משוב מקדם למידה פורמלי (משוב בכתב)

משוב מקדם למידה

המשוב מבהיר לתלמידים ולתלמידות היכן הם נמצאים ביחס ליעדי הלמידה ומה עליהם לעשות כדי להשיגם. משוב יכול להינתן על ידי המורה, התלמיד/ה או עמית/ה. משוב מקדם למידה יכול להינתן בשיח דבור (משוב בלתי פורמלי) או בכתב (משוב פורמלי). כאן נדון במשוב פורמלי כתוב.

ראו גם את הפרקטיקות: משוב מקדם למידה (בממד הבניית ידע), משוב מקדם למידה לחברים (בממד פיתוח מיומנויות)

משוב מקדם למידה פורמלי כולל שני חלקים:

1. Feedback
   א. התייחסות לחוזקות הביצוע ודוגמאות – נקודות לשימור
   ב. התייחסות לנקודות חלשות בביצוע ודוגמאות – נקודות לשיפור
2. Feedforward
   חלק זה מספק הנחיות לאופן בו ניתן לשפר את הביצוע

המשוב הוא חלק מרכזי במעגל ההל"ל (הערכה לשם למידה)

מהלך

שלבים מקדימים

1. הגדרת יעדים
   נגדיר את יעדי ההערכה שלנו. רצוי לקבוע אותם בשיתוף התלמידים.
2. בניית משימת הערכה
   נבנה ליעדים אלה משימת הערכה שתאפשר לתלמידים להביא לידי ביטוי את ביצועי ההבנה שלהם. ניתן לבנות למשימה מחוון עם שלוש רמות ביצוע.
   ראו גם: שיתוף התלמידים בבניית מחוון
3. ביצוע משימת ההערכה
   התלמידים יבצעו את משימת ההערכה.

שלבי מתן המשוב

1. שלב ראשון: תיאור (Feedback)
נתאר מה אנחנו רואים בתוצר ונמנע מהערכה וניתוח. שלב זה מאפשר שהות שלפני ההערכה ויכול לסייע לנו להבין את הרצף הכולל של עולם המשמעויות שיצר/ה התלמיד/ה בכתיבה.

השאלות הבאות יסייעו לנו בתיאור התוצר:

• מה אנחנו רואים?
  תיאור החלקים הטובים בביצוע אותם נרצה לשמר. נפרט אותם בצירוף דוגמאות לביצוע טוב.
  אם הבדיקה התבצעה בעזרת מחוון, הנקודות לשימור יהיו הקריטריונים בהם דורג הביצוע ברמה גבוהה.

• מה אנחנו לא רואים?
  מה אנחנו מצפים שיהיה בתוצר ביחס ליעדים שהוגדרו אך אינו נמצא? אלה הן הנקודות לשיפור.
  אם הבדיקה התבצעה בעזרת מחוון, הנקודות לשיפור יהיו הקריטריונים בהם דורג הביצוע ברמה בינונית או נמוכה.

2. שלב שני: ניתוח (Feedforward)
ננתח את תוצרי התלמידים. מטרת שלב זה היא להבין טוב יותר את החשיבה וההבנה של התלמיד/ה, לזהות את הפער בין הרצוי למצוי ולהבין את הגורמים לו, על מנת שנוכל להציע את הפיגומים, ההמלצות או הדרכים שבעזרתם ניתן לשפר את הביצועים.

השאלות הבאות יסייעו לנו בניתוח התוצר:

• מדוע התלמיד/ה לא הגיע/ה לביצוע מיטבי בהתאם ליעדי ההערכה?
  ננסה להבין מה מקור הטעות של התלמיד/ה. נשים דגש על דרכי החשיבה של התלמיד/ה לפני שנציע דרכים להתמודדות עימם. כשנבין איך חשב/ה, נבין את מקור הטעות.
  לדוגמה: אם תלמיד טעה בפתרון תרגיל כפל במאונך, יש לבדוק האם הטעות נובעת מחוסר שליטה בפרוצדורה של כפל במאונך או שהטעות נובעת מחוסר שליטה בלוח הכפל.
• אילו חלופות, הצעות או פיגומים נוכל לתת?
  אלה צריכים לתת מענה למהות הטעות או לסיבה שבגללה הביצוע לא היה בהתאם ליעד.
  הפיגומים יכולים לבוא בצורת שאלות שיובילו את התלמיד/ה להבנת הטעות.

3. שלב שלישי: תגובת התלמיד/ה
נאפשר לתלמיד/ה להגיב למשוב ולבצע תהליך של למידה בעקבותיו. התגובה יכולה להיות בכתב, כלומר שיפור הביצוע על פי המשוב, או תגובה בעל פה בשיח עם המורה כשלב מקדים לשיפור הביצוע בכתב.
לאחר תגובת התלמיד/ה, המורה יכול/ה לשוב ולבדוק את הביצוע ולהחליט האם התלמיד/ה השיג/ה את היעד או שדרוש משוב מקדם למידה נוסף.

4. שלב רביעי: למידה של המורה
תשובותיהם של התלמידים יכולות לקדם את ההבנות של המורה והבנות אלה מקדמות את ההוראה והלמידה בכיתה:

• לאחר שקראנו את התשובות של התלמידים והבנו את הפער בין המצוי לרצוי ((Feedback, נוכל כעת לעשות את ההתאמה של ההוראה והלמידה ברמת הכיתה: לקבוע יעדים חדשים, ולתכנן ולבצע תהליכי הוראה ולמידה. אפשר להתייחס לנקודות הבאות:
  • האם יש נושאים או מיומנויות בהם רבים מתלמידי הכיתה התקשו?
  • האם יש מכנה משותף לתלמידים שטעו באותן מיומנויות או נושאים?
• נעריך את יעילות תהליכי ההוראה והיעדים שקבענו בעבר, ונקבע יעדי הוראה ולמידה חדשים בהתאם לצורך לאור המשוב וניתוחו (Feedforward).

חשוב!

כדי שהמשוב יקדם את הלמידה, חשוב להתייחס להיבטים הבאים:

• עיתוי המשוב
  המשוב צריך להינתן בסמוך לביצוע, כשהנושא הנלמד ותהליכי חשיבה שהפעילו התלמידים עדיין טריים אצלם וכשעדיין יש הזדמנות לשפר את הביצוע באמצעות המשוב.
• כמות המידע במשוב
  כמות המידע אליו מתייחסים במשוב צריכה להיות סבירה: מידע רב מדי בפעם אחת יעמיס על הלומדים ולא יאפשר להם התייחסות ולמידה.
• סוג המידע במשוב
  המידע צריך להיות קשור לביצוע המסוים של התלמיד/ה ונובע ממנו, ספציפי, ממוקד, וכולל הצעה כיצד לשפר את הביצוע.
• אופן הנגשת המידע במשוב
  מוטב שהמשוב ינוסח בצורת שאילת שאלות ולא באמצעות מתן הפתרון הנכון. המטרה היא לעודד את הלומד להבין בעצמו מה דורש שיפור, ולעודד אותו להמשיך בעצמו לפתח את הבנתו (לא רק לתקן את השגיאות...). לכן עדיף שהמשוב ינוסח כמתן המלצות והצעות, ולא כהוראה כפויה.

לפני כל פעילות של מתן משוב מקדם למידה על ידי התלמידים בכיתה לחבריהם, מומלץ לעסוק באופן שבו ראוי לתת משוב באופן מכבד ואמפתי. ראו: משוב מקדם למידה לחברים

להלן מספר אפשרויות לקיום משובים מסוג זה:

סיור בתערוכה

• לאחר ביצוע משימת הערכה כלשהי, התלמידים מציבים את הטיוטות שלהם בכיתה.
• חבריהם עוברים בין העבודות ורושמים לעצמם הערות על כל עבודה.
• על כל עבודה הם יכולים להדביק פתקיות (post-it) שעליהן כתבו התרשמויות כלליות והצעות לשיפור.
• נקדיש לכך כ-30-20 דקות, ונשים לב שכל עבודה שמוצגת תקבל משובים מהתלמידים. 

משוב סדנאי

• בקבוצות, התלמידים מקבלים מהמורה שאלות על התוצר שיצרו.
• כל אחד בתורו מציג את התוצר שלו לחברי הקבוצה.
• יחד הם דנים ברשימת השאלות שקיבלו מהמורה.
• מטרת הדיון היא לשפר את התוצר. הקבוצה מקדישה לכל תלמיד/ה כ-15-10 דקות.

משוב זוגי

• פורמט המאפשר העמקה, כאשר שני תלמידים מקדישים יותר זמן ומחשבה כל אחד לעבודת חברו – למשוב, להבהרות ולבחינה משותפת של דרכים אפשריות לשיפור העבודה.
• רצוי להקדיש לכל תלמיד/ה כ-20-15 דקות.

דוגמה: ביה"ס היסודי ארלוזורוב, חדרה

• ביה"ס מציג מודל של מתן וקבלת משוב על ידי תלמידים: הילדים לומדים להיות ביקורתיים, לנתח אירועים ופעולות, להפעיל שיקול דעת ולשקף לאחר את דעותיהם באופן חיובי ובונה, תוך התחשבות ברגשות הזולת.
• המורים מתייחסים למשוב כאל לב הלמידה המשמעותית, הגורם לתלמידים לתכנן את הלמידה הבאה על פי המשוב שניתן להם.
• התלמידים מדווחים על המשוב כמגביר מוטיבציה ללמידה והופך אותה למשמעותית עבורם.

ראו סרטון: נותנים ומקבלים משוב כמודל ללמידה משמעותית