חפש ב:

הצגת טיעון וביסוסו

למאגר הפרקטיקות
  מומחיות בתחום התוכן ובהוראתו     הבניית ידע

מטרה

הבנה שכאשר מישהו חושב אחרת מאיתנו, עלינו לגייס בהנמקה של הטיעון שלנו את כל האמצעים העומדים לרשותנו, בעיקר בתוכן וברטוריקה, כדי לשכנע את הנמען.

הצעות למהלך

הצעות למהלך

בתחומי דעת רבים יש טקסטים הנושאים אופי טיעוני ומטלות כתיבה הדורשות כתיבת טיעון. גם הבעת עמדה או טענה בעל פה נפוצה מאוד במהלך הלימודים.

טיעון (ארגומנטציה), הוא צורה של תקשורת על נושאים שנויים במחלוקת. על כן יש בו קביעה (טענה) שניתן להתווכח על הצדקתה, על נכונותה, על אמיתותה או על תקפותה. הטוען טענה יודע שיש מי שחושב אחרת ממנו, ולכן הוא מנסה לשכנע באמיתות דעתו או עמדתו.

בפרקטיקה זו מובאת הצעה, למהלך הוראה של שילוב טיעון במקצוע אזרחות. את המהלך אפשר ליישם על מטלות כתיבה בכל תחומי הדעת.

הערה: מטלת הכתיבה המוצגת כאן מבוססת על שאלה ממבחן הבגרות באזרחות (מועד חורף תש"ף). מומלץ שהכתיבה תיעשה במחשב.

הטקסט להתייחסות:

"משרד החינוך מאפשר לבתי ספר שרוצים להוסיף לימודי העשרה לתוכנית הלימודים שלהם,
לגְבות מהורי התלמידים תשלום מיוחד בעבור זאת. לימודי ההעשרה הם לימודי רשות ולא חובה, ורק מי שמעוניין שילדיו ישתתפו בהם צריך לשלם. יש התומכים בגביית תשלום מן ההורים בעבור לימודי העשרה ויש המתנגדים לכך. בתהליך גיבוש העמדה החינוכית של בית הספר בנושא זה, ביקשה הנהלת בית הספר לשתף את התלמידים ולקבל את עמדתם. ההנהלה פנתה לצוות המורים בבקשה לשלוח לה את הטקסטים המשכנעים ביותר מכל כיתה (מומלץ לבחור עד שלושה טקסטים מכיתה המונה 30 תלמידים)."

שלב א: הצגת הנושא וכתיבת טיוטה ראשונה – תוצר כתיבה אישי

נציג לכיתה את הנושא ואת נסיבות הכתיבה. כל אחד ואחת מהתלמידים יכתבו טקסט על פי הנחיות המטלה, ויבססו את עמדתם על סמך הידע שרכשו בשיעור (לדוגמה: החוקים הרלוונטיים לסיטואציה המתוארת, כפי שנלמדו בשיעורי אזרחות), וכן על ידע העולם שלהם.

חשוב לדעת: ההקשר הרחב ונסיבות השיח המתוארות לתלמידים במשימת כתיבה שכזאת, מאפשרים כתיבה אותנטית ורלוונטית ככל האפשר. בשלב זה חשוב שלא נתערב באופן הכתיבה של התלמידים, ולא ניתן הנחיית כתיבה על פי סכמה מסוימת, כדי לא לכבול את התלמידים לתבנית כלשהי.

שלב ב: כתיבה שיתופית לפי נקודות מבט שונות – תוצר כתיבה קבוצתי

הכיתה תחולק לקבוצות לפי נקודות המבט השונות הרלוונטיות לסוגיה הנידונה (הנהלה, תלמידים, הורים), או לפי היבטים (כלכלי, חברתי, אקדמי-לימודי). נקודות המבט או ההיבטים ישתנו מנושא לנושא ומתחום דעת אחד לאחר.

כל קבוצה תגבש טענה מנומקת על פי נקודת המבט או ההיבט שנבחרה לה. ההנמקה צריכה לכלול גם התייחסות לטענות נגד אפשריות. התוצר בשלב זה יהיה מסמך אחד לקבוצה – כתיבה שיתופית של כל חברי הקבוצה.

חשוב לדעת: שלב זה נועד, כאמור, להעמיק את החשיבה הביקורתית תוך התבוננות על הסיטואציה מנקודות מבט שונות. טקסט טיעון מיטבי מביא בחשבון נקודות מבט שונות כדי שהכותב לא יציג עמדה "צרת אופקים". על כן ההמלצה היא לאמן את התלמידים בהתייחסות לנקודות מבט שונות ובהתמודדות ביקורתית עימן.

שלב ג: קביעת תבחינים לטיעון מוצלח – תוצר כיתתי

כל קבוצה תציג את הטענה שגיבשה ואת נימוקיה. בתום הצגות הטיעונים יתבקשו התלמידים להתייחס לשאלה: מה הופך את הטיעון לטיעון המשכנע ביותר.

הכיתה תתבקש להחליט איזו קבוצה הציגה את הטיעונים המשכנעים ביותר ולנמק את בחירתה. בדרך זו מגבשים המורים ביחד עם כיתותיהם את התבחינים לטקסט משכנע. 

חשוב לדעת: בדרך כלל המורה נותנ/ת לכיתה את התבחינים, שלפיהם יוערכו התוצר או ביצוע ההבנה המסוים. בתהליך של למידה הַבְנָייָתִית המוצגת במהלך זה, התלמידים הם שמגבשים את התבחינים שיסייעו להם בהמשך לשפוט ולהעריך את התוצר האישי שלהם ואת התוצרים של חבריהם (אופן הכתיבה, אופן הביסוס וסוג ההנמקה, מודעות לנמען וכדומה).

שלב ד: כתיבת הגרסה הסופית – תוצר כתיבה אישי

התלמידים יקראו שוב את הטיוטה הראשונה שכתבו בשלב א' (התוצר האישי), וישנו ויערכו אותה בעקבות תהליך הכתיבה והלמידה שעברו בשלבים ב' ו-ג'. כל תלמיד/ה מתבקש/ת לכתוב את הגרסה הסופית (באפשרות להגשה). לאחר הכתיבה יציינו התלמידים את השינויים (לרבות תוספות או השמטות), שערכו לגיבוש הגרסה הסופית, וינמקו את הסיבות לשינויים.

שלב ה: בחירת הטקסט המשכנע

הכיתה תבחר את הטקסטים המשכנעים ביותר. יש דרכים שונות לקיים את תהליך הבחירה. להלן הצעה:

  • כל אחד מהתלמידים מדפיס עותק של הטקסט הסופי שלו/שלה ללא פרטים מזהים.
  • הכיתה מחולקת למספר קבוצות (רצוי לא יותר מחמישה תלמידים לקבוצה).
  • כל קבוצה תקבל כמה טקסטים, ומתוכם תבחר את הטקסט המשכנע ביותר ותנמק את בחירתה.

עוד רעיון - פינת נואמים

עוד רעיון - פינת נואמים
  1. הכנת במת נואמים
    אפשר ליצור בבית הספר פינת נואמים (במת "הייד פארק") כיתתית או בית ספרית, ולערוך בה מדי פעם פעילויות שונות המבוססות על אסטרטגיית טיעון. למשל:
  • דיבייט – פעילות מאורגנת של ויכוח פורמלי בעל-פה
  • מודל האו"ם – פרויקט בינלאומי בו תלמידים וסטודנטים מדמים את פעולות האו"ם
  • דיון דילמה – שילוב דילמות מוסריות במקצועות הלימוד השונים
  • משפט מבוים – משחק הדמיה לפעולת בית משפט
  1. נאום ותצפית
    בזמן שתלמיד/ה נואמ/ת, התלמידים האחרים ינסו לזהות את חלקי הטיעון שהציג/ה ולמלא טבלה או מארגן גרפי שיכילו התייחסות לנתונים כגון:
  • אילו טענות נשמעו בנאום?
  • מהם הנימוקים שהועלו לכל טענה?
  • מהי המסקנה או ההמלצה של הנואמ/ת?

האם הנואמ/ת הצליח/ה לבסס את הטיעון ולשכנע? נסו להסביר מדוע כן/לא השתכנעתם.

עוד רעיון - חילוץ טיעונים מטקסט

עוד רעיון - חילוץ טיעונים מטקסט

בשגרת הלמידה, כאשר אנחנו לומדים טקסט כלשהו (סיפור, מאמר, כתבה עיתונאית), אפשר להציע לתלמידים לשרטט מארגן גרפי כדי לנסות להבין אילו טענות עולות בטקסט, אילו נימוקים תומכים בהן, ומהם ההסברים והראיות שהטקסט מספק לביסוס טענותיו.

מתוך כך ינסו לנסח את הטיעון של כותב/ת הטקסט כדי להעשיר את יכולתם לקיים דיון בנושא. נשאל שאלות כגון:

  • האם הדובר/ת שכנע/ה אותך בעמדה שהציג/ה?
  • למה כן/למה לא?
  • האם הביסוס לטענה חזק?
  • איזה סוג ביסוס זה? הסבר או ראיה?

להרחבה על המושגים, ראו: אסטרטגיית הטיעון – טענה, נימוק, הסבר, ראיה

אפשר גם

אפשר גם

טען-תמוך-שאל

שגרת חשיבה זו מסייעת לתלמידים לטעון טענה אמיתית, לבסס את הטענה שלהם ולתמוך בה, ולהעלות שאלות בנוגע לטענה הן כדי לבדוק את אמיתותה באופן רחב יותר והן כדי לחזק את ביסוסה.

  1. טען
    הציגו טענה בנוגע לנושא           
  2. תמוך
    הציגו נימוקים שאתם רואים, מרגישים או יודעים, התומכים בטענה שלכם
  3. שאל
    שאלו שאלה המתייחסת לטענה. חשבו –
  • מה נותר לא-מוסבר או לא-ברור בעקבות העלאת הטענה שלכם?
  • אילו שאלות הטענה מעוררת בכם?

טיפים

טיפים

בהמשך לכתיבת טיעונים, אפשר לנהל דיון סביב השאלה, מה ההבדל בין נימוק לוגי לבין מניפולציה?

חשוב לראות את העיסוק בבניית טיעונים כהזדמנות לאפשר לתלמידים להביע את עמדותיהם בנושאים שונים.

מומלץ להשתמש בטיעון בשיח הכיתתי כהזדמנות לעבוד על ערכים ועל כללי התנהגות בשיח – הקשבה, כבוד לטיעוני האחר, ותגובה מנקודת מוצא עניינית.

אפשר לעודד חשיבה ביקורתית בכלים כגון הערכת תוקף הטיעון, איכות וביסוס הנימוקים, ונקיטת עמדה אישית מנומקת. בתהליך באים לידי ביטוי גם היבטים של חשיבה יצירתית: ניסוח טענה חדשה, העלאת מגוון נימוקים רחב, ואיתור דרכים יצירתיות להתמודד עם טענות-נגד בתעוזה ובהתמדה. אלו יובילו לפיתוח חשיבה מעמיקה ועצמאית.

סרטונים

הערכת טיעונים חלק א
הערכת טיעונים חלק א
הערכת טיעונים חלק בב
הערכת טיעונים חלק ב
הערכת טיעונים חלק ג
הערכת טיעונים חלק ג
מאמר הוא טיעון, רותי בשרי
מאמר הוא טיעון, רותי בשרי
יש לכם רעיון?
אם גם לכם יש הצעה לפרקטיקה מקורית שמציתה את הדמיון, מעשירה את הלמידה בכיתה ומקדמת הוראה איכותית
שלחו אלינו אותה!

 נא למלא שדה זה

אולי תתעניינו גם ב...

פורטל זה נבנה עבור מורים ונועד לשימוש צרכי חינוך בלבד. העמוד מכיל קישורים לאתרים חיצוניים שאינם אתרי משרד החינוך. תוכן אתרים אלה וכל המוצג בהם (לרבות פרסומות) הינו באחריות בעלי האתרים בלבד. אם נתקלתם בבעיה כלשהי או שיש לכם הצעות או הערות בנוגע לתוכן, באפשרותכם לפנות אלינו בקישור זה.