חפש ב:

למידה עצמאית ושיתופית ברשת

למאגר הפרקטיקות
  מומחיות בתחום התוכן ובהוראתו     פיתוח מיומנויות

מטרה

פיתוח יכולות למידה עצמאית ושיתופית של תלמידים, באמצעות חקרנות רשת (או: למדנות באינטרנט), המלווה בדרכי הערכה מתפתחות.

הצעות למהלך

הצעות למהלך

פרקטיקה זו נבנתה בהשראת עבודתו החינוכית של פרופ' סוגטה מיטרה, זוכה פרס TED בעקבות הניסוי פורץ הדרך שערך בשנת 2009 – החור שבקיר, והמודל שפיתח במהלך השנים בעקבות תוצאות הניסוי: סביבת למידה מאורגנת עצמאית (Self-Organized Learning Environment – SOLE).

מהלך

נקודת המוצא של המורה בלמידה עצמאית המבוססת על חקרנות רשת, היא ניסיון לענות על שאלות שהמורה אינו יודע את התשובה עליהן, או עיסוק בנושאים שהמורה אינו מומחה בהם. למשל:

  • מהי הסיבה שכל כך מעט נדבקים בקורונה ביבשת אפריקה?
  • האם ייתכן שיהיה בכדור הארץ עידן קרח במאה השנים הבאות?
  • כמה נשים בעולם כיהנו כראשות ממשלה בעשור האחרון ובאילו מדינות, מה ממוצע הגיל שלהן והאם יש להן ילדים?
  • כמה עולה להדפיס בית של ארבעה חדרים במדפסת תלת ממד, והאם זה אפשרי בישראל?
  • איך אפשר לדעת בוודאות מוחלטת אם מידע חדשותי הוא אמיתי או שקרי?
  • איך פלטפורמת זום פועלת הלכה למעשה?
  1. ניסוח שאלה
    ננסח שאלה ונבקש את עזרת התלמידים בניסיון להשיב עליה. שני התנאים לניסוח השאלה הם, ראשית שמדובר בנושא שמעניין אותנו ונוכל להסביר מדוע הוא משמעותי (לפחות ברמה התחלתית), ושנית שבאמת ובתמים איננו יודעים מהי התשובה לשאלה.
    שימו לב! לאחר מספר פעמים שבהן קיימנו את הפעילות והתלמידים כבר מנוסים בפרקטיקה, שלב ניסוח השאלה יכול להתקיים בשיתוף התלמידים. כך נגיע לשאלה שהם עצמם ניסחו אותה ולא המורה, והשאלה שלהם היא זו שתוביל את תהליך החקרנות ברשת כפי שהוא מתואר בהמשך.
  2. קביעת לוח זמנים
    נקבע עם התלמידים לוח זמנים ברור ומוסכם לתהליך חיפוש תשובה לשאלה – בטווח שבין שיעור אחד לשבוע ימים, על פי מורכבותה של השאלה והזמן שאנחנו מעריכים שייקח כדי לחפש תשובות.
  3. עבודה שיתופית
    התלמידים יכולים לדבר ולהתייעץ ביניהם, לעבוד ביחד או לחוד, לשאול את מי שהם רוצים, ולחפש תשובות במקורות מידע לבחירתם באמצעות האינטרנט. רצוי להקפיד על כללים בסיסיים של תיעוד הלמידה:
  • מהן מילות החיפוש שבהן השתמשנו כדי למצוא תשובה לשאלה שלנו?
  • באילו אתרים חיפשנו?
  • באילו אתרים מצאנו מידע שסייע לנו?
  • באילו שפות חיפשנו מידע? האם היה הבדל מבחינת הממצאים בשפות שונות?

בסופו של דבר עליהם להציע תשובה לשאלה ולפרט על מה הם מבססים אותה.

  1. סיכום הלמידה
    נחליט כיצד נרצה לתת לתלמידים להציג את תשובותיהם לשאלה. אפשר לקבוע זאת מראש או לשתף את התלמידים ולשאול אותם כיצד ירצו לעשות זאת. יש אפשרויות רבות, לדוגמה:
  • שיתוף התשובות ודיון עליהן במליאה, כולל השוואה בין תשובות שונות לאותה שאלה.
  • הגשת עבודה מסכמת אישית שבה כל תלמיד/ה מנסח/ת את התשובה לשאלה ואת תהליך ההגעה אליה.
  • פוסטר או פרזנטציה שמציגים את התשובה שהגענו אליה – כל קבוצה בוחרת כיצד להציג.
  • שיח על אופן החיפוש או על הדרכים לביסוס התשובות – סיכום ששם דגש על התהליך ולא רק על התוצאה הסופית שלו.
  • החלטה להחשיב את המהלך כחלופת הערכה, אישית או קבוצתית – מעבירה את המסר שגם "מבחן" הוא אירוע שבו מתקיימת למידה.

דגשים למורה

  • אם התלמידים לא מגיעים לתשובה בגלל שהנושא גדול מדי, אפשר להציע להם לחלק את השאלה לשאלות משנה ולחלק את העבודה על שאלות המשנה בין הקבוצות בכיתה.
  • בתחילת השיעור אפשר להזמין את הילדים להעריך מהו היקף התשובה שלדעתם יוכלו להגיע אליה בזמן הנתון, ולכתוב זאת לעצמם.
  • בסוף כל שיעור נבקש מהתלמידים לקרוא את מה שכתבו עד כה ולתת לעצמם דין וחשבון, איך התוצר שלהם בהשוואה למה שהעריכו תחילה, לפני שניגשו לעבודה.

עוד רעיון - עוצרים ומשתפים!

עוד רעיון - עוצרים ומשתפים!
  • נציג את השאלה ונשתף את התלמידים מדוע זה מעניין אותנו ולמה אנחנו מבקשים את עזרתם.
  • התלמידים מתחילים לעבוד וכעבור רבע שעה כולם עוצרים ומשתפים מה עשו עד כה, מה גילו עד כה ולאן זה הוביל אותם.
  • נתייחס ונגיב ממש בקצרה, למשל על ידי משוב על מהלך יצירתי, הטלת ספק בנוגע לעובדה כלשהי שהגיעו אליה, התעניינות בנוגע לאתר שממנו שאבו מידע מסוים וכד'.
  • התלמידים ממשיכים לעבוד וכעבור חצי שעה כולם עוצרים שוב ומנסים לסכם את הנושא. בודקים האם קיבלנו תשובה לשאלה ומה המשמעות שלה.
  • אם לא הצלחנו למצוא תשובה, נחשוב מה הסיבה לכך – אולי חסר לנו ידע כדי להבין את התחום? אולי חסרים נתונים שלא נאספו עדיין או שהגורם שאסף אותם אינו מפרסם אותם באופן גלוי ברשת?
  • באופציה הזו לא מגישים את העבודה למורה בסוף שיעור, ובמקום זאת מדי תקופה מקיימים את הפעילות כבחינה שבה אין עצירות לשיתוף, אבל ניתן לעבוד ביחד. 

אפשר גם - הערכה מפתחת ומתפתחת

אפשר גם - הערכה מפתחת ומתפתחת

ההערכה של תהליכי למידה מסוג זה של חקרנות רשת אינה יכולה להתנהל בדרך הרגילה ויש להתאים אותה לכל תהליך למידה ולכל קבוצת לומדים. למשל:

  • ההערכה יכולה למשל להתחיל ממניין מספר העובדות החדשות שהמורה למד/ה מהעבודה של התלמידים. הכרה בפרט מסוים כעובדה לגיטימית, מותנית בהבאת הביסוס המדויק והסבר כיצד הגיע/ה התלמיד/ה למסקנה או לתשובה. במקרה כזה ציון העבודה אינו מתקף את אמיתות העובדות אלא את הדרך שננקטה על ידי התלמיד/ה בחיפוש אחר הפתרון.
  • ההערכה יכולה להתחיל ממניין מספר העובדות החדשות שהתלמיד/ה למד/ה במהלך העבודה, ולא הכיר/ה קודם. גם במקרה הזה הציון אינו מתקף את אמיתות העובדות עצמן, אלא את תהליך הגילוי והחקירה.
  • ניתן להתנסות בהערכת עמיתים ולתת לצמדים לבדוק עבודה של צמד אחר. ראו גם: הערכת עמיתים.
  • אפשר להעריך את התשובות של התלמידים על פי מחוון מתפתח. תחילה המחוון יכלול תבחינים כגון: בהירות שפה, איכות הביסוס, דרך פתרון הבעיות וכד'. לאור ההתנסות הראשונה, נוסיף או נגרע תבחינים ונעדכן על כך את התלמידים. זוהי דרך הערכה מתפתחת.
  • תבחינים אפשריים שעלינו להעריך לגבי יכולותיהם של ילדים לשיטתו של סוגטה מיטרה (מתוך המאמר: ילדים והאינטרנט, יוני 2020):
  1. הבנה (Comprehension)
  • מענה על שאלות בנושא הנחקר.
  • יישום ידע בנושא, שנרכש מכל מקום ובכל זמן, כדי לפתור בעיה.
  • יישום ידע בנושא כדי ליצור משהו.
  1. תקשורת (Communication)
  • הסבר נושא או סוגייה למישהו אחר.
  • תיאור מה ניתן לעשות עם ידע או מיומנות נרכשים.
  • הדרכת מישהו אחר לשם ביצוע משימה.
  • שאילת שאלות לטובת רכישת ידע או מיומנות.
  1. מיחשוב (Computing)
  • חיפוש אחר תוכן רלוונטי ברשת.
  • איתור נקודות מבט שונות בנוגע לנושא.
  • זיהוי מידע מוטה, מידע שגוי או מידע המבוסס על אג'נדה מסוימת.
  • שימוש בטכנולוגיה המתאימה לפתרון בעיה.
  • זיהוי מידע שיווקי, פרסומות ושקרים ברשת.

טיפים

טיפים
  • חשוב שהתלמידים ילכו בדרכים מגוונות כדי שנגיע להצלבת מידע ממקורות שונים. אם כולם יסכמו על דרך אחת לחיפוש פתרון ויעשו את אותו הדבר, אולי נגיע למסקנות לא נכונות ולא נדע על כך. בעולם צוותי העבודה זה נקרא חשיבת יחד או תקיעות קונספטואלית.
  • אפשר להעשיר את התלמידים בלימוד שגרות חשיבה, מידענות, בטיחות וזהירות ברשת, מבוא לשיטות מחקר וכד', אך אלו יהיו במנות קטנות כשהדגש הוא תמיד על פעולת החיפוש והחקירה עצמה.
  • מוטב להימנע ממתן שיעור על "איך מחפשים מידע באינטרנט". לא מדובר בלימוד מידענות אלא בפיתוח עצמאי של מיומנויות בתהליך של התנסות פעילה.

סרטונים

ראיון עם פרופ' סוגטה מיטרה, טל שריר ועדית קמחי
פרופ' מיטרה- ילדים והאינטרנט
החור שבקיר
החור שבקיר
יש לכם רעיון?
אם גם לכם יש הצעה לפרקטיקה מקורית שמציתה את הדמיון, מעשירה את הלמידה בכיתה ומקדמת הוראה איכותית
שלחו אלינו אותה!

 נא למלא שדה זה

אולי תתעניינו גם ב...

פורטל זה נבנה עבור מורים ונועד לשימוש צרכי חינוך בלבד. העמוד מכיל קישורים לאתרים חיצוניים שאינם אתרי משרד החינוך. תוכן אתרים אלה וכל המוצג בהם (לרבות פרסומות) הינו באחריות בעלי האתרים בלבד. אם נתקלתם בבעיה כלשהי או שיש לכם הצעות או הערות בנוגע לתוכן, באפשרותכם לפנות אלינו בקישור זה.