חפש ב:

מיפוי נתונים לתכנון ההוראה בכיתה

למאגר הפרקטיקות
  ניהול ההוראה והחינוך     תכנון ההוראה

פרקטיקה בבדיקה

מטרה

היכרות מעמיקה עם מצב התלמידים בכיתה כדי לקדם הוראה דיפרנציאלית ומענה לכל תלמיד/ה, בניית הערכה מעצבת במהלך הלמידה והשגת יעדי ההוראה.

הצעות למהלך

הצעות למהלך

מיפוי הנתונים

מיפוי הוא כלי אבחוני מערכתי הבודק ישירות את ניהול הפדגוגיה של המורה בכיתה ואת מצב תלמידי הכיתה.
ניתן לערוך מיפויים במגוון דרכים. להלן מספר כלים שבהם עושים שימוש בבתי ספר בתוכנית מרום

יש להתאים את הכלי הנבחר לצורך שלשמו נערך המיפוי.

טבלת נתונים למיפוי כיתתי

1. הכנת טבלה
נכין טבלה שתרכז את הנתונים במגוון רכיבים על כל תלמיד/ה. למשל, כדי למפות את הפניות הרגשית של תלמידים ללמידה, נתייחס לרקע משפחתי, מצב חברתי, קשר עם מבוגר משמעותי בבית הספר וכדומה.
לכל תלמיד/ה בכיתה קיימת שורה בטבלה, וכל רכיב יהווה עמודה בטבלה. לצרף איור
דוגמה לטבלה אפשר למצוא בכלי המיפוי הכיתתי של מרום
הערה: טבלאות הן כלי נוח ויעיל אך אם אתם מרוויחים יותר ממידע ויזואלי, יש שיטות גרפיות אפשריות שאפשר לשקול כגון דיאגרמת ון או מפת חשיבה לארגון המידע. ראו גם: שימוש במודלים לארגון הידע

2. ריכוז נתונים
נרכז ונארגן את כל הנתונים הרלוונטיים לנושא המיפוי שלנו.
על פי הנתונים נקבע מהי רמת השליטה של התלמיד/ה בכל אחד מהרכיבים.
בהכנת מיפוי חברתי או רגשי, נאסוף את מירב המידע האפשרי מיתר המורים, משאלון לתלמידים, משיחות אישיות ומשיחות הורים, נשקלל אותם ונקבע מהו מצב כל תלמיד/ה במדרג שיצרנו.

3. זיהוי מוקדי חוזקה וקושי
נסמן לעצמנו בצורה בולטת על גבי המיפוי את מוקדי הקושי ואת מוקדי החוזקה המרכזיים שעולים מתמונת המיפוי. נוכל לסמן את הקושי המרכזי של כל תלמיד/ה או את הקושי המרכזי של כלל התלמידים בהתאם למטרה וליעד שלנו.
שיטה רווחת לסימון כזה היא שיטת הרמזור

  • אדום: אתגר או קושי שיש לטפל בו בדחיפות.
  • צהוב: בעיה מקומית הניתנת לפתרון במשאבים מועטים או באופן פשוט יחסית ושיש לטפל בה כדי למנוע הידרדרות.
  • ירוק: שליטה והבנה טובה של החומר, מצב חברתי או רגשי תקין.

בכל שורה המייצגת תלמיד/ה נבחר לסמן בעמודה המתאימה, את צבע הרמזור המתאים לרכיב המסוים במיפוי.

4. ניסוח יעדים
בדף נפרד, או בעמודה המיועדת לכך בטבלה, ננסח לעצמנו יעדים לכל תלמיד/ה או לכל קבוצת תלמידים שלגביהם קיימים יעדים משותפים.

5. יצירת תוכנית פעולה
ניצור תוכנית פעולה על ידי תכנון ציר זמן שעליו נסמן את אירועי ההערכה, את הזמן שהקצבנו ליעדי הביניים ואת היעדים שהצבנו לכל תלמיד/ה או קבוצה. נזכור לסמן מתי חוגגים הצלחות!

אפשרות נוספת: מומלץ להקשיב לקול התלמידים! אחרי שיצרנו את טבלת המיפוי, אפשר ליזום שיחה עם התלמיד/ה או קבוצת התלמידים הרלוונטית, להציג להם את היעדים שגיבשנו ולקבל גם מהם חוות דעת, תיקונים או משוב על תוכנית הפעולה ועל ההיתכנות שלה לדעתם.

עוד רעיון

עוד רעיון

דף תצפית להפסקה

על מנת לקבל תמונת מצב על ההתנהלות החברתית בכיתה, מומלץ מדי פעם לערוך תצפית בהפסקות. אפשר לבקש בחלק מהמקרים ממורה אחר או מהמנהלת לתצפת על הכיתה שלנו, על מנת לקבל זווית חיצונית להתנהלות החברתית. מספר כללים חשובים לתצפית:

  • הישארו בחוץ: עמדו במכוון מחוץ לזרם הפעילות כדי לא להיות מעורבים במתרחש, לא להוות מטרה לפניות, וכך להיות פנויים יותר להבחין בפרטים משמעותיים.
  • התמקדו בנושא מסוים: קבעו לעצמם את נושא התצפית והשתדלו להיות עקביים לאורך כל התצפית. למשל: התמקדות בילד/ה מסוים, התבוננות בקבוצת ילדים ספציפית, שימת לב לאופן הדיבור או לשפת הגוף וכד'.
  • תצפית תיאורית: אספו את מירב המידע האפשרי, רשמו את כל המתרחש בפירוט והתרכזו בתיאורים ובעובדות בלבד, ללא פרשנות אשית. דוגמה: התלמיד מתנועע בחוסר שקט, מתכופף קדימה ואחורה ללא הפסקה (ולא: הילד נראה עצבני).
  • חשוב! הערות, מסקנות ופרשנות אפשר לרשום בסוגריים במהלך התצפית, או להוסיף אותן לאחר סיום התיעוד.

מהלך התצפית

  1. נתחיל את התצפית בהתייחסות לפרטים הטכניים:
  • מי ערך את התצפית
  • באיזו הפסקה התצפית נערכה
  • באיזה מיקום וכמה תלמידים נכחו במרחב.
  1. בתצפית נתייחס לארבעה מוקדים מרכזיים:
  • תלמידים שנמצאים לבד – נבחן מיהם התלמידים שאינם מעורבים בפעילות קבוצתית, אם בנים או בנות? באלו גילאים? מה הפעילויות שבהן הם עוסקים? האם יש אינטראקציה עם תלמידים אחרים? ניסיון להתחבר?
  • פעולות קבוצתיות – כמה קבוצות פועלות במרחב? כמה ילדים כוללת כל קבוצה? מה הרכב הקבוצה מבחינת מגדר (בנים, בנות, קבוצה מעורבת)? מהי הפעילות המשותפת?
  • תקריות פיזיות (גם אגרסיה תוך כדי משחק) או תקריות מילוליות (קללות וכדומה) – תאר/י מה קרה בצורה מפורטת וללא שיפוטיות עד כמה שניתן. כמה ילדים היו מעורבים בתקרית? מי הילדים מבחינת גיל ומין? כיצד התקרית הסתיימה? האם כללה מעורבות של מבוגר? האם הגיעו לפתרון ואיזה פתרון? והאם היו ילדים שהיו מעורבים בה בצורה פסיבית כצופים כמעודדים או כתומכים?
  • אינטראקציה בין מבוגרים לתלמידים – כמה מבוגרים מלבדך נמצאים במרחב בו את/ה נמצא/ת? תאר/י את האינטראקציה בין המבוגרים לתלמידים – האם מתנהלות שיחות בין המורים לתלמידים או שהמבוגר רק צופה מהצד? מי יוזם את האינטראקציות, המורה או התלמידים ובאיזו אווירה היא מתנהלת (משמעתית? חברית? אחרת?).
  1. לאחר שנאסוף מספר תצפיות מזמנים שונים, נוכל לבחון שאלות שונות כגון האם יש ילדים קבועים שנשארים בצד? האם יש סוגי משחקים מסויימים שמובילים ליותר תקריות? האם מעורבות המבוגרים תורמת לפתרון בעיות או שאולי דווקא יוצרת ו/או גורמת להסלמה?

מבוסס על כלי שנוצר במעבדת התמדה. ראו דף תצפית: בית ספר מתמיד, עמ' 91-90 

אפשר גם

אפשר גם

מפת שושנים וקוצים

מטרת כלי זה היא ליצור היכרות מעמיקה עם מצב התלמידים בכיתה כדי לקדם הוראה דיפרנציאלית ומענה לכל תלמיד/ה. הכלי מאפשר למורה לחשוב בצורה מדויקת על התלמידים בכיתה ולקבל תמונה בהירה של הצרכים המגוונים וההעדפות שלהם. התלמידים לומדים  לזהות את הפעולות האהובות עליהם יותר בלמידה ואת אלו שהן קלות לביצוע להערכתם (שושנים), לצד הפעולות שהם פחות אוהבים או שהן קשות להם יותר (קוצים).

1. זיהוי פעולות
נבקש מכל תלמיד/ה לכתוב במשך כמה דקות במחברת, מהן הפעולות והמשימות שהם נדרשים לבצע במהלך השיעורים השונים. בשלב הבא נעבור ליצירת רשימה כיתתית. רצוי ליצור רשימה שאינה עולה על 8 פעולות. רשימה לדוגמה: 

  • ביצוע משימות קבוצתיות
  • עבודה עצמית בשיעור
  • קשב וריכוז במהלך הקניית ידע חדש בכיתה
  • מילוי מטלת תורנות כיתתית 
  • סיכום של הנאמר בכיתה במחברת
  • השתתפות פעילה בלמידה בכיתה
  • הקראת טקסט בקול רם ו/או פתרון תרגילים ליד הלוח
  • מעבר מהיר בין מקצועות
  • להיות מוכן לשיעור חדש כל 45 דקות
  • ישיבה ממושכת
  • למידה באמצעים דיגיטליים

הרשימה הסופית של הכיתה תהיה מבוססת על הסכמות בין כלל התלמידים ותשקף את הפעולות שכולם מזהים כמרכזיות בתהליכי הלמידה שלהם.

2. העברת שאלון
ניצור שאלון ב-Google Forms ונבקש מכל תלמיד/ה לדרג בכנות מירבית את את כל אחת מהפעולות שנוצרו ברשימה הכיתית, על שתי סקאלות:

סקאלה ראשונה: 1 - ממש לא-אוהב | 2 - די לא-אוהב | 3 - די אוהב  | 4 - ממש אוהב

סקאלה שנייה: 1 - קשה מאוד עבורי | 2 - די קשה עבורי  | 3 - לא קלה ולא קשה | 4 - די קלה  | 5 - קלה מאוד

ראו: מדריך ליצירת שאלון בגוגל פורמס

3. הצגת תוצאות ודיון
נציג את תוצאות השאלון באמצעות דיאגרמת פאי (אותה ניתן ליצור באופן אוטומטי בטופס), ודיון כיתתי.

שאלות לדיון: 

  • מתוך הדיאגרמה המוצגת, מה בולט לעין? 
  • אילו פעולות אהובות (שושנים) על ילדי הכיתה? אילו פעולות שנואות (קוצים)?
  • אילו פעולות קלות (שושנים) לילדי הכיתה ואילו פעולות קשות (קוצים)? 
  • מה אנחנו יכולים לעשות יחד ככיתה ביחס למה שעלה? 

4. גיבוש פיתרונות
לסיום ננסה להגיע לגיבוש פתרונות, מצד אחד כיצד ניתן להתגבר על "קוצים" – כלומר להקל על התלמידים שלא אוהבים פעולות מסוימות או שהן קשות עבורם, ומצד שני כיצד ניתן להגדיל את כמות ה"שושנים" – לשלב יותר פעילויות שתלמידים ציינו שהן אהובות עליהם. אפשר לעשות פלקט סיכום של זרי שושנים וקוצים, וביניהם כיתוב של הרעיונות החדשים שעלו.

טיפים

טיפים

פחות זה יותר: לפעמים, מרוב נתונים לא רואים את היעד. אם נתונים מסוימים אינם מסייעים לתמונת המצב של הנושא או הבעיה שאתם רוצים לקדם, הניחו אותם בצד.

חשוב לתאם את מספר המיפויים הנערכים בכיתה בכל תחום דעת. בנוסף, ניתן להישען על מיפויים קודמים שנעשו (תלוי באיזה שלב בשנה ולאיזה צורך הם נעשו).

רמזור: לעיתים אנחנו נוטים להתמקד ב"אדום". שימו לב שבתוכנית הפעולה שלכם יש מענה גם לטווח ה"צהוב" שנמצא רגע לפני וחישבו כיצד אפשר להתערב שם כדי למנוע הידרדרות ל"אדום". ואל תשכחו לחשוב כיצד להמשיך ולקדם את ה"ירוק".

חשוב לגלות גמישות ולהשאיר מקום לדינמיות של התלמידים. עודדו אותם להתאמץ ולעבור לקבוצת לימוד מתקדמת יותר או לשלב מתקדם גם תוך כדי התוכנית.

סרטונים

אלוהי הפרטים הקטנים
אלוהי הפרטים הקטנים
יש לכם רעיון?
אם גם לכם יש הצעה לפרקטיקה מקורית שמציתה את הדמיון, מעשירה את הלמידה בכיתה ומקדמת הוראה איכותית
שלחו אלינו אותה!

 נא למלא שדה זה

אולי תתעניינו גם ב...

פורטל זה נבנה עבור מורים ונועד לשימוש צרכי חינוך בלבד. העמוד מכיל קישורים לאתרים חיצוניים שאינם אתרי משרד החינוך. תוכן אתרים אלה וכל המוצג בהם (לרבות פרסומות) הינו באחריות בעלי האתרים בלבד. אם נתקלתם בבעיה כלשהי או שיש לכם הצעות או הערות בנוגע לתוכן, באפשרותכם לפנות אלינו בקישור זה.