במהלך החיים אנחנו צריכים לבחור כל הזמן בין חלופות ואפשרויות בהקשרים רבים – בעת קבלת החלטות, בעת פתרון בעיות, לבחור בין רעיונות, פתרונות, קריטריונים ועוד. בכל המקרים הללו החשיבה שלנו מתכנסת ומעריכה, בוחנת ושופטת את האפשרויות.
1. הצגת הבעיה
נציג בפני התלמידים את העובדה שפעמים רבות בחיים אנחנו צריכים לבחור בין אפשרויות. ההתלבטות עולה כאשר יש כבר מספר אפשרויות שנראות טובות או הגיוניות וקשה להחליט איזו מהן לאמץ. לדוגמה:
- איך לציין את בת/בר המצווה – האם לעשות מסיבה או להתנדב לטובת הקהילה?
- לאילו ענפי ספורט לאפשר לפעול בימי קורונה?
- האם לקנות ג'ינס אחד ממותג יוקרתי, או שלושה ג'ינסים יפים אך ללא מיתוג?
- הכרעה בין ארבע הצעות שונות, למה לעשות לגיבוש הכיתה?
- שלושה משרדי ממשלה מציגים דרכים שונות שיש לנקוט כדי לחזור לשגרה ולמנוע הפצת מגיפה.
- התלבטות באיזו מפלגה לבחור לכנסת מבין מספר מפלגות פוטנציאליות.
- כיצד לנהוג בכסף שקיבלתי ליום ההולדת – האם....... ? או....... ?
- באיזו מגמה לבחור?
- לאיזו חטיבה להירשם?
2. דיון במליאה
נבחר התלבטות אחת לדוגמה ונשאל: איך נחליט מהי האפשרות המועדפת והמתאימה ביותר מכל אלו שהוצעו?
התלמידים יציעו הצעות. סביר להניח שיהיו הצעות לקריטריונים, הצעות לדרך הבחירה, אולי יהיו תלמידים שלא יבינו למה צריך לבחור בכלל: הכול נראה טוב ואפשרי, או שאולי הצעה אחת טובה באופן משמעותי מהאחרות ואין התלבטות.
כאן המקום לדון בשאלה, איך נדע מה הכי מתאים: להסביר את ההבדל בין דרכים להחלטה (הגרלה, הצבעה, החלטה של מנהיג/ת הקבוצה וכד'), לבין קריטריונים. נדגיש שגם הצבעה או החלטה של מנהיג/ה טוב/ה, רצוי שתתבסס על קריטריונים ברורים, ידועים ומתאימים למצב.
למשל: בדוגמה של דרכים לגיבוש הכיתה, ייתכן ויהיו תלמידים שיגידו שנחליט לפי מה שהכי כיפי, מרגש או מלהיב. אחרים יגידו שנחליט לפי מה שאפשרי מבחינה תקציבית, מבחינה בטיחותית, או משיקולי לוח זמנים. יהיו שיציעו לעשות הגרלה בין האפשרויות או לערוך הצבעה. נעודד דיון פתוח והבעה של מגוון דעות.
3. הצעת קריטריונים
בהתאם לאופי ההחלטה שצריך לקבל, בוחרים 5-4 קריטריונים על פיהם נבחן ונעריך את החלופות. לדוגמה: אם עומדות בפנינו ארבע הצעות שונות לגיבוש הכיתה, חשוב להתייחס בבחירה ל:
- לוח זמנים: כמה זמן עומד לרשותנו לגיבוש? כמה זמן יש להכנות?
- מקום: האם צריך מקום מיוחד? האם המקום מתאים לכמות התלמידים ולאופי הקהל?
- בטיחות: האם הרעיון לגיבוש בטיחותי? האם הוא עומד בקריטריונים של משרד החינוך?
- משאבים: האם נדרש לכך תקציב? אם כן, כמה? האם יש צורך בחומרים מיוחדים?
- קבלה ואישור סופי: מי צריך לאשר רעיון כזה? מי יכולים להיות השותף לרעיון ומליצי היושר לגביו?
- ניסיון העבר: האם כבר עשינו זאת בכיתה בעבר? איך היה?
- גיל: האם הרעיון מתאים לגיל התלמדים ולתרבותם?
הערה: אפשר לתת לכל קריטריון ערך או משקל שונה. למשל, קריטריון מאוד חשוב יקבל ערך 3 וקריטריון לא כל כך חשוב יקבל ערך 1. משקל זה יכול לבוא בהמשך כחלק משקלול הנקודות שתקבל כל אפשרות.
4. עושים סדר בבלגן
כדי להעריך ולשפוט את הרעיונות באופן שקול והוגן – שכל רעיון יישפט על פי אותם הקריטריונים ובאותה חומרה, חשוב לעשות את הדברים באופן מסודר ושיטתי. לשם כך נכתוב בשורה העליונה בטבלה את הקריטריונים שבחרנו בסעיף הקודם. אם קבענו להם ערך שונה, נכתוב אותו בסוגריים. בטור הימני בכל תא נכתוב את אחת האפשרויות שביניהן אנו מתלבטים. עכשיו אנחנו מוכנים לבחון את הרעיונות אל מול הקריטריונים:
- נבחר את דרך הסימון בטבלה. למשל: +/-, כן/לא, 1/2/3 (3= מאוד, 2=בינוני, 1=מעט)
- נבחן כל אחד מהרעיונות על פי הקריטריון הראשון, ונסמן לידו באיזו מידה מתקיים הקריטריון באפשרות זו.
- רק אחרי שסיימנו לבחון את כל הרעיונות על פי קריטריון אחד, נעבור לקריטריון הבא.
נמלא את הטבלה כך, עד שנסיים את בחינת כל האפשרויות על פי כל הקריטריונים, נסכם את הניקוד של כל אפשרות ונבדוק איזו אפשרות קיבלה את הניקוד הגבוה ביותר.
ראו בהרחבה: מטריצה להערכת רעיונות ופתרונות, וכן – סרטון המדגים שימוש במטריצה (ניתן להוסיף כתוביות על ידי לחיצה על הגדרות [גלגל השיניים בשולי הסרטון], שם לבחור כתוביות ואז לבחור תרגום אוטומטי ואת השפה הרצויה – עברית או ערבית).
ראו גם: טבלה ריקה והסבר מפורט לשימוש בה
דוגמה: טבלה לבחירה מפורשת ושקולה בנושא גיבוש כיתה
5. בוחרים או משפרים
אם אחת האפשרויות שקיבלו ציון גבוה מתאימה ומרגשת אותנו, נעשה בה שימוש. אבל, אם יש אפשרות שאינה טובה דיה ויש לבחון או לשנות אותה – לא חייבים לוותר עליה: אפשר לשפר, ללטש, ולשנות את הדרוש בה כדי להעלות את ערכה, ואז אולי נוכל להשתמש בה.
