ניהול ויישוב קונפליקטים הנובעים מפערים תרבותיים

פרקטיקה זו מציגה מודל עבודה הקשור ביצירת "מרחב חינוכי מגדל": מרחב זה נוצר כאשר מאפשרים לכלל השותפים למפגש להנכיח את עצמם כסובייקטים מבחינת הערכים, הידע והמיומנויות שהם מביאים איתם.

לדוגמה, מפגש בין-תרבותי עם תלמידים עולים בבית הספר, כרוך לעיתים בהתנגשות בין ערכים ותרבויות. מרגע שהשותפים מנכיחים את עצמם, נפתחת הזדמנות לדיאלוג חינוכי מצמיח. תוצרי השיח יכולים להיות שונים ומגוונים ולא בהכרח יובילו להסכמה ולתמימות דעים, אך עצם האפשרות לפגוש את האחר באחרות שלו, מקדמת את ההקשבה והאמפתיה ומאפשרת את הגדילה בתוך השיח הבין-תרבותי.

הצעות למהלך: כשאני נכנס/ת לנעליים של...

1. פתיחה במליאה: נכנסים לנעליים

• נביא לכיתה זוג נעליים אחד או יותר, רצוי מגושמות או מעוררות צחוק, ונבקש מתנדבים כדי להיכנס לנעליים ולבצע ריקוד או קפיצה.
• אפשרות נוספת: נבקש מחמישה מתנדבים להחליף נעליים זה עם זה, וללכת, לקפוץ או לרקוד.
• נשאל: איך הייתה ההרגשה? (סביר להניח שנשמע תשובות כגון: לא נוח, לוחץ, משונה)
• נשאל: האם אתם מכירים את הביטוי "להיכנס לנעליים של מישהו"?
  מהי משמעות הביטוי?
• נסביר: הפירוש של "להיכנס לנעלי האחר" הוא לנסות להבין על מה חשב, מדוע עשה כך או אחרת ואילו אפשרויות עמדו בפניו. קשה לנו להיכנס לנעליו של האחר ולראות את עמדותיו מנקודת מבטו משום שאנו לא מורגלים בכך. זו לא פעולה קלה, אך רק כך אפשר לחיות ביחד.

2. קריאת השיר: כשאני נכנסת לנעליים של...

• בעקבות קריאת השיר, התלמידים יענו על השאלות:
  • כשאני נכנס/ת לנעלי הבית שלי אני...
  • כשאני נכנס/ת לנעלי עולה חדש/ה אני....
  • כשאני נכנס/ת לנעלי העולה ועומד/ת בתור להסעה אני...
  • כשאני נכנס/ת לנעלי העולה ואיני מבינ/ה על מה כולם צוחקים אני...
• אפשר לשנות את השאלות בהתאם למציאות הבית ספרית, כשהכוונה היא לגרום לתלמידים לדמיין איך היו פועלים ומרגישים במקום "האחר".

3. זוגות: "נכנסים לנעליים" ודנים לכף זכות

• נחלק את הכיתה לזוגות. כל זוג יקבל דף משימה. נסביר את ההוראות הכתובות על הדף ונבקש למלא את המשימה – בכל דף יש תיאור של מקרה מסוים, משתי נקודות מבט של שני משתתפים.
  כל אחד מהזוגות מקבל את תיאור המקרה מנקודת מבט אחת בלבד, והוא אמורה ללמד זכות על המשתתף השני באירוע.
• נציע לזוגות שרוצים בכך, לשתף את הכיתה באופן שבו הם "נכנסו לנעליים" של הדמויות.
• נגבש יחד מסקנות ונכתוב אותן על הלוח. למשל:
  • קשה להיכנס לנעליים של מי שהגיעו מתרבות אחרת ולכן אי-אפשר לדון אותם לרעה.
  • כשמסתכלים על המעשה מנקודת מבט שונה, משתנה כל התמונה.

4. אישי: דף משימה שבועי

• נחלק לכל תלמיד/ה דף משימה שבועי. נסביר כיצד לבצע את המשימה ונבקש להגישה בתום שבוע – התלמידים מתבקשים לכתוב במהלך השבוע מקרים שבהם "נכנסו לנעליים" של מישהו שפגע בהם, והצליחו ללמד עליו זכות.
  ראו לדוגמה: דף משימה

5. סיכום: שיתוף והכנת פלקט כיתתי

• כעבור שבוע, נאסוף את התוצרים במליאה. נבקש מהתלמידים לספר על חוויות הקשורות למשימה, ונדגיש שאנחנו מעוניינים לשמוע סיפורים שהיה בהם קונפליקט כדי ללמוד מהם, כמובן תוך שמירה על פרטיות והקפדה לא לבייש מישהו בפני הכיתה.
• כל אחד ואחת מהתלמידים יבחרו נעל, יגזרו אותה וידביקו על פלקט שכותרתו: כשאני נכנס/ת לנעליים של אני...

מבוסס על הפעילות: אל תדון את חברך עד שתיכנס לנעליו, המינהל לחינוך דתי

ראו גם את הפרקטיקות: אמפתיה לזולת, הכרת השונה

קונפליקט בין-תרבותי

הפעילות עוסקת בנושא מפגש בין-תרבותי באמצעות שני טקסטים ידועים, מערכון וסיפור, שבשניהם יש ביטוי להיבטים של סטריאוטיפים ודעות קדומות:

1. אינעל בבור אילי ג'בהם: מערכון העולים החדשים מתוך הסרט 'לול'.
2. דירה להשכיר: סיפור מאת לאה גולדברג.

שני הטקסטים מציגים דעות קדומות המעוותות את המציאות על דרך השלילה, אך בסיפור דירה להשכיר נפגוש גם את דמותה של היונה, שהדעות הקדומות שלה מעוותות את המציאות על דרך החיוב.

בשני המקרים הקונפליקט מתואר בהקצנה יתרה, והדבר מעיד על כוונת המחברים להדגיש את האבסורדיות של התופעה ולערער עליה, תוך כדי התבוננות במציאות מעמדה של ריחוק.

הדגמה של אימוץ דעות קדומות על דרך ההומור (במערכון), ועל דרך האלגוריה (בסיפור), יש בה כדי להקל את תחושת האשם שהפרט חש לנוכח ההכרה שגם הוא לוקה בנטייה להשתמש בסטריאוטיפים ובדעות קדומות. הכרה זאת היא תחילתו של תהליך למידה מתוך פתיחות וקבלה, שכן התמודדות בדרך ההומור והאלגוריה מאפשרת לפרט להכיר בחולשותיו ביתר קלות ובפחות כאב.

מבוסס על: ליאורה ישראלי, אודיסיאה רב-תרבותית (מכון מופ"ת, 2001), אתר בין הצלצולים

לעל יסודי: מודל וורצל

בעבודה עם תלמידים בוגרים, אפשר לחשוף אותם למודלים שונים שמנסים להמשיג את האופן שבו מתנהלים קונפליקטים המבוססים על פערים תרבותיים. לדוגמה, המודל של פרופסור חיים וורצל, מאתנוצנטריות לרב-תרבותיות, המופיע בספרו Toward Multiculturalism, מתאר רכישת גישה רב-תרבותית בשבעה שלבים:

1. אתנוצנטריות: חד-תרבותיות
הפרט רואה בתרבותו תרבות אוניברסלית, טובה ונכונה, ואינו מכיר בקיומם של דפוסים תרבותיים אחרים.

2. מפגש בין-תרבותי
מפגש ראשוני נוצר בין פרטים בני תרבויות שונות וזרות זו לזו.

3. קונפליקט בין-תרבותי
נוצרת התנגשות בין דפוסי תרבות שונים. המפגש בין שתי תפיסות עולם אתנוצנטריות יוצר קונפליקט וקיטוב בין הצדדים: "אנחנו" לעומת "הם". התגובות לקונפליקט לובשות פנים מגוונות ושונות, כגון: התנגדות, התכחשות לתרבות החדשה, התבדלות, השמצה, התנשאות ואלימות.

4. התערבות חינוכית
התערבות חינוכית יכולה לקרות במספר דרכים כגון:

• פיתוח מודעות עצמית
  המפגש הבין-תרבותי משמש גירוי לבחינה עצמית, ומשפר את היכולת להבין תרבויות אחרות.
• פרסונליזציה של ידע
  עיסוק בחומרי למידה הנוגעים לפן הרגשי-אנושי המשותף לתרבויות שונות ורלוונטיים לפרט הלומד באופן אישי, מחזק את הפנמת הידע.
• בחירה קוגניטיבית
  במפגש הבין-תרבותי מתרחש תהליך: פרטים בני תרבויות זרות מסתגלים זה לזה. הסתגלות זאת יכולה להיעשות מתוך בחירה ולא בכפייה.
• הכרת המציאות של תת-תרבויות (קבוצות)
  התוודעות למכלול של תת-תרבויות (קבוצות שונות בתרבות האם) מסייעת לפרט להכיר בייחודה של כל אחת מהן.
• חקירה לעומת קיבעון
  הלימוד נעשה מתוך פתיחות ונכונות לחקירה ותוך כדי הימנעות מהיצמדות לאמירות מוחלטות, כוללות ומקובעות.

5. חוסר שיווי משקל
ההתערבות החינוכית עשויה לערער את תפיסת העולם האתנוצנטרית של הפרט ואת יציבותה של תמונת העולם המקובעת שלו ולגרום לו לשנותן ולהרחיבן.

6. הכרה
הפרט פורץ את ה"כלא" האתנוצנטרי: כעת הוא מכיר בלגיטימיות של וריאציות תרבותיות שונות (רלטיביזם תרבותי). איזון חדש הולך ומתהווה, ותהליך של הסתגלות לידע החדש מתחיל.

7. גיבוש תפיסה רב-תרבותית
תפיסה רב-תרבותית מבטאת פתיחות מנטלית ורגשית ומאפשרת התבוננות במציאות מזוויות מבט שונות. הפרט מכיר בכך שתרבותו היא אחת מני רבות, והוא מעניק לגיטימציה לשונות. פרט הרוכש תפיסה רב-תרבותית יכול להיפתח לדפוסי תרבות שונים וליצור תקשורת עם בני תרבויות זרות על בסיס של כבוד הדדי והערכה.

פעילות בקבוצות: אפשר ללמד את המודל, וכל קבוצה תבחר מקרה של קונפליקט הנובע מפערים תרבותיים, ותנסה לזהות באיזה שלב נמצאים הצדדים בקונפליקט וכיצד ניתן לקדם אותם בתהליך.

מבוסס על: אודיסיאה רב-תרבותית, ליאורה ישראלי (מכון מופ"ת, 2001), אתר בין הצלצולים