פרקטיקות לניהול שיעור תקין ומניעת הפרעות

דרכים ושיטות רבות לטיפול בבעיות משמעת בכיתה. בפרקטיקה זו נתמקד במתן רעיונות כיצד למנוע את ההפרעות מראש, בעזרת ניהול כיתה אפקטיבי ותכנון שיעורים שבהם התלמידים פעילים וכתוצאה מכך פחות "מפריעים":

רעש – פורה או מפריע?

1. נשים לב לכך שרעש שונה מהפרעה: לעיתים רעש הוא ביטוי חיובי ללמידה, למעורבות ולעניין ואילו שקט הוא סימן למידה חלקית או אפילו לניתוק ולאדישות לנעשה בכיתה.
2. אם הרעש נגרם כשהתלמידים חוזרים מהפסקה, ייתכן שקרה משהו שלא הספיקו לעבד אותו או לספר ולשתף. נאפשר זמן מוקצב וקצר לשיחה בזוגות, וכך נאפשר רגיעה וניצור פניות גדולה יותר לפתיחת השיעור.

ראו גם: פרקטיקות לפתיחת שיעור, ויסות רגשי, מיינדפולנס

למידה פעילה ויחס אישי

1. בעת תכנון השיעור נחשוב: מה התלמידים עושים, חוקרים, כותבים, עונים – מעבר להקשבה פסיבית?
   ככל שהתלמידים יהיו פעילים יותר במהלך השיעור, כך הם יהיו עסוקים בלמידה.
2. נשתמש במתודות שמזמנות השתתפות של כלל התלמידים ולא רק של מי שממהר להצביע ראשון או של "המגיבים הקבועים". למשל:

• תשובות בהרמת ידיים: כל מי שחושב/ת ש... מרימ/ה יד.
• מד תדרים (אקולייזר): במתודה זו מגיבים לפי מנעד מסוים, כך שמתבונן מהצד יכול לקבל תמונה של מדד ההסכמה או אי-ההסכמה בכיתה לשאלה שנשאלה –
  • כל מי שמסכימ/ה מאוד: עומד/ת על הכיסא
  • כל מי שמסכימ/ה: עומד/ת על הרצפה
  • כל מי שמתלבט/ת: יושב/ת על הכיסא
  • כל מי שמתנגד/ת: יושב/ת על הרצפה
  • כל מי שמתנג/ת מאוד: שוכב/ת על הרצפה
• פתקים בצבע שונה: כל מי שחושב/ת ש... יניפו פתק צהוב, כל מי ש... פתק אדום וכדומה.

3. נסתובב בשעת משימה, נציע עידוד, מגע, ונפנה אישית לכל תלמיד/ה. נקפיד על איזון בין ציון הדברים שצריך לשפר לבין ראיית הקיים והטוב.

מעבר מהיר בין מתודות

ניזום מעברים חלקים ומהירים מדיון לעבודה עצמית, לעבודה בזוגות או בקבוצות. אפשר לקבוע סימן מוסכם למעבר בין מתודות. למשל:

• כיבוי אורות: עובדים בזוגות, וכאשר המורה מכבה את האור, כולם חוזרים למליאה.
• הזנקה: למשימה תחומה בזמן, אפשר להקרין שעון עצר או לקיים "ספירה לאחור".
• שימוש בחוש השמיעה: צלצול בפעמון, שימוש במוזיקה וכד' להשגת תשומת לב. 

זמן להתרעננות

במידת הצורך, נקצה זמן להפסקות קצרות במהלך הלמידה כדי לאפשר תזוזה והתרעננות. למשל:

• תרגילי ספורט/מתיחות
• משחקי קצב
• תרגילי יוגה
• דמיון מודרך

משוב

נבקש את התייחסות התלמידים לניסיון החדש, נעודד אותם ונייצר הסכמה על השימוש בו מעתה ואילך.
אולי יש לתלמידים עצמם רעיונות משלהם לניהול שיעור ללא הפרעות?

(על דרכי התמודדות עם הפרעות וקונפליקטים בשיעור ראו בסרטונים למטה)

כלי אפקטיבי לשיפור התנהלות התלמידים ולמניעת הפרעות, היא טבלת התנהגות המיושמת בכיתה, שבה התלמידים מקבלים סימון ירוק על התנהגויות חיוביות. המטרה היא לא רק לתת פרס על התנהגות חיובית, אלא לסייע לתלמידים להבין מהן ההתנהגויות המוערכות בכיתה ולהאיר גם את הפעולות הקטנות ביותר שהתלמידים מצליחים להשיג בדרך. מתוך כך, טבלת ההתנהגות לא מיושמת כדרך ל"אילוף" הילדים, אלא כדרך לאפשר להם לראות שהם מסוגלים להצליח בהתנהלות החברתית בכיתה ולהבין מה נדרש לצורך הצלחה זו.

מתוך תפיסה זו, נרצה לפרק את ההתנהגויות הרצויות בכיתה להתנהגויות קטנות: ישיבה במקום, הוצאת ספרים, התחלה של מטלה או התמודדות עם קושי וכד'. כל אלו ועוד הן התנהגויות שלעיתים נראות לנו מובנות מאליהן כהתנהגויות רצויות בכיתה, אך לא בטוח שהן מובנות לתלמידים.

אפשר לייצר טבלה דיפרנציאלית לתלמידים שונים: לתלמיד/ה שמתקשה לשבת, כדאי לתת נקודה/שבח גם על דקה אחת שבה הצליח/ה לשבת במקום ולהקשיב, וכך להראות שגם הוא/היא יכול/ה לעמוד בכללי הכיתה; לתלמיד/ה שמתבייש/ת להשתתף, רצוי לתת נקודה/שבח כשהעז/ה להצביע (כדאי לתת ניקוד גם על הצבעה ומתן מענה שגוי, כדרך לעודד התנסות ולהקל על חשש מטעות).

כשהטבלאות מיושמות ברמה הבית ספרית, יש אפשרות ללמידה בין מורים שונים ויותר קל ליישם שפה בית ספרית שמסייעת לילדים ולצוות בהתנהלות.

שלב ראשון: גיבוש רשימת התנהגויות רצויות

נעלה את הרעיון עם הילדים בכיתה ונבקש הצעות להתנהגויות חיוביות שהיינו רוצים לקדם בכיתה. מומלץ לא להתייחס לשום התנהגות, גם הקטנה ביותר, כמובנת מאליה. בשלב זה ניתן לבקש שיעלו גם 3-2 התנהגויות שליליות שיקבלו נקודה אדומה (לדוגמה: אלימות פיזית או מילולית). עם זאת, חשוב שהדגש יהיה על התנהגויות חיוביות שאנחנו רוצים לקדם ולראות עוד ועוד מהן, ושעליהן יישאר המיקוד.

שלב שני: בחירת מחזק שבועי

נבחר עם התלמידים מחזק שבועי – פעילות משותפת שכל הילדים שיגיעו לרף נקודות שבועי שייקבע, ייקחו בה חלק. אפשר ליצור רף כיתתי או רף אישי, אבל חשוב שיהיה ידוע מראש. מחזק שבועי יכול להיות: יציאה למשחק בחצר עם המורה, מפגש באזור מיוחד בביה"ס (למשל חדר משחקים, פינה נעימה בחצר וכד'), ויכול להיות גם שיעור מיוחד שמעבירים תלמידים.

שלב שלישי: הכנת הטבלה

מכינים טבלה שנתלית במקום בולט בכיתה ובו מתועדות הנקודות שניתנו לאורך השבוע. מומלץ שהתיעוד של שבועות קודמים יישאר גם הוא באותו מקום (אפשר באמצעות גיליון פליפ צ'ארט), וכך אפשר לעקוב וגם להראות לילדים ולכיתה את ההתקדמות שלהם. בנוסף, הטבלה מאפשרת גם למורים מקצועיים הנכנסים לכיתה להמשיך באותה שפה ולתת משוב חיובי לתלמידים.

שלב רביעי: חגיגת הצלחה

בכל הזדמנות שבה תלמיד/ה פעל/ה באופן שמזכה בנקודה, חשוב לשים לב לכך ולחגוג את ההצלחה. מומלץ להתייחס כמה שפחות להתנהגויות שליליות ולהתמקד בתשומת לב להתנהגויות חיוביות. לדוגמה, כאשר הכיתה רועשת, במקום להגיב בכעס כלפי הכיתה ולנזוף בתלמידים הרועשים, כדאי למצוא את התלמידים שיושבים בשקט ולהעניק להם בהתלהבות נקודה ירוקה על כך.

שלב חמישי: יציאה לפעילות

בסיום השבוע, מסכמים את מצב הנקודות של התלמידים ואלו שהגיעו למספר הנקודות שנקבע, יוצאים לפעילות שנקבעה כ"מחזק שבועי". חשוב שהמסר שיועבר לתלמידים שלא הגיעו לרף, הוא מסר של אמון: "אני בטוח/ה ששבוע הבא תצליח/י לאסוף מספיק נקודות ותגיע/י לרף השבועי", או: "השבוע היה לך קשה יותר, אבל אני בטוח/ה שהשבוע הבא כבר יהיה יותר קל".

(מבוסס על כלי שנוצר על ידי בי"ס הראל, אשקלון)

עוד דוגמה ליישום חיזוקים חיוביים מסוג זה: בבית הספר ארלוזורוב בחיפה כל מורה מתבקשת בכל שיעור לתת ציון לשבח לחמישה תלמידים שהראו גישה חיובית, הצליחו לשפר את התנהגותם, תרמו לשיעור וכד'. כשתלמידים צוברים כמות מסוימת של חיזוקים חיוביים, הם מקבלים פרס. בין הפרסים: שובר להעברת שיעור מחשבים לכיתה, שובר ליום שבו הילד/ה יכול/ה לבחור ליד מי לשבת בכיתה ועוד.

ראו עוד על התפיסה המלווה את הכלי באופן שתומך בקידום בריאות חינוכית: בית ספר מתמיד