חפש ב:

שיח ערכי על בסיס טקסט

למאגר הפרקטיקות
  מומחיות בתחום התוכן ובהוראתו     חינוך לערכים

מטרה

לבחון סוגיות ערכיות הרלוונטיות לחיי היום-יום באמצעות התייחסות לטקסטים.

הצעות למהלך

הצעות למהלך

השיח הערכי מזמין את המשתתפים להפעיל חשיבה ביקורתית, ולבחור עמדות וערכים באופן מושכל ולא באופן אוטומטי. המשתתפים מנהלים דיאלוג עם הטקסט, ומבררים מידע, עמדות ונקודות מבט, ומתוך כך בונים לעצמם את סולם הערכים שלהם ואת תפיסת עולמם.

בדמות הבוגר של משרד החינוך הוגדרו חמישה ערכים מרכזיים:

  • אהבת הדעת וחדוות הלמידה;
  • מחויבות לערכי מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית;
  • כיבוד ערכי המורשת והתרבות במדינת ישראל;
  • כבוד האדם והמשפחה;
  • צדק חברתי וערבות הדדית.

במהלך הוראת טקסטים בתחומי דעת שונים ניתן לקדם גם ערכים אלה.

מהלך

המורה יאתר טקסטים מתוך חומר הלימוד שעשויים לזמן דיון מעניין על ערך אחד או יותר.

1. פתיחה במליאה
נציג טקסט מתוך חומר הלימוד שטמון בו מוסר השכל או תכנים ערכיים שעשויים להיות רלוונטיים לחיי התלמידים.
לדוגמה: כאשר לומדים בשיעור אזרחות את מגילת העצמאות, נדבר על מחויבות לערכי מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית (זכויות/חובות, שוויון, צדק).
2. דיון במליאה
נערוך סבב התייחסות ראשוני של התלמידים לסוגיה העולה מן הטקסט.
3. עבודה בזוגות
כל זוג יקבל את הטקסט + כרטיסיית שאלות:
מהי הסוגיה הערכית עמה מתמודד הטקסט?

  • אילו רגשות הכתוב מעורר בכם?
  • מהי עמדת הכותב/ת ביחס לסוגיה? מהם הנימוקים שלו/שלה?
  • האם אתם מסכימים עם עמדת הכותב/ת? נמקו.
  • אילו עמדות אחרות אפשר לנקוט ביחס לסוגיה?

4. סיכום
כל זוג יציג את השאלה או את הסוגיה הערכית שעסק בה.
נקיים דיון על המשותף ועל השונה ביחס לסוגיות הערכיות שנבחרו.
נדון בשאלה: איזו התנהגות בחיי היום-יום שלי הייתי משנה או מחזק/ת בעקבות קריאת הטקסט?

עוד רעיון

עוד רעיון

ג'יקסו

אם הטקסט אליו נרצה להתייחס ארוך מדי, אפשר לחלק אותו למספר קטעים ולקיים למידה בקבוצות בשיטת הג'יקסו – כאשר כל קבוצת תלמידים עוסקת בקטע אחד, ובהמשך הם משתפים ומלמדים את חבריהם. 

> עוד על שיטת הג'יקסו

עוד רעיון - עיסוק בשאלה פילוסופית

עוד רעיון - עיסוק בשאלה פילוסופית

שאלות פילוסופיות מתאפיינות בכך שאין להן תשובה אחת פשוטה או חד-משמעית, וכן שהן מחייבות חשיבה מעמיקה והבניית טיעון. מאפיינים אלו הופכים אותן לבסיס איכותי לפיתוח מיומנויות של שיח ערכי. תחילה ננסה ליצור מעורבות של התלמידים בשאלות העומדות לדיון, לאחר מכן ניזום סיטואציה לימודית-חברתית שבה יש לתלמידים תמריץ לשוחח ביניהם, ולבסוף נתבונן על השיח שנוצר כדי לבחון את ההשפעה שלו על גיבוש העמדות שלנו.

1. הצגת הנושא דרך טקסט סיפורי
נציג את השאלה הפילוסופית דרך סיפור המותאם לגיל הילדים. לדוגמה:

ניתן לעבוד עם ספר הילדים יפה הקטנה מאת אנתוני בראון. הספר מספר על גורילה בגן החיות, שהיה עצוב ונזקק לחבר. הביאו לו חתולה בשם יפה, והם היו מאושרים יחד. יום אחד הם ראו יחד סרט, הגורילה התעצבן ושבר את הטלוויזיה. עובדי גן החיות באו בכעס, ואיימו עליו שייקחו ממנו את יפה, ואז היא אמרה להם שהיא זו ששברה את הטלוויזיה, וכך הספר מסתיים. סיפור כגון זה מציף מגוון שאלות: על חברות, על הפחד לאבד אותה, על אמת ושקר. 

2. דיון בקבוצות
נחלק את התלמידים לקבוצות וננחה אותם לדון בשאלות העולות מהסיפור. בעבודה בקבוצות נקפיד על שלושה עקרונות, אשר גם התלמידים יכירו וידעו לנקוב בשמם:

  • הקשבה זה לזה 
  • הצגת עמדות מגוונות
  • יש לגבות כל טענה ועמדה בהסבר ונימוקים

3. רפלקציה
נסכם את השיעור בדיון כיתתי, שבו נזמין את התלמידים לבחון האם בעקבות הדיון בקבוצות העמדה שלהם השתנתה, וכיצד. נזכיר כי המטרה שלנו אינה "לפתור" את השאלה הפילוסופית הערכית, אלא לדון בה כדי להגיע להבנה עמוקה יותר הן של השאלה עצמה והן של הפתרונות האפשריים והשיקולים הערכיים המלווים אותם.

(מבוסס על: Thinking Through Philosophy, סקוטלנד – פרקטיקות הוראה במחקר ERI, עמ' 44-33)

עוד רעיון - ליסודי: הקראת סיפורים

עוד רעיון - ליסודי: הקראת סיפורים

מטרת הפעילות היא שיפור מיומנויות התקשורת הבין-אישית וקשרי החברות בעזרת הקראת סיפורים וקיום שיח ערכי סביב הנושא שעולה מהם. סיפורים מתאימים להקראה בפעילות (אפשר כמובן לבחור סיפור אחר, לפי הצורך והנושא שנרצה לקדם):

  • הצב והעקרב, עודד בורלא – ראו מערך לדוגמה
  • הפיל שרצה להיות הכי, פאול קור
  • הברווזון המכוער, הנס כריסטיאן אנדרסן
  • סוד שמור מאוד, נוגה מירון
  • האבירים מכיתה ה', זאב ורדי

שלב 1: פתיחה חווייתית

נפתח את השיעור בפעילות חווייתית או משחקית הקשורה ותואמת לנושא הסיפור. לדוגמה:

  • הצב והעקרב: מלך התנועות
  • דמויות בתמונות: הפיל שרצה להיות הכי
  • משחק אסוציאציות: מה אומרת לי המילה מלך/מלכה? – סוד שמור מאוד

שלב 2:  שיחה במליאה בעקבות הפעילות

נקיים שיח הכולל מחשבות והתייחסות אישית, ושיתוף את התלמידים בדילמות ערכיות. נעורר שאלות כגון:

  • איך הרגשת כשלא זיהית את מחליף התנועות?
  • איזו תחושה עולה כשאת/ה בצד ומנסה להשתלב? 
  • מה אמרה שפת הגוף של הקבוצה המשחקת?
  • האם אפשר להיות מישהו אחר?

שלב 3:  הקראת הסיפור שנבחר

נקריא את הסיפור כפי שהוא, ללא הסברים וללא תיווך, בעוד התלמידים יושבים בנוח, במעגל או בישיבה על הרצפה וכד' ומקשיבים בשקט, בלי לעצור עד סיום הסיפור (או הפרק, במקרה של סיפור ארוך).

שלב 4: שיח במליאה
לאחר סיום הקראת הסיפור, נקיים שיח פתוח וחופשי סביב שאלות רלוונטיות. למשל:

  • איך הרגיש גיבור הסיפור?
  • מה לדעתכם הייתה הבעיה?
  • כיצד ניתן לעזור לו?
  • מה אתם חושבים על.. ?

סיכום

נאסוף תובנות ודרכי התמודדות שהעלו התלמידים, ונרשום אותם על הלוח או ניצור פלקט שייתלה בכיתה.

אפשר גם

שילוב במארגני חשיבה

אפשר להשתמש בפרקטיקה בכל נושא שבו מעוניינים לקרוא קריאה ביקורתית בטקסט ולחלץ ממנו שאלות ערכיות. למשל:
בספרות: סיפור המחרוזת/גי דה מופסן (התחזות, זיוף, חשיבותה של מראית עין); לשבור את החזיר / אתגר קרת (חומרנות ותאוות בצע, לעומת "תמימות" ילדית).
באזרחות: מגילת  העצמאות (זכויות/חובות, שוויון, צדק)
בתנ"ך: סיפור דוד ובת שבע (הדרישה להציב את אוריה החיתי בחזית), כרם נבות (זכות המלך/זכות האזרח, "הרצחת וגם ירשת") ועוד.
בהיסטוריה: נאום אלעזר  בן יאיר לפני נצורי מצדה (הקריאה להתאבד עד אחרון הלוחמים).
בחינוך חברתי: נאומים עכשוויים כמו נאום מרים פרץ בטקס פרס ישראל (הקרבה, אחדות בין מגזרים שונים), נאומי חתני פרס נובל (למשל: ישראל אומן על הסכסוך הישראלי-פלסטיני), טקסטים סביב נושא מרכז ועוד.

יש לכם רעיון?
אם גם לכם יש הצעה לפרקטיקה מקורית שמציתה את הדמיון, מעשירה את הלמידה בכיתה ומקדמת הוראה איכותית
שלחו אלינו אותה!

 נא למלא שדה זה

אולי תתעניינו גם ב...

פורטל זה נבנה עבור מורים ונועד לשימוש צרכי חינוך בלבד. העמוד מכיל קישורים לאתרים חיצוניים שאינם אתרי משרד החינוך. תוכן אתרים אלה וכל המוצג בהם (לרבות פרסומות) הינו באחריות בעלי האתרים בלבד. אם נתקלתם בבעיה כלשהי או שיש לכם הצעות או הערות בנוגע לתוכן, באפשרותכם לפנות אלינו בקישור זה.