- קצרים על מועדים - ראש השנה וכיפורים, תרבות ישראל
- דברים שלא ידעתם על ראש השנה, 929
- מנהג אכילת סימנים טובים בראש השנה, כאן 11
- ילדים מדברים על ראש השנה, משרד החינוך
- ראש השנה עם קשת בענן, כאן חינוכית
- פרפר נחמד - ראש השנה, כאן חינוכית
ראש השנה, א' תשרי
ראש השנה מציין את תחילת השנה בלוח העברי והוא ממועדי השנה שמקורם בתורה:
"בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה מִקְרָא קֹדֶשׁ: כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ; וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַה'" (וַיִּקְרָא כ"ג, כ"ד-כ"ה).
"וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם – כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ: יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם" (בַמִּדְבָּר כ"ט, א').
על פי המקרא היום הראשון של החודש השביעי הוא א' בתשרי במניין החודשים המתחיל בחודש ניסן.
חשבון נפש
ראש השנה עומד במוקד של תקופה של עריכת חשבון נפש, שבה מבקשים סליחה על המעשים רעים בשנה שחלפה ושואפים לפתוח דף חדש בשנה החדשה. בחודש אלול, הנקרא חודש הרחמים והסליחות, מתחילה תקופת חשבון הנפש. במהלכה מתפללים תפילות מיוחדות הנקראות "סליחות" שתוכנן חרטה על חטאים ובקשת מחילה מן האל. בסיומו של חודש אלול נחגג ראש השנה.
שמות החג
בתורה מכונה החג "יום תרועה" (במדבר כ"ט, א') או "זיכרון תרועה" (ויקרא כ"ג-כ"ד). השם "ראש השנה" מקורו בספרות חז"ל. עוד מכונה החג "יום הדין" משום שלפי המסורת היהודית ראש השנה הוא יום שבו האל דן את "כל באי עולם" על מעשיהם בשנה שחלפה וגוזר את דינם לשנה הבאה: "בראש השנה כל באי העולם עוברים לפניו כבני מרון, שנאמר: היוצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם" (משנה, מסכת ראש השנה, פרק א', משנה ב').
תקיעת שופר
המצווה היחידה מן התורה בראש השנה היא תקיעת שופר, מצוות תרועה. האמונה היא כי תקיעות השופר גורמות לפתיחת שערי שמיים ולהבאת התפילות בפני הקב"ה.
עשרת ימי תשובה
עשרת הימים שבין ראש השנה ויום הכיפורים נקראים עשרת ימי תשובה ומקובל לכנותם הימים ש"בין כֶּסֶּה לעשור". המילה "כסה" מכוונת לראש השנה, בעקבות המדרש המקשר לראש השנה את הפסוק מספר תהילים: "תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר, בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ" (פ"א, ד') ובשל מולד הירח ביום זה, שעה שהוא כביכול מתכסה.
איגרת ברכה
במאות השנים האחרונות השתרש המנהג לברך בראש השנה קרובים ומכּרים בברכת "לשנה טובה תיכתבו ותיחתמו" ולשלוח זה לזה אגרות ברכה לשנה החדשה. החל מהמאה ה-14 נהגו לשלוח איחולים כאלו בכתב לפני ראש השנה. מסוף המאה ה-19, לאחר המצאת גלויות הדואר, נפוץ מאוד מנהג שליחת כרטיסי ברכה שהוכנו בעבור החג. מסוף המאה ה-20 דעך השימוש בכרטיסי נייר והוחלף בברכות טלפוניות ובמשלוח ברכות בדואר האלקטרוני ובמסרונים.
ארוחת החג
ערב החג נערכת ארוחה חגיגית ובה נהוג לאכול מאכלים מיוחדים שיש בהם סמליוּת כגון תפוח בדבש המסמל את התקווה שהשנה הבאה תהיה טובה ומתוקה יותר מזו שחלפה; רימון המסמל את הרצון שבעת המשפט האלוהי יעמדו לטובת האדם זכויותיו והמעשים הטובים שעשה הרבים כגרגירי רימון; ראש של דג המסמל את הכמיהה ש"נִהְיֶה לְראשׁ וְלֹא לְזָנָב"; סֶלֶק המסמל את התפילה שיסתלקו כל שונאינו ומבקשי רעתֵנו; תמר המסמל את התפילה שיִיתַמוּ כל אויבינו. בעדות שונות משמשים מאכלים שונים לסימני החג.
תשליך
מנהג נוסף הקשור בחג הוא התַשְלִיךְ. ביום הראשון של ראש השנה הולכים לפנות ערב לים או למקור מים אחר ואומרים בו את תפילת תשליך, בקשה להשלכת העבירות אל 'מצולות הים'. מקובל לנער את שולי הבגד סמל להתנערות מהעוונות.