אורח חיים מקיים

הגישה לנושאי הסביבה, השמירה על הטבע, הקיימות והאקולוגיה חייבת להיות גישה שאינה מתיימרת להביא בפני התלמידים ידע סופי ומוגמר אלא מהווה מצע לדיון ולהמשך מחקר. הסיבות לכך רבות, והעיקרית היא שנושא זה אינו מוכרע ומוסדר בתרבות העכשווית.

להט אמונה ועשייה אינטואיטיבית הם מרכיבים חשובים, אולם מהלכי הלמידה חייבים לכלול הסתמכות על ידע מדעי. אורח החיים המקיים שובץ תחת קטגוריה של "חינוך לערכים" אולם ערך ראשי בו הוא הבניית ידע מתמדת.

מהלך הלמידה המוצע כאן הוא רב-שנתי ומערב את כל בית הספר. ניתן לקיים אותו במתכונת של כיתה בודדת אולם האפקטיביות תקטן מאוד. 

בוקר אקולוגי

1. צוות בית הספר בוחר נושא אקולוגי שנתי כגון:

• זיהום אוויר
• איכות המים
• פלסטיק
• אנרגיה מתחדשת
• טביעת רגל אקולוגית
• נחלת הכלל
• צרכנות נבונה
• חוק הפיקדון
• לימוד חוזר המנכ"ל לפיתוח בר קיימא

הצוות בונה תוכנית לימודים שנתית סביב הנושא הנבחר, אך לכל מורה יש אוטונומיה להתאמות על פי גיל, הרכב הכיתה, הצעות התלמידים ונטיית הלב של המורה.

2. כל התלמידים בבית הספר מתכנסים בכל שבוע ביום קבוע לשיעור אחד בבוקר, ללימוד הנושא.

3. ההנחיה נעשית על ידי מורה קבוע/ה לקבוצה, לאורך כל שנת הלימודים.
ניתן לקיים את הלמידה בקבוצות דו-גילאיות הטרוגניות. 

4. כל שיעור בנוי מארבעה חלקים:

• 10 דקות הקניה
• 10 דקות דיון
• 10 דקות להצעות מעשיות
• 10 דקות לקבלת החלטות ביחס לשיעור/ים הבא/ים ולתכנון

5. הנושא הראשון בכל שנה יעסוק תמיד בנייר, ובעקבותיו נקיים דיון ביחס לסוג המחברת או האוגדן שנרצה עבור הבוקר האקולוגי. חשוב שגם המורה תשתמש באותו סוג של מחברת/אוגדן כפי שהוחלט בקבוצה.

6. כבר בשיעור הראשון נתחלק לצמדים. נשבץ את הצמדים ברגישות ובתבונה, ברוח "טובים השניים מן האחד". כל צמד יורכב מתלמיד/ה מכיתה צעירה ותלמיד/ה מכיתה בוגרת. נקיים פעילות היכרות כגון: ספרו על האחים שלכם, איזה מאכל אתם אוהבים, איזה צבע אוהבים, חיית מחמד, כלי נגינה וכד'. אפשר גם לשחק משחק היכרות כגון הרוח נושבת. (ראו גם את הפרקטיקה: העמקת ההיכרות עם התלמידים)

7. במהלך החודש הראשון כל צמד ייקח על עצמו אחריות מסוימת בבוקר האקולוגי.
התפקיד הראשון הוא תורני זמן וכבר בשיעור הראשון נמנה צמד שייקח זאת על עצמו. זוהי אחריות למדידה של עשר דקות כדי לסמן לכולם מתי עלינו לסיים חלק מסוים בשיעור ולעבור לחלק הבא. בזמן ההצעות המעשיות של השיעור הראשון נבקש לעזור לצמד שקיבל את האחריות על מדידת הזמן על ידי הצעות מעשיות כיצד כדאי להם לבצע את תפקידם בפעם הבאה.

תפקידים נוספים:

• להכין שלטים עם שמות הילדים (באופן מקיים)
• לערוך רשימה של הצעות מעשיות שעולות בשלב ההצעות ולעדכן אותה בסיום כל מפגש
• לכתוב כתבה לעיתון בית הספר על הפעילויות של הבוקר האקולוגי
• לרשום נוכחות בכל מפגש

8. במהלך החודש הראשון, בשיעור השני או השלישי,  הקבוצה תכתוב הסכם בוקר אקולוגי קצר הכולל:

• מהי המטרה שלנו בבוקר האקולוגי?
• מהי הציפייה שלנו מעצמנו ומאחרים בבוקר האקולוגי?
• מה נעשה אם וכאשר מישהו בקבוצה יחוש שמשהו השתבש?
• כולם יכתבו את ההסכם ובחודש הראשון נקרא אותו בכל שיעור כדי שהוא יוטמע. 
• בהמשך נחזור להסכם מדי פעם, נבדוק אם אנחנו פועלים על פיו וניתן לעצמנו דין וחשבון בנושא. זו יכולה להיות אחריות של אחד הצמדים. זהו בסיס להליך הערכה ואם רוצים ניתן לפתח אותו לכדי גיליון הערכה ייעודי לבוקר האקולוגי.

דוגמה להסכם של בוקר אקולוגי:

"המטרה שלנו היא ללמוד איך לשמור על הסביבה.
הציפייה היא שנלמד ידע חדש, שנקשיב זה לזה וגם שיהיה לנו כיף.
אם וכאשר חבר בקבוצה יחוש שמשהו השתבש בבוקר האקולוגי,
הוא יכול לדבר עם הצמד שלו ואם זה לא נפתר שניהם יבקשו לדון בנושא במליאת הקבוצה".

חשוב ליישם את מהלך הלמידה על כל הדגשים שבו מאחר שמשולבים בו עקרונות של אורח חיים מקיים כגון לקיחת אחריות, מעורבות, עשייה מבוססת ידע, כישורים חברתיים כגון הידברות, גישור, מנהיגות ועבודת צוות, כמו גם מרכיבים של יוזמה וגילוי עבור המורים והתלמידים, תוך יצירה של חוויה חיובית.

(הרעיונות בפרקטיקה זו מבוססים על תוכניות וכלים ממספר בתי ספר: אפק ראש העין, בית הספר לטבע וחברה תל אביב, החווה החקלאית הפל"א קצרין, ותבנית החינוך המוזהב במשגב)

יום בשבוע בזמן השעה השביעית, נקיים התכנסות לכל מי שרוצה מתוך התלמידים והמורים, על פי קבוצות עניין הפועלות לקידום מגוון נושאים בתחום הקיימות.

את הקבוצות ינחו מורות/ים מבית הספר. שגרה כזו מאפשרת שילוב של כלל תלמידי בית הספר בעשייה הבית ספרית והיא פועלת באופן מיטבי כאשר היא מתבססת על ההרגלים הנרכשים בבוקר האקולוגי.

הקבוצות מצמיחות עשייה אקטיביסטית אליה יכולים אחר כך לחבור גם הורים וגורמים בקהילה. נושאים לדוגמה:

• הסברה בתחום המיחזור
• הכנת ותליית כרזות למניעת הרס הטבע
• סימון שמות העצים ברחובות היישוב או בשכונה הקרובה לבית הספר

מודל ההתארגנות נובע מגיל התלמידים, מספר המבוגרים בקבוצה (מורים והורים), והיחס המספרי מבוגרים-ילדים.

חשוב לא לפחד משאלות קשות או מסתירות וגם לא לחסום מונחים השייכים לעולם הכלכלה, הטבע, הטכנולוגיה, המדיניות וכד', אלא לנצל אותם על מנת לערב את התלמידים בלימוד ובמחקר. הוויה זו משקפת נכונה את תחום הדעת והעשייה המאתגר את התרבות העכשווית.

ראו גם הפרקטיקה: הבנת הקשרים בין אירועים מקומיים ועולמיים ופיתוח אחריות גלובלית

נציע לתלמידים לקחת חלק פעיל ביוזמה ובתחזוקה של מוקדים שונים בבית הספר הנושקים לעולם הקיימות. חשוב שהפעילות תהיה מבוססת על מוטיבציה פנימית של התלמידים ושכל אחד ואחת יוכלו לבחור מוקד פעילות שמעניין אותם. למשל:

• מדידות אקלימיות (משקעים, רוח), איסוף מי גשם
• פינת חי
• קומפוסטר בית ספרי
• בוסתן, גן ירק, גן בוטני
• שלולית חורף
• איסוף ומיחזור סוללות
• צמצום במשאבים ושימוש חוזר בחומרים
• הפרדת אשפה
• איסוף מיכלי שתייה
• חנות משחקים וצעצועים יד שנייה

פעילות שיש בכוחה להביא לבית הספר משאבים חדשים

• חגיגה ירוקה לרגל קבלת תו תקן ירוק לבית הספר
• הכרה כבית ספר ירוק מתמיד
• תוכנית שנתית של אירועים סביב הכנת גינת ירק בבית הספר
• שוק קח תן בית ספרי או יישובי
• יום כדור הארץ
• השתתפות בתחרויות בנושאי קיימות ואקולוגיה
• פרויקטים של בנייה ירוקה
• יום המעשים הטובים
• יריד מדעים וקיימות
• ימים ירוקים
• מחוברים ללוח השנה
• רוקחות טבעית: תוכנית שמאגדת ידע על צמחי בר למאכל, צמחי תבלין, ליקוט עלים לסלט, צמחים ארומטיים, ידע בסיסי בחקלאות (שתילה, דישון, השקיה, עישוב), ידע בסיסי בכימיה (תרכובת, תערובת, כלורופיל, חליטה, תמהיל), מיומנויות מיון, שקילה, מדידה, חישוב וערכים של כלכלה סביבתית. תוכנית רב-שנתית שמתחילה בשתילה או בקטיף, דרך ייבוש, מיון, שקילה, מדידה, אריזה, אחסון, סימון ועד למכירה של תכשירים ביריד יישובי או בית ספרי.
• חונכויות: תלמידי בית הספר (מומלץ מכית ה' ומעלה) יכולים לחנוך את גני הילדים בסביבת בית הספר אחת לשלושה שבועות בנושאי קיימות, בחיבור לעונות השנה. פעילות זו יכולה לתרום בבניית רצפים טבעיים במעבר מהגן לבית הספר.
•  תוכנית טיפולית בפינת החי: יועצת בית הספר יכולה לשלב את העיסוק האקולוגי כגון האכלה, ניקוי, ליטוף, דאגה לחיות בזמן חופשות ועוד, בתוכנית טיפולית בהתאם לצורך. יש לשאוף לייצר לוח פעילות שנתי, הכולל משימות, אחריות לביצוע  ונקודות זמן לבקרה.