דלג אל

יצירת רלוונטיות וחיבור לעולם התלמיד/ה

למאגר הפרקטיקות
  מומחיות בתחום התוכן ובהוראתו     הבניית ידע

מטרה

ליצור חיבורים בין התוכן הנלמד לעולמם של התלמידים ולהזמין אותם לאתר בתכנים נושאים רלוונטיים עבורם.

הצעות למהלך

הצעות למהלך

רלוונטיות בהוראה

רלוונטיות בהוראה היא האופן שבו ההוראה מציתה את סקרנותם הטבעית של הלומדות והלומדים: הם חשים שהלמידה מעניינת אותם, והיא משמעותית ובעלת ערך עבורם.

הפרקטיקה עוסקת בדרך בה מכוונים את ההוראה לטובת עוררות של שיח ערכי, מעורבות של הלומדים וקישור התכנים לעולמם.

רלוונטיות קשורה קשר הדוק למוטיבציה הפנימית של הלומד/ת בתהליך הלמידה. לומדים שחשים שהלמידה רלוונטית עבורם, יהיו מעורבים ומושקעים בה יותר ויחושו שהיא חשובה להם. למידה של מיומנויות או של תכנים רלוונטיים, תעורר אצל התלמידים עניין, תניע אותם לחקור, להבין ולשלוט בנלמד. למידה כזו תצרב בזכרונם של הלומדים ולבסוף תהפוך עבורם את הידע לידע מוצק.

ערך פנימי וחיצוני

רלוונטיות נתפסת כמענה על הצורך של הלומדים ללמוד דבר מה שנתפס בעיניהם כבעל ערך. צורך זה נחלק לשניים – ערך פנימי וערך חיצוני:

  • ערך פנימי
    הערך הפנימי בלמידה רלוונטית עונה על השאלה: איך זה קשור אלי?
    התלמיד או התלמידה תוהים מה בינם ובין תכני הלימוד והדרישות הלימודיות.
    הערך הפנימי ניכר כשהלמידה מספקת ביטוי לשאיפות הלומד/ת, לתחומי העניין ולנרטיב האישי של כל אחד ואחת. הרלוונטיות במובן הזה מאפשרת הבנה טובה יותר של העולם והיא נתפסת ככזו שיש בה היזון חוזר בין תכני הלימוד לבין העולם של הלומד/ת. לדוגמה:
    • תלמיד שמעורה באקטואליה יחוש שלמידה שנוגעת גם לסוגיות אקטואליות היא בעלת ערך עבורו.
    • תלמידה שתופסת את עצמה כבעלת זהות מוגדרת, יכולות או נטיות מסוימות, תרגיש שהלמידה רלוונטית עבורה אם אותם מרכיבים ייחודיים יבואו בה לידי ביטוי.
  • ערך חיצוני
    הערך החיצוני בלמידה עונה על השאלה: למה זה טוב לי?
    כלומר, התלמידים תוהים כיצד הלמידה תתרום להם. למידה הופכת לרלוונטית כשהתלמיד/ה מכיר/ה בכך שיש לה ערך "שימושי": הלמידה מכשירה אותי לתפקודים שונים בחיי. לדוגמה:
    • תלמידים שאוהבים לשחק במשחקי מחשב המתנהלים באנגלית, עשויים למצוא את שיעורי האנגלית בבית הספר כבעלי ערך עבורם מפני שהם יסייעו להם לתפקד טוב יותר בעולם המשחק ולתקשר בקלות וביעילות עם שחקנים ממדינות אחרות.
    • תלמידים שרוצים להתקדם במסגרת חוג ספורטיבי כלשהו, ימצאו ערך בשיעורי החינוך הגופני אם יראו בהם הזדמנות לשפר את הכושר שלהם גם בזמן בית הספר.
    • בכיתות העל-יסודי, לימודים במגמת ביולוגיה עשויים להיתפס על ידי תלמידים מסוימים כבעלי ערך גדול במיוחד, משום שהם חולמים לעסוק בעתיד במקצועות הרפואה או לשרת בצה"ל כחובשים וכד'.
    • אחרים ימצאו ערך רב ביישומים טכנולוגיים בלמידה, בשל העניין שיש להם בתכנות מחשבים ומשום האפשרות שניתנת להם במסגרת הלמידה להרחיב את המיומנות הנוגעת לתחום.
    • תלמידי האומנויות שמקננת בהם כבר הידיעה על עיסוקם העתידי בתחום, או התלמידים שמתעתדים לעשות חיל באקדמיה, עשויים לראות בלימודים "מקפצה" לשלב הבא.

איך מייצרים רלוונטיות בלמידה?

סימנו כאן שישה עקרונות מובילים שיכולים לעזור לכם לייצר רלוונטיות בלמידה – קשר בין-אישי, מתן בחירה, חיבור לעולם, הקשר מיידי, התייחסות אישית ותמונת עתיד:

  • קשר בין-אישי
    שמים דגש על היכרות עם התלמידים ועל חיזוק הקשר הבין-אישי איתם. קל יותר למורה שמכיר/ה את התלמידים והם מכירים אותו/אותה, להציע בכיתה דרכים להעצמת תחושת הרלוונטיות. ככל שהקשר בין המורה לתלמידים טוב יותר, כך מתחזקת בתלמידים התחושה שדברי המורה חשובים ורלוונטים עבורם. בנוסף, גם האופן שבו מורה מוערכ/ת מלמד/ת משפיע על תפיסת הערך של התוכן הנלמד: ככל שהמורה נלהב/ת יותר במהלך ההוראה, כך מתקבל אצל הלומדים רושם של ערך ותחושה של רלוונטיות.
  • מתן בחירה
    מאפשרים לתלמידים לבחור את הנושא או את השאלה הפורייה, את התוצר, את שותפי העבודה ואת הסביבה בה היא תתרחש. כשהתלמידים בוחרים, הם נדרשים לענות על השאלות – מה וכיצד נכון לי ללמוד. ממילא יש בשאלות האלה כדי לכוון את הלומדים לענות על צורכיהם ולהבחין בערך שיש בלמידה עבורם.

  • חיבור לעולם
    מעלים סוגיות שקשורות בחיים שמחוץ לכותלי בית הספר. הלמידה אינה מנותקת מהעולם: ההתרחשויות בעולם עשויות לשמש קשר מעורר ומלהיב עבור התלמידים במהלך לימוד סוגיות מתכני הלימוד וכחלק מתרגול מיומנויות הלמידה. לדוגמה:
    • ניתן ללמוד על הצומח במדעים בדרך של טיפוח גינת ירק בביה"ס.
    • מתמטיקה אפשר ללמוד תוך ניתוח תוצאות משחקי ספורט.
    • גאוגרפיה נוכל ללמד באמצעות ניתוח של סוגיות גיאו-פוליטיות אקטואליות.
    • אפשר לשוחח עם ניצול שואה במסגרת לימודי השואה.
    • ניתן לשלב פעילות של חפירה ארכיאולוגית במסגרת שיעורי תנ"ך או היסטוריה.
    • נוכל לבקר בכנסת במסגרת שיעורי אזרחות.

אפשר להעצים את הרלוונטיות בכל נושא על ידי הבאת אורחים ומומחים לשוחח עם התלמידים על אודות הסוגיות או לשלב פעילות שקשורה בסוגיות הנלמדות מחוץ לכותלי ביה"ס.

  • הקשר מיידי
    לומדים מתוך ההקשר המיידי של התלמידים: ככל שהתוכן הנלמד קרוב יותר לעולמם של התלמידים, כך הוא נתפס כבעל ערך ורלוונטי יותר. למשל:
    - דיון בסוגיות אזרחיות לאומיות יכול להתחיל בבחינת מופען של הסוגיות במועצה המקומית שלהם ובהתחשב בדמויות המאכלסות אותה והקרובות לעולמם.
    - לימודי תנ"ך עשויים להפוך לרלוונטים יותר אם תנתן לתלמידים האפשרות לקשור בין הפרשה שלהם בבר המצווה לבין הפרקים הנלמדים בתוכנית הלימודים.

  • התייחסות אישית
    מעודדים את התלמידים לייצר התייחסות אישית לתכנים הנלמדים ולמיומנויות שרכשו. ההתייחסות האישית עשויה לפוגג את הניכור בינם לבין התכנים ולחזק את התחושה ש"הנלמד" שייך להם. לדוגמה:
    - ניתן לשאול מהו, לדעתם, המסר של הפרק בתנ"ך?
    - מהי דעתם על התפתחות היסטורית?
    - אילו הייתם דמות ביצירה ספרותית כלשהי, כיצד הייתם פועלים?

בכל מקרה שכזה, ההתייחסות האישית תגרום לתלמידים להתבונן בתוכן הלימודי מתוך עולמם.

  • תמונת עתיד
    מספקים לתלמידים הזדמנות לקבל השראה מביטוי אפשרי של לימודיהם בעתיד. יצירת רלוונטיות קשורה גם בערך העתידי שהתלמידים מייחסים לנלמד (חשוב בעיקר בעל-יסודי). אילו ניתן היה לעזור לתלמידים לדמיין ואולי אף לחוות את הביטוי המעשי שעשוי להיות ללימודיהם, היה ללמידה ערך רב יותר מבחינתם. לדוגמה:
    - ביקור במפעלים או עסקים מסוגים שונים שמתווים לתלמידים את הדרך שבין תוכנית הלימודים לבין התעסוקה במקומות אלו.
    - הצעה של "מודלינג" של בעל מקצוע מחוץ לביה"ס שמשקף לתלמידים את החזון התעסוקתי אל מול לימודיהם: כך אפשר להביא למגמת תיאטרון שחקנ/ית, ללימודי הומניסטיקה חוקר/ת או סופר/ת, ללימודי אזרחות נציג/ת ציבור וכדומה.

עוד רעיון - רעיונות גדולים

עוד רעיון - רעיונות גדולים

העיצוב הפדגוגי של תכני הלימוד חשוב ביותר מסיבות רבות (ראו את הפרקטיקה: לימוד סביב רעיון גדול). תפקיד מרכזי של הרעיונות הגדולים הוא ניסוח התוכן הלימודי באופן שמבהיר את הערך של אותו התוכן לחיי התלמידים. הניסוח של הרעיונות הגדולים יצטמצם לכדי עקרונות בסיסיים שיש בכוחם לספק לתלמידים תובנות חשובות על אודות עולמם, ומכאן הרלוונטיות הגדולה עבורם. למשל:

  • הטוב והרע מקורם בתבונה
    במסגרת יחידת הוראה בספרות, נלמדות יצירות שעוסקות בסוגיית הטוב והרע. התובנה לפיה ניתן לשלוט בדרך תבונית בטוב וברע, היא תובנה שיש בה להבהיר עבור התלמידים את העולם ולאפשר להם לשקול טוב יותר את התנהלותם בו.
  • השינוי הוא נשמת אפה של העיר
    העיר משתנה לא רק בעצמה אלא משנה גם את סביבותיה. בלימודי גאוגרפיה לומדים על ההבדלים בין הכפר לעיר ועל תהליך העיור. הבנת מהות העיר תאפשר לתלמידים להתבונן במציאות ובתהליכים המתרחשים בה באופן מושכל.
  • לעיתים החטא הוא הכרחי
    במסגרת לימוד סיפור חטא גן עדן, תוהים על נסיבות החטא ועל תוצאותיו. הרעיון הגדול חורג מהבנת הפסוקים ומסייע לתלמידים לבחון דרכם את עצמם, את תהליך התבגרות שלהם ואת מקומם של ה"חטא" או המרד שהם חווים כחלק מההתפתחות בחייהם.

עוד רעיון - תמרורי אזהרה

עוד רעיון - תמרורי אזהרה

בחלק זה נבקש להציע תמרורי אזהרה לשימוש בפרקטיקת הרלוונטיות בהוראה, באופן שעלול דווקא להביא לתוצאה הפוכה ולפגיעה בתהליכי הלמידה:

  • יצירת פרובוקציה
    לעיתים הרלוונטיות נתספת כתוספת "עסיסית" לתוכן השיעור היבש. יש לוודא שהתוספת היא אכן ממין העניין ומשמשת היטב את הוראת התוכן, שאם לא כן רק הפרובוקציה היא שתיזכר ולא יהיה לה דבר עם טיוב תהליכי הלמידה.
  • האקטואלי אינו בהכרח רלוונטי
    חריגה אל המציאות שמחוץ לכותלי ביה"ס נתפסת לא אחת כרלוונטיות בהוראה. אולם מה שרלוונטי לתלמיד אחד לא בהכרח רלוונטי לאחר. האקטואליה לכשעצמה אינה מבטיחה מימוש מיטבי של הפרקטיקה הנדונה.
  • רלוונטיות בתוך יחידת הלימוד
    תלמידים לא ישתכנעו ברלוונטיות של התכנים כל עוד לא קיים מתאם בין מה שנלמד בפועל למה שמוצהר במטרות השיעור. דוגמה לכך היא העלאה של שאלה פורייה בתחילת יחידת הלימוד בעוד שהיחידה אינה מובילה כלל אל המענה על שאלה זו. העמימות שנוצרת מהוראה נעדרת קוהרנטיות לא תאפשר לתלמידים למצוא בה ערך. מכאן שרלוונטיות תיווצר כל זמן שהלמידה בפועל רלוונטית למטרותיה. 

ראו גם את הפרקטיקה: שיקולי הדעת בתכנון יחידת לימוד

עוד רעיון - שגרת חשיבה: חיובי-שלילי-מעניין (חש"מ)

עוד רעיון - שגרת חשיבה: חיובי-שלילי-מעניין (חש"מ)

זוהי מתודה המאפשרת לבחון רעיון או נושא באופן יסודי ומעמיק, להתייחס לצדדים שונים שלו ולראותו מנקודות מבט שונות. בהקשר לסוגיית הרלוונטיות, ניתן להשתמש בה בכיתה כדי לעודד את התלמידים לבחון באופן ביקורתי אילו היבטים חיוביים יש ללמידת הנושא, אילו היבטים שליליים, ומה מעניין אותם לדעת בקשר אליו.

לאחר שהגדרנו במדויק את הנושא או הרעיון שברצוננו לעסוק בו, נבקש מהתלמידים לכתוב:

  1. חיובי
    - מהן נקודות החוזק של הרעיון/הנושא?
    - מהי התועלת בלמידתו?
    - כתבו כל דבר חיובי שעולה בדעתכם בקשר לנושא
  2. שלילי
    - מהן נקודות החולשה של הרעיון?
    - מהן הסכנות או מהם החסרונות בלמידתו?
    - ציינו כל דבר שלילי שעולה בדעתכם בקשר לנושא
  3. מעניין
    - מהם הדברים שנראים לכם מעניינים ביחס לנושא?
    - אילו שאלות הוא מעורר בכם?
    - מה מסקרן אתכם לגביו?

לסיכום נוכל לנהל דיון על הדברים שנכתבו על ידי התלמידים, תוך התמקדות בשאלה האם הנושא רלוונטי עבורם ומדוע.

גיוון: אפשר להשתמש במתודה גם לעבודה בקבוצות, כאשר בשלב הראשון כל קבוצה כותבת חש"מ משלה, ובשלב השני הקבוצות מחליפות ביניהן את הגיליונות שכתבו וכל קבוצה מנסה להוסיף רעיונות למה שכתבו בקבוצה אחרת.

ראו: חש"מ - גרסה להדפסה

עוד רעיון - שגרת חשיבה: חשוב-צור זוג-שתף (THINK-PAIR-SHARE)

עוד רעיון - שגרת חשיבה: חשוב-צור זוג-שתף (THINK-PAIR-SHARE)

כשלומדים נושא מסוים, נציע לתלמידים לבחור דמות שלמדנו עליה, ולנסות לחשוב על מישהו בן זמננו שקרה לו משהו דומה. באופן זה נוצרים חיבורים בין העולם של התלמידים לבין התכנים הלימודיים –

  1. חשוב (Think)
    בשלב הראשון כל תלמיד/ה יחשבו ויכתבו לעצמם מי הדמות שבחרו, ולמה היא דומה לדמות שלמדנו עליה.
    הזמן לחשיבה אישית חיוני כדי שכל התלמידים ישתתפו ולא רק אלו הממהרים להצביע.
  2. צור זוג (Pair)
    אחר כך בזוגות ישתפו וישוו את הבחירות שלהם, וכל אחד יספר לבן/בת הזוג על החיבורים שמצאו.
    השיתוף בזוג מאפשר דיבור באווירה פחות מלחיצה לעומת דיבור במליאה מול כל הכיתה.
  3. שתף (Share)
    לבסוף במליאה נאסוף את כל ההצעות ונדון בשאלה, מה דומה ומה שונה בין הדמות המקורית לדמויות בנות זמננו. שיקולים אפשריים: ההתמודדות עם המצב, תנאי החיים, ההקשר החברתי ועוד.

עוד רעיון - מועדון טד (TED-ED CLUB)

עוד רעיון - מועדון טד (TED-ED CLUB)

בבית הספר מקיף ז הקריה אשדוד, פועלת יוזמה חינוכית של מועדון TED-Ed  בית ספרי.

התלמידים לומדים כיצד להכין הרצאת TED, רוכשים ניסיון בעמידה מול קהל ומפתחים יכולות תקשורת גבוהות, בעברית ובאנגלית.

המועדון מופעל על ידי תלמידים שבחרו בכך בליווי מורים מתחומי דעת שונים: מדעים, כלכלה, הבעה בכתב, דיבור מול קהל ואנגלית. התלמידים נפגשים במהלך יום הלימודים וכן במפגשים מקוונים. כמו כן, מתקיימים סיורי שטח להשראה (ביקור במוזיאונים, קולנוע, האזנה להרצאות ועוד).

המועדון מהווה הזדמנות עבור התלמידים לבחור בתחום שמעניין אותם ולהכין הרצאה על נושא שרלוונטי לעולמם.

עוד רעיון - ליסודי: כרטיס רלוונטי-לי

עוד רעיון - ליסודי: כרטיס רלוונטי-לי

1. פסק זמן לכתיבה
במהלך הלמידה, לאחר שהתקיימו מספר שיעורים בנושא, נקיים עצירה ונבקש מכל תלמיד/ה לכתוב על כרטיס מיוחד, מה בתוכן שלמדנו עד כה מתחבר לחייהם האישיים.

2. שאלות מנחות

  • מתי יצא לך להרגיש כמו הדמות שלמדנו עליה?
  • נסו להיזכר במישהו שקרה לו משהו דומה לסיפור שלמדנו ובדקו – מה דומה ומה שונה?
  • חשבו על סרט או כתבה שראיתם לאחרונה שמזכירים את המקרה שלמדנו עליו וספרו מדוע.

3. שיח ומעקב
נשמור את הכרטיסים האישיים של התלמידים ונשתמש בהם בשיחות אישיות כדי ליצור שיח על החיבורים בין מה שלמדנו לבין החיים האישיים של כל אחד ואחת מהם.

עוד רעיון - רביעיות חוקרות

עוד רעיון - רביעיות חוקרות

ניתן לשלב בתוכנית הלימודים יחידת לימוד שמרחיבה את הנושא הנלמד גם מעבר לתוכנית שנקבעה מראש, במסגרתה יבחרו התלמידים תת-נושא שקשור למקצוע ושמעניין אותם לעסוק בו, ויחקרו אותו בכוחות עצמם. למשל:

  • בשיעור היסטוריה שעוסק בתקופת קום המדינה, ייתכן שתלמידים ירצו לחקור את תחום הספורט במדינה בתחילת דרכה, את אמצעי התקשורת שהיו קיימים בתקופה, את האופנה, המוזיקה הפופולרית, משחקי הילדים וכד'.
  • בשיעור מדעים שעוסק בחלל, אולי תלמידים ירצו ללמוד עוד על חורים שחורים, על אסטרונאוטים מפורסמים, על הבסיס המדעי של סרטי מדע בדיוני שמתרחשים בחלל ועוד.
  • בשיעור ספרות שעוסק בספרות הגירה, אולי יהיו תלמידים שיבקשו לחקור את סיפורי ההגירה האישיים של משפחותיהם, לראיין משפחות מהגרים מהסביבה הקרובה או לחקור את המדיניות של מדינות שונות בעולם ביחס למהגרים. 
  1. יציאה לדרך
    בסיום לימוד נושא מסוים, נחלק את הכיתה לקבוצות בנות ארבעה תלמידים. כל קבוצה תבחר תת-נושא שקשור לנושא הכללי שנלמד, ושמעניין אותם לדעת עליו עוד. המורה תאשר את הנושאים.
  2. חקר ברביעיות
    הקבוצות יוצאות לתהליך עצמאי של חקר ולמידה למשך מספר שיעורים. מומלץ לקיים שלב זה בספרייה ובמידת האפשר לספק גישה למחשבים ולמאגרי מידע. נלווה את הקבוצות בתהליך החקר בהתאם למידת ההנחיה שכל קבוצה נזקקת לה.
  3. בניית מחוון יחד עם התלמידים
    במקביל לתהליך החקר, נעבוד עם הכיתה במליאה לבניית מחוון. התלמידים יהיו שותפים לעיצוב הקריטריונים להערכה, ובנוסף יבינו לעומק מה מצופה מהם ועל מה הם עתידים להיות מוערכים.
  4. הצגת תוצרים
    אירוע השיא של יחידת הלימוד יהיה הצגת תוצרים. ניתן לאפשר לתלמידים בחירה בסוג התוצר: מצגת, סרטון, מודל, פוסטר וכדומה, על פי הבחירה המועדפת על כל רביעייה (ראו גם: מתן מגוון אפשרויות לבחירת התלמיד/ה).

 

ראו גם את הפרקטיקה: למידה שיתופית

אפשר גם - הצצה לתחומי העניין של התלמידים

אפשר גם - הצצה לתחומי העניין של התלמידים

דרך נוספת להתחבר לעולמות של התלמידים היא לשלב בהוראה חיבורים לנושאים הקרובים ללבם.

  1. מיפוי תחומי עניין
    במהלך סבב השיחות האישיות הראשון בשנה, נתעניין בחיים האישיים ובתחומי העניין של התלמידים, בפרט באלו שחורגים משעות בית הספר: תחביבים, תחומי עיסוק, טלוויזיה, מוזיקה ועוד. 
  2. תכנון חיבורים
    נצליב את מיפוי תחומי העניין שערכנו, עם נושאי הלימוד המתוכננים השנה. נשים לב להבטיח התייחסות לכל התלמידים.
  3. יישום בפועל
    משלבים זאת בהוראה לאורך השנה. כאשר מלמדים נושא שיש לו חיבור לתחום העניין של תלמיד/ה, אפשר להציע להם להרחיב על כך וללמד את הכיתה משהו על תחום זה. לדוגמה:
  • אם נגלה שיש לנו בכיתה תלמיד/ה המתעניין בכבאות והצלה (בעקבות עבודת הורה או התנדבות וכד') – נוכל לבקש ממנו לספר על כך לכיתה סביב ל"ג בעומר.
  • עניין בתחום ספורט מסוים, אפשר לחבר למתמטיקה אם נבקש מהתלמיד/ה להכין פרזנטציה שתציג תוצאות, הישגים וסטטיסטיקות בענף הספורט "שלו".
  • עניין במוזיקה ישראלית או בזמר מסוים, ניתן לחבר ללימוד שירה בשיעורי ספרות, אם למשל נשלב בחומר הלימוד גם שירים של הזמר האהוב על התלמיד/ה ונבקש ממנה להציגו בפני הכיתה.

אפשר גם - תוכנית אירוח – זום לייב

אפשר גם - תוכנית אירוח – זום לייב

אפשר לייסד בדף הפייסבוק של בית הספר "תוכנית אירוח" בשידור חי או מוקלט מראש. כך למשל, בתקופת הלמידה מרחוק בזמן סגר הקורונה במהלך שנה"ל תש"ף, תלמידים מתיכון עמל אברהים קאסם בטירה יזמו והפיקו תוכנית זום פייסבוק לייב (עמל LIVE), שעלתה לאוויר פעם בשבוע ובה התלמידים ראיינו אישיות שבחרו שהייתה קשורה לענייני השעה – רופא, חוקר, זמר וכו'. בנוסף הייתה פינת תחביבים שבה התלמידים סיפרו על תחביבים אישיים ונושאים רלוונטיים עבורם, פינת ספורט, המלצות שונות ועוד.

(מבוסס על פעילות בתיכון עמל אברהים קאסם, טירה)

אפשר גם - מבט חלון וראי

אפשר גם - מבט חלון וראי

הכלי מבט חלון וראי (בהשראת השיר סליחות מאת לאה גולדברג), נועד לסייע לכל ילד/ה ומבוגר/ת להעשיר את המפגש עם מגוון רחב של טקסטים או אנשים, על ידי הפעלת שלושה כיווני חשיבה שונים ביחס אליהם. בתוך כך נבחנת גם הרלוונטיות של מושא הדיון לחיינו שלנו.

פשטותו של הכלי מאפשרת להפעיל אותו במגוון סיטואציות כגון מפגשי שחרית, שיעורי חינוך ושיעורים בתחומי דעת שונים (ספרות, תנ"ך, היסטוריה ועוד). הדגש הוא על חזרתיות השימוש בו כך שתיווצר "מסורת" של גישה לטקסט או לדיאלוג. שלושת כיווני החשיבה משמשים כמעין שלוש קומות של התייחסות:

  • מבט
    קומה זו מכוונת להבנת הדבר כפשוטו: מה אומר השיר/הטקסט? מהו המסר הישיר שעולה מקריאתו?  
  • חלון
    קומה המכוונת לתובנות שעולות בי לאחר הבנת הפשט: רעיונות ומחשבות שהשיר לוקח אותי אליהן. 
  • ראי
    קומה המאפשרת התבוננות פנימית: מה השיר גורם לי להבין על עצמי? על דפוסי ההתנהגות שלי?

דוגמה: הסיפור "ציפור הנפש" מאת מיכל סנונית

  • דרך קומת המבט נבין את הסיפור כפשוטו, על פרטיו והנמשל שבו: ציפור הנפש קיימת בתוך כל אדם, היא פגיעה ועדינה והיא פותחת מגירות בתוכנו.
  • דרך קומת החלון ננסה לבחון את הרעיונות שעולים מהבנת הטקסט. למשל: הציפור מייצגת את העולם הרגשי הפנימי שיש באדם. יש לנו יכולת לעצב אותו ולהשפיע עליו.
  • דרך קומת הראי נתבונן פנימה: האם אני קשוב/ה לציפור הנפש שבי? אילו מגירות היא נוטה לפתוח אצלי?

טיפים

טיפים

 

מומלץ לתכנן את יחידות הלימוד לאורך השנה כך שיתחברו לאירועים שאנחנו יודעים שעומדים להתרחש (בחירות, עונות השנה, חגים, אולימפיאדה וכדומה), ולחשוב מראש על חיבורים אפשריים.

כדאי לשאול את התלמידים אילו מיומנויות חשוב להם לחזק, ולתת משימות בחירה שיאפשרו להם להביא לידי ביטוי את החוזקות האישיות שלהם.

רצוי להתנסות בלמידה מבוססת פרויקטים המזמנת בדרך כלל חיבורים משמעותיים לעולמם של התלמידים שכן היא מעודדת שאילת שאלות שמעניינות אותם והתקדמות לקראת תוצר שמביא לידי ביטוי את כישוריהם.

אחלה שיעור
אם גם לכם יש הצעה לפרקטיקה מקורית שמציתה את הדמיון, מעשירה את הלמידה בכיתה ומקדמת הוראה איכותית
שלחו אלינו אותה!

 נא למלא שדה זה

אולי תתעניינו גם ב...

מגוון ערוצי תקשורת מורה–תלמיד/ה
לא על הוואטסאפ לבדו! איך נדע מהם ערוצי התקשורת המוצלחים ביותר לניהול השיח בינינו לבין התלמידים
קבלת פנים אישית
קבלת פנים מאורגנת וטקסית מעניקה למורה הזדמנות לומר שלום אישי לכל תלמיד/ה. זוהי דרך נפלאה להעניק לילדים תחושת קרבה וקשר
למידה עצמאית ושיתופית ברשת
פרקטיקה בהשראת עבודתו החינוכית של פרופ' סוגטה מיטרה, זוכה פרס TED שערך את הניסוי פורץ הדרך "החור שבקיר", ובהשראת המודל שפיתח בעקבות תוצאות הניסוי: סביבת למיד...
הרעיון שלכם כאן!
אם גם לכם יש מערך שעור רב כשרון או רעיון מקורי, מעניין, שמצית את הדמיון, מעורר את החושים ומפיח חיים בשיעורים- שלחו לנו אותו!

פורטל זה נבנה עבור מורים ונועד לשימוש צרכי חינוך בלבד. העמוד מכיל קישורים לאתרים חיצוניים שאינם אתרי משרד החינוך. תוכן אתרים אלה וכל המוצג בהם (לרבות פרסומות) הינו באחריות בעלי האתרים בלבד. אם נתקלתם בבעיה כלשהי או שיש לכם הצעות או הערות בנוגע לתוכן, באפשרותכם לפנות אלינו בקישור זה.