דלג אל

ט"ו בשבט

ט"ו בשבט

מקור החג: ראש השנה לאילנות

ט"ו בשבט מבשר התחלה של שנה חדשה לפֵרות האילן. ראש השנה לאילנות נקבע בשבט, חודש שבו העצים מחדשים את פריחתם ואת הבשלת פֵרותיהם.

בפעם הראשונה מוזכר ט"ו בשבט במשנה ובתלמוד בשם 'רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָן'. במשנה (מסכת ראש השנה א, א) הוא נמנה עם אַרְבָּעָה רָאשֵׁי שָׁנִים: אֶחָד בְּנִיסָן, אֶחָד בֶּאֱלוּל, אֶחָד בְּתִשְׁרֵי. "בְּאֶחָד בִּשְׁבָט רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָן, כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ". ט"ו בשבט נקבע כדעת בית הלל.

ט"ו בשבט הוא היום הקובע את סיומה של שנה אחת ואת תחילתה של שנה אחרת. יום זה הוא נקודת ציון שעל פיה קובעים את מניין שנות הפרי והפרשת תרומות ומעשרות. לכן, פֵרות שחנטו (החלו להבשיל) לפני ט"ו בשבט נחשבים לפֵרות של השנה שעברה, ופֵרות שחנטו אחרי ט"ו בשבט נחשבים לפֵרות של השנה החדשה.

חזרה לראש הדף

טו בשבט בתחומי הדעת

חזרה לראש הדף

סרטונים

חזרה לראש הדף

היהודים של הודו

היהודים של הודו

פרק מרתק בסיפור היהודי, שחושפת בפנינו אוריין-ליאה קולטקר מדימונה, תלמידת כיתה י"ב

יחידות הלימוד שלפניכם חושפות את סיפורה של קהילת "בני ישראל" בהודו, את אמונותיה, מנהגיה הייחודיים ואורח חייה של קהילה יהודית עתיקה, צבעונית ומיוחדת, ששבה מהמזרח הרחוק לארץ אבותיה. היחידה גם מביאה את סיפור המאבק של בני קהילת "בני ישראל" להכרה ביהדותם.

פרויקט משותף של משרד החינוך והספרייה הלאומית.

חזרה לראש הדף

929 בַּקְּטַנָּה - חַג לָאִילָנוֹת

"וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע, לְמִינֵהוּ, וְעֵץ עֹשֶׂה-פְּרִי אֲשֶׁר זַרְעוֹ-בוֹ, לְמִינֵהוּ; וַיַּרְא אֱלֹהִים, כִּי-טוֹב."
(בראשית א, יב)

פְּעִילוּת מִשְׁפַּחְתִית לְכָל הַמִשְׁפָּחוֹת

חזרה לראש הדף

יום הולדת לכנסת

יום הולדת לכנסת

פעילות חינוכית לכבוד ט"ו בשבט (כיתות א-ו)

אולי תתעניינו גם ב...

שבוע המשפחה יצוין בל' בשבט בתאריכים 7.3-28.2
בראשיתו היה יום המשפחה יום לכבודן של האימהות, יום האֵם. בשנות השמונים של המאה הקודמת הוחלט בישראל לשנות את שמו ל"יום המשפחה" כדי להדגיש את הקשר בין כל בני המ...
חג הנביא שועייב, 25.4
על חג הנביא שועייב הנחוג בימים 25 באפריל עד 28 באפריל
חג הסיגד, כ"ט בחשוון
חג הסיגד הוא אחד ממועדי הקהילה האתיופית, קהילת ביתא ישראל. זהו חג עתיק יומין שנקבע ונחגג במסורת יהודי אתיופיה מזה מאות ואף אלפי שנים. משמעותו של החג היא חידו...
הרעיון שלכם כאן!
אם גם לכם יש מערך שעור רב כשרון או רעיון מקורי, מעניין, שמצית את הדמיון, מעורר את החושים ומפיח חיים בשיעורים- שלחו לנו אותו!

פורטל זה נבנה עבור מורים ונועד לשימוש צרכי חינוך בלבד. העמוד מכיל קישורים לאתרים חיצוניים שאינם אתרי משרד החינוך. תוכן אתרים אלה וכל המוצג בהם (לרבות פרסומות) הינו באחריות בעלי האתרים בלבד. אם נתקלתם בבעיה כלשהי או שיש לכם הצעות או הערות בנוגע לתוכן, באפשרותכם לפנות אלינו בקישור זה.