חפש ב:

זיהוי ונטרול הטיות ושיקולים זרים בתהליכי קבלת החלטות

למאגר הפרקטיקות
  מומחיות בתחום התוכן ובהוראתו     פיתוח מיומנויות

מטרה

לזהות ולנטרל הטיות, שיקולים זרים ודעות קדומות, לזהות מומחים ולהשתמש בעצות באופן מושכל כדי לקבל החלטות בנושאים שונים.

הצעות למהלך

הצעות למהלך

הנחה היא סברה, השערה או קביעה, שעליה אנחנו מתבססים כשאנחנו קולטים מידע, מסיקים מסקנה או מבצעים פעולה. בחיי היום-יום אנחנו מניחים הנחות רבות מבלי להיות מודעים לכך.

היכולת להניח הנחות ולפעול על פיהן מייעלת את חשיבתנו ואת פעולותינו, אך הסתמכות על הנחות בלתי מבוססות עלולה להביא לתוצאות בלתי רצויות. לכן, חשוב קודם כל שנהיה מודעים לכך שההחלטות שאנחנו מקבלים או הדעות שאנחנו מאמצים מתבססות על הנחות, ואם אנחנו כבר מודעים לכך, יש לבחון האם ההנחות הללו מבוססות.

הצעה למהלך: חשיפת הנחות

השלבים שלהלן נועדו להדריך אותנו בחשיפת הנחות, לעזור לנו לקבוע האם יש בסיס להנחות שלנו ולזהותן אצל אחרים. לארגון החשיבה והמידע אפשר להיעזר במארגן גרפי.

ראו: חשיפת הנחות – מארגנים גרפיים

1. מהי הפעולה, האמונה או המסקנה שלגביה אנחנו מבקשים לחשוף הנחות?

לדוגמה: בנושא השמנה והפחתת משקל – האמונה היא שתחושת רעב של אדם מהווה מדד לכמות המזון שהוא אוכל.

2. מה עשויות להיות ההנחות שעליהן מבוססת הפעולה, האמונה או המסקנה?

לדוגמה: אנשים שמנים רעבים תמיד ואנשים רזים רעבים פחות.

לגבי כל אחת מההנחות שזיהינו נשאל את עצמנו:

3. מדוע הנחנו זאת? מהן הסיבות?

בהמשך לדוגמה לעיל: תחושת הרעב מופיעה בעקבות התרוקנות הקיבה וירידת רמת הסוכר בדם, ואלו מתרחשות זמן מסוים לאחר תום הארוחה. ככל שתפחת כמות המזון, כך האדם יחוש רעב מהר יותר – תחושת הרעב מהווה מדד לכמות המזון הנקלטת.

4. מהן העדויות שמאמתות או מפריכות את ההנחה?

לדוגמה: עדויות נגד ההנחה – יש מספר גורמים האחראים על תחושת הרעב: רמת הסוכר בדם, רמת מטבוליטים אחרים בדם, מלאות הקיבה ומצב רגשי.

5. על סמך העדויות הללו, האם ההנחה מבוססת?

לדוגמה: על בסיס העדויות הנ"ל לגבי הגורמים לתחושת רעב, ההנחה שהנחנו בהתחלה אינה מבוססת.

ראו בהרחבה: חשיפת הנחות – שיעור לדוגמה: השמנה

6. לסיום נקיים שיח רפלקטיבי כדי לעודד חשיבה על חשיבה (מטה-קוגניציה) ויישום של התהליך גם בהקשרים אחרים:

  • האם חשוב לחשוף הנחות? מדוע?
  • באיזו מידה תהליך חשיפת ההנחות שעשיתם היה משכנע? מה שכנע ומה לא שכנע בתהליך?
  • תנו דוגמה למקרים בחיי היום-יום שבהם כדאי לקיים תהליך כזה.

ראו גם את הפרקטיקה: השוואת חלופות והערכתן בתהליכי קבלת החלטות

עוד רעיון - חשיפת הנחות בבסיס טיעונים

עוד רעיון - חשיפת הנחות בבסיס טיעונים

לא פעם מוצגים בפנינו טיעונים שנשמעים הגיוניים ומשכנעים. אך לעיתים הנימוקים שמציג הטוען מבלבלים ומטעים ורצוי לבחון אם הם אכן נכונים והאם הם תומכים בטיעון או רק מהווים "ערפל" שממסך את העובדות ומסתיר את המציאות. את המידע אפשר לכתוב במארגן חשיבה גרפי. ראו: חשיפת הנחות בבסיס טיעונים

1. מהי הפעולה, האמונה או המסקנה שמציע הטיעון?
לדוגמה: בימינו, אין צורך לחסן ילדים.
2. מהם הנימוקים שבאמצעותם מנסים לשכנע אותנו לקבל את הפעולה, האמונה או המסקנה?
לדוגמה: בהמשך לטיעון שכיום אין צורך בחיסונים, הנימוק עשוי להיות שתנאי ההיגיינה בעולם השתפרו מאוד ולכן החשש למחלות זיהומיות קטן. "עובדה! הרבה פחות אנשים חולים במחלות שנגדן מחסנים".
3. האם הנימוקים מרמזים על כך שהדובר מניח הנחה כמובנת מאליה? אם כן, מהי אותה הנחה?
לדוגמה: ההנחה שגורמי המחלות נפוצים רק בתנאי היגיינה גרועים.
4. האם ההנחה הזו מבוססת?
לדוגמה: לא. בימים אלו אנחנו עדים למגפה שנפוצה בכל העולם, גם במקומות שבהם יש תנאי היגיינה טובים מאוד.
5. מה הוביל למסקנה בנוגע למידת הביסוס?
לדוגמה: ההשוואה עם תופעה דומה המוכרת לנו מהמציאות.

ראו בהרחבה: חשיפת הנחות בבסיס טיעון – חיסונים

עוד רעיון - אור אדום אור צהוב

עוד רעיון - אור אדום אור צהוב

מטרתה של שגרת החשיבה אור אדום אור צהוב היא למקד את חשיבתם של התלמידים בסימני שאלה המרחפים מעל "ערכי האמת" של עניינים שונים, וכן להסב את תשומת ליבם לאזורים אדומים ואזורים צהובים טיפוסיים, שסימני שאלה כאלה מרחפים מעליהם בקביעות.

ההחלטה אם לסווג דבר מה כ"אדום" או "צהוב", היא יחסית לנחרצות ההתבטאות ולמוחלטות בה נאמרים הדברים. להלן מספר "תמרורים" שעשויים לעורר סימני שאלה ולהעיד על בעייתיות המידע:
- הכללה גורפת
- טיעון חד-צדדי
- טענה נועזת – אין מקום לוויכוח
- אינטרס עצמי בולט של הדובר/ת
- הרשעה קיצונית
- אין מומחיות ברורה
- טענה זועמת (מביעה כעס)
- רגשות: נראה לא סביר, לא בטוח, זמני

  • אורות אדומים: כאשר הסימנים הנ"ל נחרצים מאוד, ולא משאירים אפשרות לספק או לוויכוח וערעור.
  • אורות צהובים: גרסאות מתונות יותר של אותו הדבר – כאשר העניין נתון בספק אבל יש מקום לערער או להתווכח על הנושא וניכרת זהירות מסוימת באופן הביטוי.
    באופן טבעי, תלמידים עשויים להתווכח ביניהם בשאלה מה אדום ומה צהוב במקרים מסוימים.
  • (אור ירוק: יש המוסיפים אור ירוק בו ניתן לרשום את מה שלמדנו לגבי נושאים או ניסוחים שתמיד כדאי להיות זהירים לגביהם. למשל, מהימנות מקור המידע, המקצועיות של המקור וכד').

מהלך

  1. נבחר מקור או טווח של חוויות לחקירה.
    למשל: מדור הדעות בעיתון, נאום פוליטי, מאמר מדע פופולרי, שמועות ממגרש המשחקים ועוד.
    ראו לדוגמה: חקירה של כתבה עיתונאית – טראמפ וההתחממות הגלובלית

מבוסס על: טראמפ דוחה את מסקנות דוח האקלים הממשלתי, עמרי נחמיאס, וואלה

  1. נבקש מהתלמידים לחפש במקור "אורות אדומים" ו"אורות צהובים" – רגעים מסוימים המעמידים את האמת בסימן שאלה, כמו הכללות גורפות או אינטרסים ברורים.
  2. נאסוף את הבחנות התלמידים, ונערוך רשימה של נקודות מוגדרות המסומנות "א" (אדום) או "צ" (צהוב). נבקש מהתלמידים לזהות "תחומים אדומים" ו"תחומים צהובים" – אזורים שלמים שנוטים להתמלא באורות אדומים או צהובים – ונכתוב אותם על הלוח.
  3. נזמין את התלמידים להסביר בקצרה את הסימנים שסימנו ואת נימוקיהם, ונתמקד באופן שבו ניתן לאתר סימני שאלה אפשריים בטקסט או במקור כלשהו. אפשר לבקש מהתלמידים לכתוב או לספר מה הדליק אצלם "נורה אדומה" או "נורה צהובה" במהלך הקריאה.
  4. לסיכום, נשאל: מה למדנו על סימנים מסוימים שעשויים לאותת על "אמת" בעייתית? מה למדנו על אזורים שיש להישמר מפניהם? (כאמור, יש הנוהגים לסמן כ"אורות ירוקים" הכללות או תבניות החוזרת על עצמן, שלמדנו במהלך העבודה שהן עלולות להיות בעייתיות ושכדאי לזכור לשים אליהן לב בעתיד).

ראו לדוגמה: תמונה של עבודה מהכיתה

וראו גם את הפרקטיקה: הערכת מהימנות של מקורות מידע

עוד רעיון - נכון למי?

עוד רעיון - נכון למי?

מטרותיה של שגרת החשיבה נכון למי? הן לעזור לתלמידים לפרוס רשת רחבה של עובדות וטיעונים על ידי הפעלת הדמיון וניסיון לחשוב איך ייראה הנושא הנדון מנקודות מבט שונות. בהמשך נוכל לראות כיצד נקודות מבט שונות ומצבים שונים יכולים להשפיע על העמדות שאנשים שונים עשויים לנקוט.

1. נקיים דיון סביב שאלות כגון:

  • באילו סוגי מצבים הייתה יכולה להיטען טענה זו?
  • מי טען אותה?
  • מה היו המטרות והאינטרסים של הטוענים?
  • מה עמד על כף המאזניים?

דוגמה לטענה: סיגריה אלקטרונית לא מסוכנת ולכן אפשר לעשן אותה בלי בעיה.

2. נערוך סיעור מוחות: ניצור רשימה של כל נקודות המבט שניתן להתבונן מהן על טענה זו.

לדוגמה: בני נוער, מעשנים כבדים, חברות הסיגריות, אנשי רפואה, האגודה למלחמה בסרטן, ההורים שלי, שכן מעשן, אנשי איכות הסביבה וכד'.

3. נאתר מקורות לאיסוף מידע ולזיהוי נקודות מבט נוספות:

4. בקבוצות: כל קבוצה תבחר נקודת מבט שתרצה לגלם ותדמיין את העמדה שסביר שאדם הנמצא בה ינקוט. האם אותו איש או אישה חושבים שטענה זו אמיתית? שקרית? לא בטוחים לגביה? מדוע?

5. במעגל: התלמידים יסתובבו במעגל וידברו ביניהם כאשר כל אחד מציג את נקודת המבט שבחרה קבוצתו:

  • נקודת המבט שלי היא...
  • אני חושב/ת שטענה זו היא אמיתית/שקרית/לא ודאית מפני ש...
  • מה עשוי לשכנע אותי לשנות את דעתי?

6. צעד לאחור: ננחה את התלמידים לצעוד צעד אל מחוץ למעגל נקודות המבט, לחשוב על כל מה שנאמר על הטענה ממגוון נקודות המבט ששמעו, ולקבל החלטה. נשאל:

  • מהי מסקנתך או עמדתך עכשיו לגבי הנושא?
  • אילו רעיונות חדשים או שאלות חדשות יש לך בעקבות התרגיל?

אפשר גם - מבחן הסטריאוטיפים

אפשר גם - מבחן הסטריאוטיפים

לכולנו יש דעות מוקדמות על אנשים, תרבויות, תהליכים או אירועים. לא פעם הדבר יוצר מצבים לא הוגנים ולא רצויים. לרוב, דעות קדומות נובעות מבורות – מחוסר ידיעת העובדות או מהסתמכות על מקורות מוטעים או בעלי אינטרסים. לכן חשוב לנסות לצמצם את הבורות: לעצור, להתבונן, להקשיב לעובדות, לשאול ולברר.

  1. נראה לתלמידים תמונות של ארבעת האנשים המופיעים בכתבת חדשות 2: מבחן הסטריאוטיפים הגדול – השיפוצניקיות. נשאל: מה לדעתכם העיסוק של כל אחד ואחת מהאנשים בתמונות?
  2. נציע ארבעה מקצועות: רופא/ה, שיפוצניק/ית, מעצב/ת חזיות, מורה.
    נבקש מהתלמידים להתאים עיסוק לכל אחת מהדמויות.
  3. נשאל: מה הביא אתכם להתאמה זו?
  4. נצפה בכתבה במלואה ונגלה מהם המקצועות האמיתיים של הדמויות.
    לאחר הצפייה נדון בשאלה: האם חוויתם פעם התייחסות סטריאוטיפית כלפיכם? מה הרגשתם? 

ראו גם את הפרקטיקה: התמודדות עם סטריאוטיפים והכללות

אפשר גם - עצור-התבונן-הקשב

אפשר גם - עצור-התבונן-הקשב

שגרת חשיבה נוספת, עצור-התבונן-הקשב, יכולה אף היא לסייע לנו בתהליכי קבלת החלטות, ובעיקר כדי לנטרל דעות קדומות ולהימנע משיקולים זרים:

1. עצור!

היה בהיר לגבי הטענה: הגדר את שאלתך מתוך רשימת העובדות וחוסר הוודאויות.

  • נבחר נושא שיש לגביו דעות קדומות בכיתה.
  • נעזור לתלמידים לטעון טענה לגבי הנושא. ייתכן ולתלמידים יהיה רעיון טוב לשאלה או לטענה שהיו רוצים לחקור. למשל: מדוע אנשים שמנים?
  • נבקש מהתלמידים לשתף מה הם חושבים ויודעים על הנושא, ולהסביר על מה מבוססות דעותיהם.
  • נעזור להם לארגן מאגר של מה שהם יודעים על ידי יצירת רשימת עובדות וטענות שלגביהן יש חוסר ודאות. כאשר זוהתה טענה כזו נשאל את התלמידים מה הם יכולים לעשות כדי לחקור אותה.

2. התבונן

מצא את המקור שלך: היכן תחפש? שקול מקומות מובנים מאליהם ושאינם מובנים מאליהם.

  • התלמידים יציעו מקורות לאיסוף מידע על הנושא כדי לבחון את העמדות שהציגו. אפשר לקיים סיעור מוחות למציאת מקורות נוספים ולעודד חשיבה רחבה על סוגי מידע שונים הזמינים לנו.
  • נכתוב את רעיונות התלמידים וניצור תרשים של מקורות מזוהים, נקודת המבט של כל מקור והטיות פוטנציאליות שהם עשויים לייצג.
  • נציג את התרשים על הלוח ונוסיף הערות כשכל מקור נחקר. נשמור את התרשים כך שתלמידים יוכלו לחזור אליו במהלך החקירה.
    מקור לדוגמה בסוגיה שהוצגה לעיל: "סליחה על השאלה"

3. הקשב

הקשב עם "ראש פתוח" לנאמר על ידי המקורות שמצאת.

  • האם יתכן שהמקור שלך מוּטה? אם כן, כיצד זה משפיע על המידע שבידך?
  • נעקוב אחר מקרים או סוגי הטיות שהתלמידים מזהים ונשתמש בהם בהמשך לשיחה נוספת על מצבים חדשים בכיתה.

טיפים

טיפים

חשוב לזכור שגם ההחלטות שלנו וגם החלטות של אחרים, אינן מתקבלות על גבי "דף חלק". כל החלטה מתקבלת על בסיס הנחות, רגשות, ניסיון קודם וכדומה. לכן חשוב להקדיש זמן וללמוד את מקבל ההחלטה ואת ההקשר שבו היא אמורה להתקבל.

מומלץ להבהיר לעצמנו (או לשאול את עצמנו בנוגע למקבל ההחלטה), מהי המטרה בקבלתה. כדאי להיעזר בשגרות: תמרור מח"א ו-מגוון נקודות מבט.

אפשר להשתמש בשגרות חשיבה נוספות המעודדות קבלת החלטות ביקורתית ומושכלת: היכנס פנימה: תפישה, ידיעה, אכפתיות ; משיכת חבלדפוס ההכללה

סרטונים

מה הסיפור? דעות קדומות
מה הסיפור? דעות קדומות
התווית נוצרו כדי להפריד בינינו המתייג
התווית נוצרו כדי להפריד בינינו
יש לכם רעיון?
אם גם לכם יש הצעה לפרקטיקה מקורית שמציתה את הדמיון, מעשירה את הלמידה בכיתה ומקדמת הוראה איכותית
שלחו אלינו אותה!

 נא למלא שדה זה

אולי תתעניינו גם ב...

פורטל זה נבנה עבור מורים ונועד לשימוש צרכי חינוך בלבד. העמוד מכיל קישורים לאתרים חיצוניים שאינם אתרי משרד החינוך. תוכן אתרים אלה וכל המוצג בהם (לרבות פרסומות) הינו באחריות בעלי האתרים בלבד. אם נתקלתם בבעיה כלשהי או שיש לכם הצעות או הערות בנוגע לתוכן, באפשרותכם לפנות אלינו בקישור זה.