הבניית ידע בסביבה דיגיטלית

בפרקטיקה זו הידע של התלמידים נבנה תוך שהם מתנסים בפתרון בעייה מורכבת או דילמה ערכית, ונעזרים בכלים דיגיטליים לארגון ידע, למידה שיתופית, ובחירת פתרון מיטבי.

1. הכנה:

נכין מראש מחשב או טאבלט לכל קבוצת תלמידים.
נציג לתלמידים דילמה, או בעיה שאין לה פתרון פשוט.

דוגמאות:
א. בעיה מתחום מדעי החברה – מדוע היקף העוני בישראל גבוה יחסית?
ב. בעיה מתחום העיצוב – כיצד נעצב תחנת אוטובוס מותאמת לאנשים שונים?
ג. בעיה מתחום מדע וטכנולוגיה – כיצד נתכנן בית חסכוני באנרגיה?
ד. משימה אפשרית – דגם הוראה דיגיטלי לפיתוח יכולת פתרון בעיות, כולל דוגמאות בתחומים:

• מדעי החברה - איזו תרופה תכנס לסל התרופות? 
• מדעי החיים - מיהו האחראי להפצת חיידק הסלמונלה? 
• גאוגרפיה - מהו אתר הנחיתה המועדף על הירח? 
• חלל - איזו משימת חלל תקבל תקציב?  

2. פתיחה מסקרנת: נציג את הבעיה באופן שיסקרן ויעורר דיון. לדוגמה: נציג במליאה סרטון, כתבה, תמונה. הצעה לבעית העוני: נפתח בהקרנת קטע מכתבה מצולמת על העוני בישראל.
3. דיון כיתתי: נערוך דיון למיקוד הבעיה וניסוחה, תוך כדי שאילת השאלות הבאות: מה ידוע לנו על הבעיה? איזה מידע חסר? אילו פתרונות אפשריים וכיצד נגיע לפתרון המתאים? ניתן להעזר בשלב זה בלוח מרכז שניצור בכלי הדיגיטלי Padlet. דוגמאות: לוח מרכז בנושא בעית העוני , לוח מרכז לבעיית סל התרופות, לוח מרכז לבעיית הסלמונלה, לוח מרכז לבעיית בחירת אתר נחיתה על הירח ,לוח מרכז למשימת חלל.
4. חלוקה לקבוצות עבודה: נחלק את הכיתה לקבוצות אשר יעסקו בהיבטים שונים של הבעיה. לדוגמה, בנושא העוני כל קבוצה תעסוק באוכלוסייה שונה (ילדים, מהגרים, קשישים וכו').
   כל קבוצה תחפש מידע רלבנטי, תדון בפתרונות אפשריים, ותבחר את הפתרון המיטבי שלה.
   לסיעור מוחות, ארגון המידע והצעת הפתרונות ניתן להעזר במגוון כלים דיגיטליים שיתופיים כגון כלי גוגל. לדוגמה - סיעור מוחות בנושא בעיית העוני שנעשה בכלי הדיגיטלי google drawing
5. דיון מסכם: נסכם את התהליך במליאה, כאשר הקבוצות יציגו את הפתרונות שלהן, יצדיקו את בחירתן ויענו על שאלות חבריהם לכיתה.
6. הצבעה: לבסוף הכיתה כולה תבחר את הפתרון המועדף. את ההצבעה ניתן לערוך בכלי דיגיטלי כמו  Tricider. לדוגמה – הצבעה על פתרונות לבעיית העוני בישראל בכלי Tricider
7. נסיים בשאלות רפלקטיביות: כיצד תרם התהליך להבניית הידע שלנו בנושא? איזה ידע חדש רכשנו? כיצד תרם השימוש בכלים הדיגיטליים להפנמת הידע?  

*שימו לב לגבי כל הכלים הדיגיטליים: יש להשתמש בכלים דיגיטליים בהם אין צורך בהרשמה של תלמידים, או (במקרה של כלי גוגל) על המורה והתלמידים להרשם עם חשבון בית ספרי ולא עם החשבון האישי שלהם.

הבניית ידע בסביבה דיגיטלית מחייבת את התלמידים לפתח מיומנויות של איתור מידע, הערכה ביקורתית של המידע, וסינתזה של מקורות מידע שונים באופן הולם ואפקטיבי, בהתייחס למאפייני העולם הדיגיטלי.

1. איך עובדים על מיומנות?

לגבי כל אחת מהמיומנויות, ננקוט בסולם תלת שלבי:

• שלב תחתון: הדגמה על ידי המורה
  נדגים תוך התבססות על דוגמה פשוטה, מלווה בהסבר בהיר.
• שלב אמצעי: תרגול מונחה
  נשלח את התלמידים לתרגל את מה שהודגם, לצד הנחיה שמזכירה מהם השלבים ומה נדרש מהם.
• שלב עליון: חקירה עצמאית
  לאחר שהושגה שליטה בסיסית בתרגול המונחה, נשלח את התלמידים "לשחק" עם המיומנות החדשה תוך כדי חקירה עצמאית.

2. על מה כדאי לעבוד במסגרת כל מיומנות?

כל אחת מהמיומנויות מבוססת על סט כלים שחשוב להקנות לתלמידים:

• איתור מידע באינטרנט
  כיצד לפתוח אתרים ולנווט בין אתרים, כיצד לגלות קיצורי דרך, כיצד לחפש בעזרת מילות חיפוש אפקטיביות וכיצד לנסח שאלות מנחות לחיפוש. 
• הערכה ביקורתית של מידע
  הטלת ספק באמינות המידע: מציאת הטיה, בחינת הדיוק של המידע. 
• סינתזה כלל המידע ואיכותו
  כיצד להעתיק ולהדביק מידע, כיצד לעשות הפניה למקור המידע וכיצד לבנות תשובה הנסמכת על מספר מקורות מידע.

(מבוסס על כלי שהוצג במחקר שנערך על ידי חברת ERI עבור אדוות הוגנות)