חפש ב:

יצירת רלוונטיות וחיבור לעולמו של התלמיד/ה

למאגר הפרקטיקות
  מומחיות בתחום התוכן ובהוראתו     הבניית ידע

פרקטיקה בבדיקה

מטרה

ליצור חיבורים בין התוכן הנלמד לבין עולמם של התלמידים ולהזמין את התלמידים לאתֵר בתכנים נושאים מתאימים בעבורם.

הצעות למהלך

הצעות למהלך

למידה משמעותית מושתתת על שלושה עקרונות מרכזיים: ערך ללומד/ת ולחברה, מעורבות הלומד/ת והמלמד/ת, והרלוונטיות ללומד/ת.

כשאנחנו מדברים על רלוונטיות, הכוונה היא לכך שהנלמד נקשר לבסיס ידע הקיים אצל הלומד/ת, וכן לכך שהלומד/ת תופס/ת את הנלמד כמעניין וכמאפשר התפתחות אישית, למשל על ידי עיסוק בתכנים בהתאם להעדפות ולתחומי העניין של הלומדים, העמקה בנושאים שמעניינים אותם, והתנסויות ופעילויות מגוונות העונות לצרכים השונים של כל לומד/ת באופן אישי ושל קבוצת הלומדים באופן כללי.

כדי לחזק את הרלוונטיות, בתכנון הלמידה נשאל את עצמנו את השאלות הבאות:

  • באיזו מידה התכנים מזמנים עיסוק בסוגיות המתקשרות לעולמם של הלומדים?
  • באיזו מידה התכנים ודרכי ההוראה מותאמים לשונות בין הלומדים?
  • באיזו מידה המשימות מזמינות את הלומדים לאתר בתכנים את הרלוונטיות לעולמם?

להלן מספר רעיונות שכדאי להכיר ולשלב בתכנון:

כרטיס רלוונטי-לי

  1. פסק זמן לכתיבה
    במהלך הלמידה, לאחר שהתקיימו מספר שיעורים בנושא, נקיים עצירה ונבקש מכל תלמיד/ה לכתוב על כרטיס מיוחד, מה בתוכן שלמדנו עד כה מתחבר לחייהם האישיים.
  2. שאלות מנחות
  • מתי יצא לך להרגיש כמו הדמות שלמדנו עליה?
  • נסו להיזכר במישהו שקרה לו משהו דומה לסיפור שלמדנו ובדקו – מה דומה ומה שונה?
  • חשבו על סרט או כתבה שראיתם לאחרונה שמזכירים את המקרה שלמדנו עליו וספרו מדוע.
  1. שיח ומעקב
    נשמור את הכרטיסים האישיים של התלמידים ונשתמש בהם בשיחות אישיות כדי ליצור שיח על החיבורים בין מה שלמדנו לבין החיים האישיים של כל אחד ואחת מהם.

שגרת חשיבה: חיובי-שלילי-מעניין (חש"מ)

זוהי מתודה המאפשרת לבחון רעיון או נושא באופן יסודי ומעמיק, להתייחס לצדדים שונים שלו ולראות אותו מנקודות מבט שונות. בהקשר לסוגיית הרלוונטיות, ניתן להשתמש בו בכיתה כדי לעודד את התלמידים לבחון באופן ביקורתי אילו היבטים חיוביים יש ללמידת הנושא, אילו היבטים שליליים, ומה מעניין אותם לדעת בקשר אליו.

לאחר שהגדרנו במדויק את הנושא או הרעיון שברצוננו לעסוק בו, נבקש מהתלמידים לכתוב:

  1. חיובי
    - מהן נקודות החוזק של הרעיון/הנושא?
    - מהי התועלת בלמידתו?
    - כתבו כל דבר חיובי שעולה בדעתכם בקשר לנושא
  2. שלילי
    - מהן נקודות החולשה של הרעיון?
    - מהן הסכנות או מהם החסרונות בלמידתו?
    - ציינו כל דבר שלילי שעולה בדעתכם בקשר לנושא
  3. מעניין
    - מהם הדברים שנראים לכם מעניינים ביחס לנושא?
    - אילו שאלות הוא מעורר בכם?
    - מה מסקרן אתכם לגביו?

לסיכום נוכל לנהל דיון על הדברים שנכתבו על ידי התלמידים, תוך התמקדות בשאלה האם הנושא רלוונטי עבורם ומדוע.

גיוון: אפשר להשתמש במתודה גם לעבודה בקבוצות, כאשר בשלב הראשון כל קבוצה כותבת חש"מ משלה, ובשלב השני הקבוצות מחליפות ביניהן את הגיליונות שכתבו וכל קבוצה מנסה להוסיף רעיונות למה שכתבו בקבוצה אחרת.

שגרת חשיבה: חשוב-צור זוג-שתף (Think-Pair-Share)

כשלומדים נושא מסוים, נציע לתלמידים לבחור דמות שלמדנו עליה, ולנסות לחשוב על מישהו בן זמננו שקרה לו משהו דומה. באופן זה נוצרים חיבורים בין העולם של התלמידים לבין התכנים הלימודיים –

  1. חשוב (Think)
    בשלב הראשון כל תלמיד/ה יחשבו ויכתבו לעצמם מי הדמות שבחרו, ולמה היא דומה לדמות שלמדנו עליה.
    הזמן לחשיבה אישית חיוני כדי שכל התלמידים ישתתפו ולא רק אלו הממהרים להצביע.
  2. צור זוג (Pair)
    אחר כך בזוגות ישתפו וישוו את הבחירות שלהם, וכל אחד יספר לבן/בת הזוג על החיבורים שמצאו.
    השיתוף בזוג מאפשר דיבור באווירה פחות מלחיצה לעומת דיבור במליאה מול כל הכיתה.
  3. שתף (Share)
    לבסוף במליאה נאסוף את כל ההצעות ונדון בשאלה, מה דומה ומה שונה בין הדמות המקורית לדמויות בנות זמננו. שיקולים אפשריים: ההתמודדות עם המצב, תנאי החיים, ההקשר החברתי ועוד.

עוד רעיון - מועדון טד (TED-ED CLUB)

עוד רעיון - מועדון טד (TED-ED CLUB)

בבית הספר מקיף ז הקריה אשדוד, פועלת יוזמה חינוכית של מועדון TED-Ed  בית ספרי. התלמידים לומדים כיצד להכין הרצאת TED, רוכשים ניסיון בעמידה מול קהל ומפתחים יכולות תקשורת גבוהות, בעברית ובאנגלית.

המועדון מופעל על ידי תלמידים שבחרו בכך בליווי מורים מתחומי דעת שונים: מדעים, כלכלה, הבעה בכתב, דיבור מול קהל ואנגלית. התלמידים נפגשים במהלך יום הלימודים וכן במפגשים מקוונים. כמו כן, מתקיימים סיורי שטח להשראה (ביקור במוזיאונים, קולנוע, האזנה להרצאות ועוד).

המועדון מהווה הזדמנות עבור התלמידים לבחור בתחום שמעניין אותם ולהכין הרצאה על נושא שרלוונטי לעולמם.

עוד רעיון - רביעיות חוקרות

עוד רעיון - רביעיות חוקרות

ניתן לשלב בתוכנית הלימודים יחידת לימוד שמרחיבה את הנושא הנלמד גם מעבר לתוכנית שנקבעה מראש, במסגרתה יבחרו התלמידים תת-נושא שקשור למקצוע ושמעניין אותם לעסוק בו, ויחקרו אותו בכוחות עצמם. למשל:

  • בשיעור היסטוריה שעוסק בתקופת קום המדינה, ייתכן שתלמידים ירצו לחקור את תחום הספורט במדינה בתחילת דרכה, את אמצעי התקשורת שהיו קיימים בתקופה, את האופנה, המוזיקה הפופולרית, משחקי הילדים וכד'.
  • בשיעור מדעים שעוסק בחלל, אולי תלמידים ירצו ללמוד עוד על חורים שחורים, על אסטרונאוטים מפורסמים, על הבסיס המדעי של סרטי מדע בדיוני שמתרחשים בחלל ועוד.
  • בשיעור ספרות שעוסק בספרות הגירה, אולי יהיו תלמידים שיבקשו לחקור את סיפורי ההגירה האישיים של משפחותיהם, לראיין משפחות מהגרים מהסביבה הקרובה או לחקור את המדיניות של מדינות שונות בעולם ביחס למהגרים. 
  1. יציאה לדרך
    בסיום לימוד נושא מסוים, נחלק את הכיתה לקבוצות בנות ארבעה תלמידים. כל קבוצה תבחר תת-נושא שקשור לנושא הכללי שנלמד, ושמעניין אותם לדעת עליו עוד. המורה תאשר את הנושאים.
  2. חקר ברביעיות
    הקבוצות יוצאות לתהליך עצמאי של חקר ולמידה למשך מספר שיעורים. מומלץ לקיים שלב זה בספרייה ובמידת האפשר לספק גישה למחשבים ולמאגרי מידע. נלווה את הקבוצות בתהליך החקר בהתאם למידת ההנחיה שכל קבוצה נזקקת לה.
  3. בניית מחוון יחד עם התלמידים
    במקביל לתהליך החקר, נעבוד עם הכיתה במליאה לבניית מחוון. התלמידים יהיו שותפים לעיצוב הקריטריונים להערכה, ובנוסף יבינו לעומק מה מצופה מהם ועל מה הם עתידים להיות מוערכים.
  4. הצגת תוצרים
    אירוע השיא של יחידת הלימוד יהיה הצגת תוצרים. ניתן לאפשר לתלמידים בחירה בסוג התוצר: מצגת, סרטון, מודל, פוסטר וכדומה, על פי הבחירה המועדפת על כל רביעייה (ראו גם: מתן מגוון אפשרויות לבחירת התלמיד/ה).

 

ראו גם את הפרקטיקה: למידה שיתופית

עוד רעיון - חידת שיר

עוד רעיון - חידת שיר

נציע לתלמידים לבחור שיר שיפתח את אחד מהשיעורים הבאים. ננחה אותם לבחור שיר שהם אוהבים וחושבים שהוא קשור לנושא הנלמד.

כל תלמיד ותלמידה שיתנדבו, יביאו לשיעור שהם אחראים עליו שיר/סרטון עכשווי. חבריהם והמורה יצטרכו לנחש מדוע לדעתם השיר רלוונטי לנושא השיעור. ניתן לתלמידים הזדמנות לספר מדוע בחרו בשיר, ונקשר בין השיר לתוכן השיעור.

אפשר גם - הצצה לתחומי העניין של התלמידים

אפשר גם - הצצה לתחומי העניין של התלמידים

דרך נוספת להתחבר לעולמות של התלמידים היא לשלב בהוראה חיבורים לנושאים הקרובים ללבם.

  1. מיפוי תחומי עניין
    במהלך סבב השיחות האישיות הראשון בשנה, נתעניין בחיים האישיים ובתחומי העניין של התלמידים, בפרט באלו שחורגים משעות בית הספר: תחביבים, תחומי עיסוק, טלוויזיה, מוזיקה ועוד. 
  2. תכנון חיבורים
    נצליב את מיפוי תחומי העניין שערכנו, עם נושאי הלימוד המתוכננים השנה. נשים לב להבטיח התייחסות לכל התלמידים.
  3. יישום בפועל
    משלבים זאת בהוראה לאורך השנה. כאשר מלמדים נושא שיש לו חיבור לתחום העניין של תלמיד/ה, אפשר להציע להם להרחיב על כך וללמד את הכיתה משהו על תחום זה. לדוגמה:
  • אם נגלה שיש לנו בכיתה תלמיד/ה המתעניין בכבאות והצלה (בעקבות עבודת הורה או התנדבות וכד') – נוכל לבקש ממנו לספר על כך לכיתה סביב ל"ג בעומר.
  • עניין בתחום ספורט מסוים, אפשר לחבר למתמטיקה אם נבקש מהתלמיד/ה להכין פרזנטציה שתציג תוצאות, הישגים וסטטיסטיקות בענף הספורט "שלו".

עניין במוזיקה ישראלית או בזמר מסוים, ניתן לחבר ללימוד שירה בשיעורי ספרות, אם למשל נשלב בחומר הלימוד גם שירים של הזמר האהוב על התלמיד/ה ונבקש ממנה להציגו בפני הכיתה.

אפשר גם - מבט חלון וראי

אפשר גם - מבט חלון וראי

הכלי מבט חלון וראי (בהשראת השיר סליחות מאת לאה גולדברג), נועד לסייע לכל ילד/ה ומבוגר/ת להעשיר את המפגש עם מגוון רחב של טקסטים או אנשים, על ידי הפעלת שלושה כיווני חשיבה שונים ביחס אליהם. בתוך כך נבחנת גם הרלוונטיות של מושא הדיון לחיינו שלנו.

פשטותו של הכלי מאפשרת להפעיל אותו במגוון סיטואציות כגון מפגשי שחרית, שיעורי חינוך ושיעורים בתחומי דעת שונים (ספרות, תנ"ך, היסטוריה ועוד). הדגש הוא על חזרתיות השימוש בו כך שתיווצר "מסורת" של גישה לטקסט או לדיאלוג. שלושת כיווני החשיבה משמשים כמעין שלוש קומות של התייחסות:

  • מבט
    קומה זו מכוונת להבנת הדבר כפשוטו: מה אומר השיר/הטקסט? מהו המסר הישיר שעולה מקריאתו?  
  • חלון
    קומה המכוונת לתובנות שעולות בי לאחר הבנת הפשט: רעיונות ומחשבות שהשיר לוקח אותי אליהן. 
  • ראי
    קומה המאפשרת התבוננות פנימית: מה השיר גורם לי להבין על עצמי? על דפוסי ההתנהגות שלי?

דוגמה: הסיפור "ציפור הנפש" מאת מיכל סנונית

  • דרך קומת המבט נבין את הסיפור כפשוטו, על פרטיו והנמשל שבו: ציפור הנפש קיימת בתוך כל אדם, היא פגיעה ועדינה והיא פותחת מגירות בתוכנו.
  • דרך קומת החלון ננסה לבחון את הרעיונות שעולים מהבנת הטקסט. למשל: הציפור מייצגת את העולם הרגשי הפנימי שיש באדם. יש לנו יכולת לעצב אותו ולהשפיע עליו.
  • דרך קומת הראי נתבונן פנימה: האם אני קשוב/ה לציפור הנפש שבי? אילו מגירות היא נוטה לפתוח אצלי?

טיפים

טיפים

מומלץ לתכנן את יחידות הלימוד לאורך השנה כך שיתחברו לאירועים שאנחנו יודעים שעומדים להתרחש (בחירות, עונות השנה, חגים, אולימפיאדה וכדומה), ולחשוב מראש על חיבורים אפשריים.

כדאי לשאול את התלמידים אילו מיומנויות חשוב להם לחזק, ולתת משימות בחירה שיאפשרו להם להביא לידי ביטוי את החוזקות האישיות שלהם.

רצוי להתנסות בלמידה מבוססת פרויקטים המזמנת בדרך כלל חיבורים משמעותיים לעולמם של התלמידים שכן היא מעודדת שאילת שאלות שמעניינות אותם והתקדמות לקראת תוצר שמביא לידי ביטוי את כישוריהם.

סרטונים

כזה ראה וחדש: פורים – רלוונטיות בהוראה, מתוך קורס Mooc, המכללה האקדמית אחווה
פורים – רלוונטיות בהוראה
פלא טבע: איך מחברים ילדים לתכנים מדעיים, מט"ח
איך מחברים ילדים לתכנים מדעיים
למה דקדוק? (כתוביות עברית)
למה דקדוק? (כתוביות עברית)
יש לכם רעיון?
אם גם לכם יש הצעה לפרקטיקה מקורית שמציתה את הדמיון, מעשירה את הלמידה בכיתה ומקדמת הוראה איכותית
שלחו אלינו אותה!

 נא למלא שדה זה

אולי תתעניינו גם ב...

פורטל זה נבנה עבור מורים ונועד לשימוש צרכי חינוך בלבד. העמוד מכיל קישורים לאתרים חיצוניים שאינם אתרי משרד החינוך. תוכן אתרים אלה וכל המוצג בהם (לרבות פרסומות) הינו באחריות בעלי האתרים בלבד. אם נתקלתם בבעיה כלשהי או שיש לכם הצעות או הערות בנוגע לתוכן, באפשרותכם לפנות אלינו בקישור זה.