דלג אל

הצהרת נגישות

פסח, ט"ו בניסן

פסח, ט"ו בניסן

חג המצות

חג הפסח הוא אחד משלושת הרגלים.
הפסח נחוג שבעה ימים מט"ו בניסן עד כ"א בו: "וּבַיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם..." (שמות י"ב, ט"ז). הלילה הראשון נקרא ליל הסדר. יום טוב ראשון של חג ויום טוב אחרון הם ימי שבתון, והימים שביניהם – חול המועד. הפסח נחוג זכר ליציאת מצרים. בפסח אין לאכול חמץ, אין להשאירו ברשותו של אדם ואין לראותו.

פסח הוא גם קיצור מקובל של קורבן [זֶבַח] פֶּסַח שהיה נשחט ביום י"ד בניסן ונאכל בליל ט"ו, הוא ליל הסדר.
את הפסח הראשון חגגו בני ישראל במצרים. זהו פֶּסַח מִצְרַיִם המתואר בספר שמות פרק י"ב. כל בית אב מישראל נצטווה קודם היציאה ממצרים לשחוט שה לקורבן פסח, לצלותו ולאוכלו. את הדם משחו עַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת וְעַל הַמַּשְׁקוֹף כדי להורות למלאך המשחית לפסוח על בתיהם בבואו להרוג בבכורי מצרים.

במקרא הפסח הוא כינוי לקורבן הפסח וליום י"ד בניסן שבו היו שוחטים את הפסח בצוהריים ואוכלים אותו בליל הסדר. החג המתחיל ביום ט"ו בניסן נקרא "חג המצות": "אֶת חַג הַמַּצּוֹת תִּשְׁמֹר שִׁבְעַת יָמִים..." (שמות, כ"ג, ט"ו).

לחג המצות שמות נוספים:

חג החירות – בתפילות החג נקרא הפסח "זמן חירותנו".
חג האביב – כי נאמר: "הַיּוֹם אַתֶּם יֹצְאִים בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב" (שמות י"ג, ד').
חז"ל כינו את "חג המצות" בשם פסח מכיוון שהחג מתחיל בפסח, ומשום שמשחרב בית המקדש חדלו להקריב קורבן פסח. ליום י"ד בניסן, היום שבו הקריבו את קורבן הפסח, קוראים כיום "ערב פסח".

מושגים הקשורים לחג:

חמץ
חמץ הוא כל אחד מחמשת מיני דגן (חיטה, כוסמת, שעורה, שיבולת שועל, שיפון) שבא במגע עם מים, לאחר שנתלש מן הקרקע ושהה יותר משמונה-עשרה דקות בלי לישה. גם מאכלים ומשקאות הנעשים ממינים אלו (כמו בירה, שמרים, ויסקי, עוגיות, ופלים וכדומה) הם חמץ.
בדיקת חמץ וביעור חמץ
אסור שחמץ יימצא ברשותו של יהודי: "בל ייראה ובל יימצא", לכן יום לפני ליל הסדר עורכים לעת ערב 'בדיקת חמץ' לאור נר בכל פינות הבית כדי לוודא שלא נותר בו אפילו פירור חמץ. למוחרת, בבוקרו של ליל הסדר, נהוג לשרוף את החמץ בטקס הקרוי 'ביעור חמץ'.
מכירת חמץ
בימי הפסח אסורה החזקה של חמץ בבית פרטי, בעסק ובמפעלי תעשייה. אם נותר לאדם חמץ, אסור לו לאכול אותו וליהנות ממנו גם אחרי פסח. כדי למנוע נזק כלכלי, הנהיגו חכמים למכור את החמץ ללא יהודי. הקונה מתחייב במעמד הקנייה לשוב ולמכור אותו לבעליו הקודמים בתום החג. הרבנות הראשית מקיימת בכל שנה טקס מכירת חמץ של מדינת ישראל.
הכשרת כלים
כשם שאסור לאכול חמץ כך אסור לאכול מאכלים שנתבשלו בכלי חמץ. לכן נוהגים להשתמש בכלים מיוחדים לפסח או להכשיר את הכלים לפי הכלל ההלכתי הנוהג בהם כגון שטיפה, הגעלה, טבילה במים רותחים והלבנה.
מים שלנו
מים שלנו (מלשון לינה) הם מים שלשים בהם את הבצק למצות. מאחר שהחום מזרז את תהליך ההחמצה, אסרו חכמים ללוש את המצות במים פושרים. גם מים צוננים של בורות ומעיינות נאסרו מחשש שהתחממו מהקרקע לאחר שקלטה את חום השמש.
לכן נהגו לשאוב מים מבעוד יום ולהלינם במשך הלילה במקום קריר. מים אלו נקראים 'מים שלנו', ומהם כאמור מכינים מצות לפסח.
מצה שמורה
באפיית מצה רגילה נזהרים ממגע עם רטיבות משעת טחינתם של גרגרי החיטה לקמח; במצה שמורה משגיחים על שיבולי החיטה כבר משעת קצירתם.
במהלך הטחינה הלישה והאפייה מקפידים שהקמח או הבצק לא יבואו במגע עם חום גבוה מדי, שלא יהיו חשופים לשמש, שזמן הלישה והאפייה לא יהיה ממושך ושלא יהיה מגע עם רטיבות (גשם, טל, מים ולחות). כל אלה עלולים להביא לידי החמצת הבצק.
מקור השם 'מצה שמורה' מספר שמות: "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַמַּצּוֹת" (י"ב, י"ז).
קִמְחָא דְּפִסְחָא
קִמְחָא דְּפִסְחָא הוא ביטוי ארמי מימי הביניים המתייחס למנהג לתת לקראת הפסח לנזקקים כסף או מצרְכי מזון.
קֶמַח בארמית – קִמְחָא. פֶּסַח בארמית – פִּסְחָא. ובגרסה עברית מן התלמוד הירושלמי – מְעוֹת חִטִּים.
תענית בכורות
זכר למכת בכורות במצרים נוהגים שכל בן בכור, מאב או מאם, צם בערב פסח. בכור המתענה אומר בתפילת המנחה "עננו". כמו כן נוהגים לסיים מסכת במשנה או בגמרא או להשתתף בסיום מסכת.
כל סעודת מצווה שהבכור משתתף בה פוטרת אותו מתענית. בכור המשתתף בסעודת ברית, פדיון או שבע ברכות וכדומה פטור מתענית.
אֲפִיקוֹמָן
אפיקומן (קינוח ביוונית) הוא כינויהּ של מחצית המצה האמצעית בשלוש המצות בקערת הסדר. את האפיקומן מצפינים בסימן יַחַץ ואוכלים בתום הסדר בסימן צָפוּן. נוהגים שהילדים 'גונבים' את האפיקומן ומשיבים אותו לעורך הסדר לאחר שמובטחות להם מתנות.
מוריד הטל
בתפילת העמידה יש ברכה על הגשם בחורף ועל הטל בקיץ. בתפילת מוסף של יום טוב ראשון של פסח מתחילים לבקש 'מוריד הטל'. ברכת הטל נוהגת מפסח ועד חג הסוכות, אז שבים לברכת 'משיב הרוח ומוריד הגשם'.
ספירת העומר
במוצאי יום טוב ראשון של פסח מתחילה ספירת העומר ומסתיימת בחג השבועות.
פסח שני
פסח שני מצוין ביום י"ד באייר. פסח שני נועד לאפשר לאנשים שלא הספיקו להקריב את קורבן הפסח בחודש ניסן להקריב אותו באייר.

חזרה לראש הדף

פסח בתחומי הדעת

חזרה לראש הדף

מוטיבים בפסח

אפיית מצות יד – אלבום תמונות (כיתות א-יב)

אלבום תמונות של אפיית מצות יד

לקט מוזיקלי (כיתות א-יב)

שירים ופיוטים המתארים את המסורת סביב החג

אוסף ההגדות הגדול בעולם (כיתות -יב)

אוסף ההגדות המקיף ביותר בעולם, הכולל יותר מ-8,500 הגדות מרהיבות מתקופות שונות ומרחבי העולם, חלקן נדירות. רבות מהן בכתבי יד מקוריים עם איורים ואחרות בדפוסים נדירים. באוסף ישנן גם הגדות בכתב ברייל. מאחורי רבות מההגדות מסתתר סיפור אנושי והיסטורי מרתק

סרטון – מפות עתיקות של סיפור יציאת מצרים (כיתות ג-ט)

מפות עתיקות המספרות את סיפור יציאת מצרים ומסעות בני ישראל במדבר

מבחר הגדות לפסח (כיתות ג-יב)

סיפור יציאת מצרים הוא ממקורות ההשראה הגדולים ביותר בתולדות עם ישראל. הסיפור המסופר שוב ושוב בהגדות שנכתבות זה כאלפיים שנה עוסק בתקווה לגאולה וליציאה משעבוד לחירות

סרטון – איך הגענו למצה הדקה המרובעת והמחוררת של היום? (כיתות ה-יב)

המצות שאכלו בני ישראל בצאתם ממצרים לא נראו כמו אלו המרובעות. המצות של פעם נראו יותר כמו פיתה מהטאבון. כך הגענו למצה, הדקה, המרובעת והמחוררת של היום

ליל הסדר (כיתות ג-ו)

התלמידים יעמדו על המנהגים המתוארים בתמונות ובאמצעות ציור וכתיבה בכלים ממחושבים יתארו את מנהגי ליל הסדר הנהוגים במשפחתם. התוצרים יאוחדו לספר דיגיטלי

מתכוננים לפסח (כיתות ד-ו)

הכנות לפסח על פי הגדה מאיטליה וסיכום הנלמד בעזרת מחולל תשבצים מקוון

מסע בין הגדות (כיתות ה-ז)

משחק טריוויה, מפגש עם הגדות שונות ויצירת דף הגדרה עכשווי בעזרת כלי דיגיטלי

ארבעת הבנים בהגדת הפסח (כיתות ה-ז)

במה מתבטאות חוכמתו של החכם ורשעותו של הרשע? ארבעת הבנים והתשובות שקיבלו בהגדת פסח כפריזמה להסתכלות חברתית ועצמית

משכתבים את יציאת מצרים (כיתות ז-ט)

התלמידים יכתבו את סיפור יציאת מצרים כפי שהיה קורה היום בשילוב הטכנולוגיה או לחלופין יכתבו על משפחתם בהווה היוצאת ממצרים. תוצר הפעילות הוא סרט

הגדות ציוניות (כיתות ז-י)

התלמידים ילמדו על השמות של חג הפסח ועל משמעותם ואחר כך יצפו בסרטון המציג את חגיגות הפסח בקיבוצים שהיו בהשראת רעיונות ציוניים

והגדת לבנך – הגדה לדורות (כיתות ז-יב)

יחידות הוראה לחג הפסח המשלבות בלמידה מוטיבים מרכזיים בסיפור החג ומאפייניו ועקרונות מובילים באמנת זכויות הילד

שמות א-ה, 21 מי יודע? (כיתות ד-ו)

משחק וסרטון היכולים לשמש כסיכום לימוד של שמות פרקים א-ה, או כפתיחה של לימוד ויצירת סקרנות לפרקים אלו

מנהיגותו של משה (כיתות ז-ח)

פרשת שמות- דמותו של משה כמנהיג ועיון בדמויות המנהיגים המוכרים לנו

תנך ממלכתי, יסודי

סיפור אליהו מאפשר למידה חווייתית בדרכים מגוונות: בשיר, בסיפור, בהמחזה ובציור

מלכים א יז: אליהו הנביא
מלכים א' יז - תנ"ך ממלכתי, חטיבת ביניים

שלושה ניסים שזורים בסיפור בריחתו של אליהו. קווים לדמותו של נביא לוחם וכריזמטי

אליהו מחולל נסים
מלכים א' יט - תנ"ך ממלכתי, חטיבת ביניים

"אך לא ברוח, לא ברעש ולא באש, אלא בקול דממה דקה". פרק ומסר חשוב בצידו על העצמה שבשקט

מה לך פה אליהו?!
תנ"ך ממלכתי, חטיבה עליונה

סיפור בריחתו של אליהו שזור בשלושה ניסים

מלכים א' יז: אליהו מחולל נסים
מיהו עבד? (כיתות א-ב)

הפעילות עוסקת במושג עבדות לעומת עבודה – איך מסבירים לילדים את ההבדל בין שני המושגים האלה?

חירות – האם תמיד מותר לי לעשות את מה שאני רוצה? (כיתות ד-ו)

הפעילות עוסקת בבחינת המושג חירות והגבלתו על מנת למנוע פגיעה באחר

חירות מהי? (כיתות ז-ט)

מטרת ההפעלה להכיר גישות שונות לערך החירות ולבחון את משמעות הערך בחייהם של המשתתפים בדיון. הפעילות עובדה לפי החוברת "עם ועולם"

להיות בן חורין (כיתות ז-ט)

חז"ל כינו את חג הפסח "זמן חירותנו", על שם היציאה ממצרים לחירות. אשר על כן, החג מזמן התבוננות במושג החירות ובחינת משמעותו לחיינו. שאיפתנו היא להנחיל לתלמידינו את ההבנה שחירות מהותית אינה שחרור משעבוד חיצוני גרידא, אלא היכולת של האדם להשתחרר מהשעבוד להרגלים, למחשבות ולתפיסות המעכבים בעדו במסעו לגילוי עצמיותו ולמימושה

יש לי חלום (כיתות י-יב)

מאז ומעולם נאבקו בני אדם למען החירות. לקראת חג החירות אנו מציעים להתעמק במושג זה. נדון מדוע החירות נתפסת ערך חשוב כל כך, כיצד מתבטאת החירות בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו ומהו ההבדל בין חירות אזרחית לחירות אישית

משעבוד לחירות – זכויות (כיתות ז-יב)

מסע החירות של עם ישראל, פעילות במוטיב זכויות

חירות מזויות אחרת - פוסט (כיתות ז-יב)

לכל אחד מאיתנו יש איזו מצרים. מצרים שאולי אנחנו מודעים לה ואולי לא, אבל היא שם. ועל כל אחד מאיתנו לצאת ממצרים – מהמְצָרִים
יציאת המצרים הפרטית, היא לא מעשה של רגע; היציאה היא מסע חיים.
משה רבינו, הפרטי של כל אחד מאיתנו, הוא אנחנו.
מה אתם חושבים? מהי יציאת מצרים שלכם? מהו המסע שלכם?

חג הפסח - מעבדות לחירות (כיתות ז-יב)

הזדמנות לדון בהיבטים שונים של המושג חירות בקשר לחיים שלנו – כאן ועכשיו. והעבדות במקורות שונים. לפניכם מקורות והצעות לפעילות סביב הנושא

חזרה לראש הדף

שירי חירות

אילו שירים מזכירים לכם חירות? אילו שירים שאתם אוהבים מדברים על חירות? בחרו את השיר שלכם (בכל שפה ובכל סגנון מוזיקלי), העלו ללוח שיתופי פדלט והסבירו את בחירתכם

חזרה לראש הדף

מה ללהקת מטאליקה ולפסח?

באלבומה של מטאליקה, להקת הבי מטאל האמריקאית, Ride the Lightning מופיע השיר Creeping Death המבוסס על סיפור השעבוד של בני ישראל במצרים ועל מכות מצרים.

בשיר יש אזכור לעבריים, לסנה הבוער, לארץ גושן ולמכות מצריים, כמו גם למשפט "שלח את עמי".

מילות השיר – ליריקה | האזנה לשיר – יוטיוב | עובדות לא חשובות – פייסבוק

חזרה לראש הדף

הרחבת הדעת!

אולי תתעניינו גם ב...

מימונה, כʺב ניסן: מוצאי שביעי של פסח ולמחרת היום באסרו חג
בליל המימונה עורכים חגיגה של שכנות טובה בהשתתפות אורחים, מכרים וחברים. דלתות הבית נותרות פתוחות והכול מוזמנים להיכנס, ליהנות, לשמוע דרשות, לשיר פיוטים, לרקוד...
ט"ו בשבט
ט"ו בשבט הוא תאריך וחג חקלאי-הלכתי בארץ ישראל, המצוין בלוח השנה העברי כראש השנה לאילנות
יום העצמאות, ה' באייר
בערב יום העצמאות, כאשר מסתיימים אירועי יום הזיכרון בטקס חגיגי בהר הרצל  בירושלים נפתחים אירועי יום העצמאות, 12 גברים ונשים מדליקים 12 משואות לציון הישגים בתח...
הרעיון שלכם כאן!
אם גם לכם יש מערך שעור רב כשרון או רעיון מקורי, מעניין, שמצית את הדמיון, מעורר את החושים ומפיח חיים בשיעורים- שלחו לנו אותו!

פורטל זה נבנה עבור מורים ונועד לשימוש צרכי חינוך בלבד. העמוד מכיל קישורים לאתרים חיצוניים שאינם אתרי משרד החינוך. תוכן אתרים אלה וכל המוצג בהם (לרבות פרסומות) הינו באחריות בעלי האתרים בלבד. אם נתקלתם בבעיה כלשהי או שיש לכם הצעות או הערות בנוגע לתוכן, באפשרותכם לפנות אלינו בקישור זה.