קבלת תשובות פוריות מתלמידים

כדי לקבל תשובות פוריות מתלמידים, יש לשאול שאלות פוריות המקדמות חשיבה. המאפיינים של שאלות פוריות הם:

• שאלות שמערערות על הנחות היסוד ועל המובן מאליו. למשל:
  • האם שווה להיות שונה?
  • האם מדינה יהודית ודמוקרטית אפשרית?
• שאלות שמבססות חשיבה מסדר גבוה (חשיבה הקשורה במיומנויות של פתרון בעיות, שאילת שאלות, חשיבה ביקורתית, קבלת החלטות וכדומה). למשל:
  • הציעו דרכים שונות לפתרון בעיה מתמטית
  • מה ניתן להסיק על דמותו של אברהם אבינו מסיפור העקדה?
  • מה ההבדל בין… לבין… הציעו קריטריונים להשוואה.
• שאלות פתוחות: יש להן יותר מתשובה אפשרית אחת. למשל:
  • מיהו גיבור?
  • מדוע הטבע זקוק לזכר ונקבה?
  • האם מלחמות שיפרו את העולם?
• שאלות אותנטיות: הן נשאלות מתוך סקרנות כנה. למשל:
  • עם מה את/ה מזדהה?
  • מה את/ה היית בוחר/ת?
• שאלות רפלקטיביות: מסייעות ללומדים להביט לתוך עצמם ולהפוך את הידע מסמוי לגלוי. למשל:
  • איך את/ה היית פועל/ת במקרה כזה?
• שאלות המתייחסות לרעיונות גדולים בתחום הדעת.
  למשל – שאלת פתיחה בנושא מנהיגות בשיעור תנ"ך יכולה להיות:
  • מהו המודל למנהיגות מוצלחת בסיפורי המקרא?
  • האם מנהיגות במקרא היא תכונה, יכולת, הזדמנות או מעשה?
  • באיזה אופן מנהיגות בימינו דומה או שונה מהמודל המקראי?

מהלך

1. כתיבה אישית

נבקש מהתלמידים לחשוב על הנושא שהוצג בשאלת הפתיחה. למשל: באיזה אופן מנהיגות בימינו דומה/שונה למודל המקראי?
התלמידים יענו בכתב:

א. מה אני יודע/ת על הנושא?
על כרטיסייה בצבע אחד יכתבו מה הם חושבים שהם יודעים על הנושא.
למשל: היום גם נשים יכולות להנהיג, במקרא אלוהים בחר את המנהיגים והיום יש בחירות דמוקרטיות, היום מנהיגים נבחרים לתקופת זמן מוגבלת, במקרא משה הנהיג עד יום מותו...

ב. מה אני רוצה לדעת על הנושא?
על כרטיסייה בצבע שני ינסחו שאלות שמסקרנות אותם בנושא.
למשל: האם במקרא היו גם מנהיגות נשים? או מנהיגים צעירים במיוחד? איך אלוהים החליט מי מתאים להנהגה? האם יש דוגמאות במקרא למנהיגים שהעם לא אהב או לא רצה בהם?

ראו גם: שגרת חשיבה יר"ל, בפרקטיקה: אחזור וחיבור לידע קודם

2. עבודה בקבוצות
נשתמש בכרטיסיות הצבעוניות כדי לחלק את התלמידים לקבוצות קטנות בהתאם לנושאי עניין משותפים. המשימה הקבוצתית שלהם תהיה לחפש תשובות לשאלת הפתיחה שהצגנו.
למשל: כל התלמידים שהתייחסו למנהיגות נשים יכולים לחבור לקבוצה אחת שתעסוק בנושא, תחפש נשים מנהיגות במקרא ותבדוק את דמותן בהשוואה למנהיגות נשית בימינו; כל התלמידים שהתייחסו למנהיגים שנכשלו יכולים לחבור לקבוצה וכו'.

• בשלב הראשון על הקבוצה לענות במשותף ובכתב על שתי שאלות:
  - מה צריך לדעת על הנושא?
  למשל: צריך לאסוף את השמות של כל הנשים במקרא שיכולות להיחשב מנהיגות.
  - איך אפשר לאסוף מידע כדי להגיע לתשובות?
  למשל: חיפוש באינטרנט באתרים רלוונטיים – נשים מנהיגות בתנ"ך
• בשלב השני התלמידים יתנו תשובות ראשוניות לשאלות שהם עצמם ניסחו בסעיף הכתיבה האישית (לעיל 1ב), ובתגובה נשאל אותם שאלות המשך כדי לקבל תשובות פוריות יותר. למשל: אם הקבוצה שעוסקת במנהיגות נשים הגיעה למסקנה שבמקרא היו מנהיגות נשים אך בדרך כלל הן היו אחיות של- (מרים אחות משה) או נשים של- (יעל אשת חבר הקיני), נוכל לשאול אותם:
  - מדוע את/ה חושב/ת כך?
  - מה למדת מכך על מנהיגוּת במקרא?
  - האם זה קשור למשהו אחר שלמדנו או שאתם מכירים?
  - האם תוכלו לתת דוגמה נוספת שמבהירה את תשובתכם?

3. משימה אישית

עדיין בקבוצות, כל אחד ואחת מהמשתתפים יכתוב:

• מהם הנימוקים שלי לדעה שגיבשתי?
• האם אפשר לחשוב על נימוקים נוספים או דוגמאות נוספות שמחזקות את דעתי?
• מה עשויים להיות הנימוקים של מי שמחזיק בעמדה הפוכה משלי?
• מה עוד ארצה לדעת על הנושא? מה נשאר לברר?

בסיום חלק זה חשוב שהתלמידים יקיימו דיון קבוצתי שבו יציגו את מה שכתבו וישוחחו על כך.

למשל: קבוצת "מנהיגות נשים במקרא" יכולה לדון בשאלה האם יש בתנ"ך גם מנהיגות שאינן אחות של- או אשתו של-, מה מאפיין אותן כמנהיגות נשים לעומת המנהיגים הגברים, האם יש דמיון לדפוסי מנהיגות של נשיאות או ראשות ממשלה בימינו? וכד'.

4. הכנת תוצר קבוצתי
ננחה את התלמידים לבטא את הידע שרכשו באמצעות תוצר קבוצתי שייתן ביטוי לכל אחד מחברי הקבוצה:

• כתבה עיתונאית שעושה שימוש במושגים שנלמדו
• מכתב שנשען על התובנות מהדיון
• יצירת דגם וכדומה.

אפשר להחליט שתוצרי התהליך יוצגו באמצעות דיון דילמה, דיבייט או משפט מבויים, ולתכנן את השיעורים בהתאם. 
למשל: אפשר להכין רעיון עיתונאי עם מרים, יעל, דבורה הנביאה ועוד מנהיגות נשים; סרטון שבו תלמידים מספרים על המנהיגה הנשית האהובה עליהם במקרא; טבלת השוואה בין מנהיגה מוכרת בימינו למנהיגה בתנ"ך וכו'.

5. הצגת תוצרים
הקבוצות יציגו את תשובותיהן לשאלה שהוצגה באמצעות הצגה חזותית: מצגת קצרה, כרזה שתרכז את התשובות, התוצרים שהכינו ועוד. נשלב בדיון שאלה לסיכום:
- מה למדתי על עצמי מהתהליך?

(ראו גם הפרקטיקה: למידה שיתופית)

אפשר להציע לתלמידים להכין מפת חשיבה שמכילה את הידע הקיים שיש להם בנושא. לאחר שישרטטו את מפת החשיבה נבקש מהם לנסח שאלות שהתשובות האפשריות עליהן דורשות חקירה ורכישת ידע חדש (כלומר לא תשובות מסוג כן/לא).
לדוגמה: מדוע הטבע זקוק לזכר ונקבה?
נתחיל משאלות כגון –
- כיצד ההבחנה בין זכר לנקבה באה לידי ביטוי בצמחים?
- האם יש צמחים שאין בהם זכר/נקבה? איך יודעים?
- אילו בעלי חיים בטבע חיים בזוגות של זכר/נקבה? אילו דרכי רבייה אחרות אפשריות?