלאות וזיהומים (כגון זיהום אוויר, זיהום קרקע, פסולת בשטחים הפתוחים, זיהום מקורות המים והים וכדומה).
חומרי הוראה
נושאים נלמדים בתחומי הדעת
