חפש ב:

יצירת אחריות משותפת וערבות הדדית

למאגר הפרקטיקות
  מומחיות בתחום התוכן ובהוראתו     פיתוח מיומנויות

מטרה

להבין את מחויבות ואחריות הפרט לקבוצה ולחברה שבה הוא חי, וליצור אחריות משותפת וערבות הדדית בין התלמידים.

הצעות למהלך

הצעות למהלך
  1. התבוננות אישית: כל אחד מהתלמידים יקבל דף איורים.
    המשתתפים יתבוננו באיורים המתארים מערכות יחסים אפשריות בין הפרט לקבוצה סביב משימה משותפת וייתנו כותרת לכל אחד מהמצבים.
    אפשר להוסיף איורים המתארים מצבים נוספים, או להציע לתלמידים להוסיף איורים משלהם.
  2. דיון קבוצתי: נחלק את התלמידים לקבוצות וננחה אותם לשתף את חבריהם בכותרות שהציעו ובמשמעותן,
    ולבחור איור אחד וכותרת המשקפים את המצב המיטבי במערכת יחסי הגומלין בין הפרט לקבוצה לדעתם.
  3. שיתוף במליאה: כל קבוצה תציג את האיור והכותרת שבחרה ותנמק את בחירתה.
    נקיים שיח סביב השאלות:
  • מהם היתרונות והחסרונות של כל מצב המתואר באיור (לפרט ולקבוצה)?
  • מהו האיור המרגיז ביותר? מדוע?
  • מה היה קורה אילו כולם היו נוהגים כמו הדמות הכהה באיורים 2, 4, 5 או 6?
  • באיזה סוג של קבוצה הייתם רוצים לחיות? מדוע?
  • כיצד ניתן להגיע למצב שבו כל פרט לוקח אחריות על חלקו בהתנהלות מיטבית של הקבוצה?
  1. סיכום וניסוח כללים: ננסח עם התלמידים כללי התנהגות שהיו רוצים לאמץ ונתלה בכיתה.
  2. אפשר לתלות את האיורים על אחד הקירות בכיתה כתזכורת למצבים האפשריים במערכת היחסים בין הפרטים לקבוצה, ולהפנות את התלמידים להתבוננות בהם כאשר עולה בכיתה מצב מאתגר מבחינה זו. כך נוכל להזכיר להם את הדיון שערכנו בנושא ואת ההסכמות שהגענו אליהן.

עוד רעיון - ישיבת חברים

עוד רעיון - ישיבת חברים

מטרת המשחק היא ליצור אחריות משותפת בין כל המשתתפים:

  1. המשתתפים נעמדים זה אחר זה במעגל, פנים אל גב.
  2. בספירה של המנחה "1-2-3", המשתתפים מתיישבים לאחור, כאשר כל משתתף יושב על ברכיו של המשתתף שמאחוריו.
  3. שרים שיר בישיבה או סופרים עד 20.
  4. בספירה חוזרת, המשתתפים נעמדים בבת אחת, בלי ליפול.

(ראו ספר מקוון עם הצעות למשחקים לגיבוש קבוצה וליצירת ערבות הדדית)

עוד רעיון - תרגילי אמון

עוד רעיון - תרגילי אמון

אמון הוא בסיס הכרחי לאחריות משותפת ולערבות הדדית. הגישה היחסית (Relational Approach) מעמידה בבסיסה את ההנחה שכישורים כגון עבודה קבוצתית, אחריות משותפת וערבות הדדית מצריכים אימון ופיתוח, וכי לא מספיק לחלק ילדים לקבוצות ולצפות שהדברים יקרו מעצמם. חלק מפיתוח הכישורים הללו יכול להעשות בדרך משחקית, דרך תרגילי האמון הבאים:

  1. הובלת עיוור
    התלמידים מתחלקים לזוגות, ואחד מוביל את השני בין מכשולים שונים, כאשר הוא מכוסה עיניים. (ראו בהרחבה בפרקטיקה: למידה שיתופית)
  2. מטוטלת
    עומדים במעגל כתף אל כתף, צמודים זה לזה, רצוי על דשא או בחדר עם מזרונים. מתנדב/ת עומד/ת במרכז המעגל, עוצמ/ת עיניים ונופל/ת לצדדים כמטוטלת. על חברי המעגל לתפוס את העומד/ת במרכז ברכות, ולהעבירם מיד ליד בצורה בטוחה.
  3. קובייה בתוך קופסה
    כל תלמיד/ה מקבל/ת הזדמנות אחת להטיל קובייה. המנחה אומר/ת להם שרק מי שתוצאת הקובייה שלהם תהיה 6, יקבלו פרס. את הקובייה הם מטילים בתוך קופסה עם פתח קטן למעלה, כך שרק התלמיד/ה המטיל/ה את הקובייה יכול/ה לראות את התוצאה ולדווח. מאפשר דיון – איך הרגשתם? האם התלבטתם אם להפר את האמון של המורה או של שאר הכיתה?

כדאי לבחור 3-2 תרגילי אמון מסוג זה המתאימים לקבוצת התלמידים שלנו, ולאחריהם לנהל דיון קצר:

  • איך הרגשתם בזמן התרגיל? 
  • מי רצה להתנדב? מי חשש להפקיד עצמו בידי השאר? מדוע?
  • מה נדרש מכל אחד ואחת מאיתנו, כדי להצליח במשחקי האמון?
  • מה נדרש מאיתנו כקבוצה כדי להצליח? 

עוד רעיון - תלמידים מעצבים את המרחב הכיתתי

עוד רעיון - תלמידים מעצבים את המרחב הכיתתי

רתימת התלמידים לעיצוב מחודש של המרחב הכיתתי יכולה לייצר חיבור ביניהם בשל התכנון והעבודה המשותפת. פעילות זו עשויה גם ליצור זיקה בין התלמידים למרחב המחודש, שיעניק להם תחושת ביתיות ושייכות, ולתרום להפיכת הכיתה לקהילה שעבדה כגוף אחד ליצירת "בית משותף". 

מומלץ לעבוד על פי השלבים הבאים:

1. בדיקות מקדימות
נבדוק מול הנהלת בית הספר:

  • האם יש מגבלות שעלינו לקחת בחשבון: איסור צביעת קירות, סטנדרט ריהוט וכד'.
  • מהי המסגרת התקציבית שנוכל לקבל לטובת העניין.
  • האם יש בבית הספר עודפי ציוד – כורסאות ישנות מחדר מורים, מנורות, קומקום חשמלי וכו'.
  • האם יש עודפי חומרי יצירה שנוכל להשתמש בהם.

2. חולמים ביחד
נזמין את תלמידי הכיתה לחלום ביחד: איך נעצב את המרחב כך שנרגיש בו בבית?

  • אפשר לערוך בין התלמידים תחרות שרטוטים, או לחלק לצוותים שימציאו רעיונות.
  • אפשר גם לשלוח את התלמידים לחפש אתרי אינטרנט של סביבות למידה מעוצבות, לשם השראה.
  • נוכל לקיים דיבייט לבחירת הרעיון המוצלח, או לאסוף את כל הרעיונות שעלו ולערוך הצבעה לבחירת 5-3 רעיונות שנרצה ליישם.

3. חלוקה לצוותי עבודה
נחלק את התלמידים לצוותים על פי המשימות השונות. ניתן למנות לכל צוות תלמיד/ה מוביל/ה. לדוגמה:

  • צוות צביעת קירות
  • צוות תפירת וילונות
  • צוות איסוף תרומות ציוד
  • צוות קישוט מגירות אישיות

4. ביצוע
נשריין מסגרת זמן מספקת – יום או יומיים של עבודה. בהתאם לשכבת הגיל, כדאי לתת לתלמידים להוביל את הביצוע, לצלם ולתעד תוך כדי עבודה, ולבסוף להדפיס את התמונות ולתלות בכיתה או להכין מצגת מסכמת המדגישה את חדוות העשייה המשותפת, ולשלוח אותה באמצעים דיגיטליים לתלמידים ולהורים.

רעיונות נוספים ודוגמאות להשראה: ראו בפרקטיקה – עיצוב סביבות למידה 

עוד רעיון - אחריות משותפת על חיי היומיום

עוד רעיון - אחריות משותפת על חיי היומיום

האחריות המשותפת היא נדבך חשוב בפיתוח תודעה של חיים בחברה הטרוגנית. הטמעה של עיקרון זה תיצור מציאות שבה כל אחד ואחת מהתלמידים מבינ/ה שהכיתה היא מרחב ציבורי משותף, שבו חיים אנשים שונים ומגוונים עם צרכים שונים, ושחלק מתפקידינו, פעולותינו וזהותנו צריכים להיות קשורים בשמירה על מרחב זה. כולנו שותפים לאחריות ועלינו לפעול למען הכלל, למצוא את המקום והתפקיד שבאמצעותם אנחנו מועילים ותורמים לסביבה, ולהתמודד עם עמדות אחרות וצרכים של אחרים. 

דוגמה ליישום: ביה"ס א.ד.ם וסביבה

בבית הספר א.ד.ם וסביבה בגעש, הלמידה מתנהלת בכיתות תלת-גיליות – "תלתונים", שפועלות כמעין "חברת ילדים".

  • בתחילת השנה כל תלתון בונה יחד אמנה כיתתית שמשמשת לאחר מכן כבסיס להתנהגות ולהחלטות. 
    (ראו גם הפרקטיקה: הבניית כללי כיתה)
  • בנוסף, תלמידי התלתון ממנים ועדות בנושאים שונים: ימי גיבוש, ימי הולדת, משמעת, איכות סביבה ועוד. 
  • האמנה הכיתתית היא הבסיס להחלטות ועדת המשמעת בנוגע לפתרון בעיות וסכסוכים המתרחשים בכיתה, לאי-עמידה בתורנויות, הפרעות בכיתה וכו' (ראו: סרטון המציג טקס הענקת מפתח אחריות לילד על ידי חברה לכיתה, על בסיס האמנה הכיתתית).

(מתוך: חינוך הטרוגני, עמ' 70)

אפשר גם

אפשר גם

דוגמה מתחום ידע: מחשבת ישראל/תרבות ישראל

מקריאים את קטעי המדרש ודנים במשמעויות שלהם בקשר ליחסי פרט, קבוצה ואחריות אישית:

  • מה אגוז זה אתה נוטל אחד מהכָּרי (ערימה)
    וכולם מידרדרים ומתגלגלים זה אחר זה,
    כך הם ישראל – קח אחד מהם וכולם מרגישים.
    (שיר השירים רבה ו, יא)
  • כל ישראל ערבים זה לזה. למה הם דומים?
    לספינה שנקרע בה בית אחד,
    אין אומרים: נקרע בית אחד בספינה, אלא נקרעה כל הספינה כולה.  
    (תנא דבי אליהו רבה יא)
  • בנוהג שבעולם, אדם נוטל אגודה של קנים – שמא יכול לשברם בבת אחת?
    ואילו נוטל אחת – אפילו תינוק יכול לשברם.    
    (מדרש תנחומא לפרשת ניצבים, א)

אפשר גם - חונכות רב-גילית

אפשר גם - חונכות רב-גילית

תלמידים בוגרים יוכלו לפתח תחושת אחריות עמוקה ואכפתיות לזולת אם יקבלו אחריות, ככיתה וכפרטים גם יחד, על כיתת תלמידים צעירים יותר. התלמידים הצעירים שיש להם "חבר בוגר", יוכלו להרגיש בטוחים יותר בבית הספר.

  1. שיבוצים
    נשבץ חונכים ונחנכים שיש ביניהם הפרש של שנתיים לפחות. מומלץ לשבץ לכיתת תלמידים בוגרים, נחנכים צעירים הלומדים כולם באותה הכיתה. היתרון בכך הוא גם לוגיסטי (קביעת סדירויות ביתר קלות), אבל גם בתרומה לפיתוח האחריות המשותפת של כיתת הבוגרים כלפי כיתת הצעירים.
  1. הכנת החונכים
    נקדיש זמן להכנת התלמידים הבוגרים לחונכות, דרך עיסוק בשאלות הבאות:
  • מדוע לדעתכם הוחלט בבית הספר על תוכנית החונכות?
  • מהו תפקידנו כחונכים?
  • מה המשמעות של עזרה לתלמיד/ה צעיר/ה יותר? (חיזוק הביטחון שלהם, לא לפתור במקומם דברים, להוות עבורם אוזן קשבת, להיות חברים למשחק וכד')
  • מה הערך שאני יכול/ה לקבל מתפקידי כחונכ/ת?
  1. תוכן הפעילות
    מומלץ ליצוק תוכן לחונכות ולא להשאירה לתלמידים כזמן מפגש חופשי (לפחות לא בתחילת התהליך). דוגמאות לתוכן אפשרי:

 

(מבוסס על Cross-age Peer Tutoring, ארצות-הברית. לקוח מפרקטיקות הוראה במחקר – ERI)

אפשר גם - טלפון שבור

אפשר גם - טלפון שבור

נבקש מהתלמידים לעמוד בטור אחד אחרי השני בסדר אקראי. שלבי התרגיל:

1. סבב ראשון: מילה
נלחש מילה אחת באוזני התלמיד/ה הראשונ/ה בטור. התלמיד/ה לוחש/ת לבא/ה בתור את מה ששמע/ה מהמורה וכן הלאה. המטרה היא להגיע לסוף הטור עם אותה מילה שבה פתחנו.

2. סבב שני: משפט
באותו אופן נלחש משפט בן 5-4 מילים לתלמיד/ה הראשונ/ה וכו'. שוב, המטרה היא לשמור על נכונות המשפט שמועבר מפה לאוזן עד לסוף הטור.

3. סבב שלישי: משפט + מחוות גוף
נלחש  משפט  באוזני התלמיד/ה הראשונ/ה ונוסיף סימן ותנועת גוף. התלמיד/ה מעביר/ה הלאה את המשפט ואת התנועות. למשל:

      • המילה: צחצוח.
      • המשפט: רעות צחצחה שיניים, יצאה מהבית ושכחה לנעול.
      • משפט ושפת גוף: נוסיף שפת גוף מתאימה לצחצוח השיניים וליציאה מהבית בלי לנעול.

4. סיכום
שאלה לדיון: מה תרם לנו התרגיל? לכל תלמיד/ה בקבוצה יש אחריות משותפת לתוצאת המשחק. עלינו להיות קשובים וערניים, ולהעביר את המסר באופן מדויק כדי לצלוח את התרגיל. האחריות המשותפת והרצון להצליח במשימה, יוצרים ערבות הדדית בין המשתתפים.

הערה: רצוי לשחק גם בקבוצה קטנה של תלמידים כדי ליצור שייכות לקבוצה ולעורר חשיבה ודיון בין-אישי

סרטונים

כוחה של קבוצה: שלוש פרסומות אנימציה
כוחה של קבוצה: שלוש פרסומות
משחקי חיבור: מראה
משחקי חיבור: מראה
תפקיד המורה בעבודה בקבוצות הטרוגניות, המרכז לסימולציה
תפקיד המורה בקבוצות הטרוגניות
יש לכם רעיון?
אם גם לכם יש הצעה לפרקטיקה מקורית שמציתה את הדמיון, מעשירה את הלמידה בכיתה ומקדמת הוראה איכותית
שלחו אלינו אותה!

 נא למלא שדה זה

אולי תתעניינו גם ב...

פורטל זה נבנה עבור מורים ונועד לשימוש צרכי חינוך בלבד. העמוד מכיל קישורים לאתרים חיצוניים שאינם אתרי משרד החינוך. תוכן אתרים אלה וכל המוצג בהם (לרבות פרסומות) הינו באחריות בעלי האתרים בלבד. אם נתקלתם בבעיה כלשהי או שיש לכם הצעות או הערות בנוגע לתוכן, באפשרותכם לפנות אלינו בקישור זה.