מידע מגיע אלינו כטקסטים בכתב ובעל פה וכעדויות פיזיות מסוגים שונים, והוא נמסר לנו במגוון אופנים: באמצעות כתבות, כמידע שימושי, כמאמר מחקרי, כפריט ספרותי, כפריט פרסומי, כעדות בלתי אמצעית ועוד.
כל סוגי מקורות המידע עשויים לשמש אותנו, והשאלה היא רק כיצד ולשם מה. כדי להכריע בשאלה יש לבחון תחילה את מהימנותם של מקורות המידע, ובהתחשב במסקנות נעלה שאלות נוספות לצורך הכרעה בדבר השימוש במידע.
יש לתת את הדעת לכך שהערכת המהימנות חשובה לא רק לשם הצבת טיעונים על יסודות מוצקים. מאחר שהטיעונים שלנו מיועדים בדרך כלל לנמען מסוים, הרי שהערכת המידע נושאת גם משמעות אתית. מכאן שעלינו לא רק לחתור להערכת המהימנות של המידע שאנחנו צורכים, אלא עלינו גם לוודא שהשימוש שאנחנו עושים בו ישמש נכונה את הבאים אחרינו.
כלי להערכת מהימנות מידע: רם סמפץ
- פתיחה
נצפה בסרטון: הערכת מידע שמקורו ברשת האינטרנט (הקטלוג החינוכי) - לימוד הכלי
לאור הצפת המידע, וכדי לדעת האם המידע שברשותנו מהימן ועדכני, ניתן להיעזר בכלי: רם סמפץ.
נלמד את הכלי וננחה את התלמידים להיעזר בו כדי לקבוע האם הכתבות שקראו על נושא מסוים מהימנות או לא, תוך שהם מציינים על בסיס מה הם קובעים זאת.
- רלוונטיות
- איך זה רלוונטי למחקר או למטרה שלך?
- מה המרחב של החיפוש?
למשל, אם אחפש מידע על "גל", יעלה מידע על גל בפיזיקה, גל במים, קופת הגמל גל או גל גדות...
- מה רלוונטי לי? - מטרת המקור
- לשם מה נוצר המקור?
- למי המקור מכוון?
למשל: האם הוא פרסומי? האם המידע לימודי/אקדמי? האם המידע רכילותי? וכד'. - סמכות
- מי המחבר/ת או מוסר/ת המידע?
- מהי נקודת המבט שלו/שלה?
- באיזה מובן למחבר/ת יש מומחיות בתחום הנדון?
למשל: האם המחבר/ת אקדמאי/ת, רופא/ה, עיתונאי/ת, מומחה מטעם, ידוענ/ית?
- מהו האינטרס של הכותב/ת בכתיבת הדברים? - מועד הפרסום
- מתי המקור נכתב או נמסר?
- האם נכתב/נמסר לפני עשרות שנים, לפני שנים אחדות או ממש לאחרונה?
- אם נכתב מזמן, האם עודכן? - פרסום
- היכן פורסם? באיזו תבנית? (פורמט) – בכתב-עת, אתר מקצועי, מדעי, שיווקי, חדשותי, רכילותי?
- האם פורסם באתר מטעם קבוצה מסוימת? למשל קבוצה דתית, אידיאולוגית, עסקית?
- בתוך הפורמט של מקור המידע: מהו ההקשר שבו נמסר המידע? - ציטוט
- האם הכותבים ציטטו את המקורות שלהם?
- את מי הם ציטטו?
- מה ידוע לנו על מי שצוטט ועל עמדותיו?
שימו לב!
בחינת המהימנות אינה מסתיימת בשימוש בכלי רם סמפץ. יש לנקוט פעולות נוספות של בחינה ובעקבותיהן לשקול כיצד נכון לעשות שימוש במידע:
- חשיפת המידע הנוסף שמוסר כל מקור יחד עם המידע שמענייננו
למשל, אם המקור הוא עיתונאי, ייתכן שחלק מהמידע לא נמסר אלא לצורך העצמת האטרקטיביות של המקור (והרי לכתבות גם פן בידורי), ולכן משימת המשתמש במידע היא להבחין בין עיקר וטפל, בין העובדות ובין "מניפולציות עיתונאיות".
אם המקור הוא פרסומי, הרי שמלכתחילה הוא מציג את המידע באופן חד צדדי, ואם חשוב לנו להבין את המידע לאשורו, ייתכן שנרצה לתקף את המידע ממקורות נוספים.
אם הוא אקדמי, ונבנה מטיעונים שיש לגביהם הסכמה, ייתכן שנכון לבדוק האם קיימת גם אנטי-תזה רווחת. - בדיקת ההקשר
יש לשים לב גם להקשר שבו מופיע המידע בתוך מקור המידע. האם המידע פורסם בכותרות החדשות או ב"עמודים האחוריים"? האם המידע הובלע בדברי המומחה או שמא ניתן להם דגש מיוחד? מהימנותו של ידע בעיני הנמען, קשורה גם בהערכה של המקור עצמו את הידע, את ההקשר שבו הוא מציב אותו ואת הדגש שהוא שם או לא שם עליו בדבריו. - הבאת הדברים בשם אומרם
בכל מקרה נקפיד להביא דברים בשם אומרם, וכך נמנע הצגה של הנתונים כאילו היו אובייקטיביים, ונאפשר לנמען להפעיל שיקול דעת ביחס לטיב המידע. - העלאת הסתייגויות בגוף הכתוב
עם הצגת המידע נמסור פרטים מלאים על מקור המידע (אינטרס, מידת מומחיות, נקודת מבט), וכך נשאיר בידי הנמען את האפשרות לקבוע את יחסו למידע. למשל, נוכל לספר על אינטרס של מקור המידע ביחס למידע הנמסר, על הטיה של מאגר המידע או על מגבלות הידע של מקור המידע (למשל, מגבלת רוחב היריעה של מוסר המידע). - הערכת מקור ראשוני/משני
מקור מידע בן הזמן והמקום של הידע שנמסר באמצעותו (למשל, אדם שהיה עד לפרטי הידע שמענייננו), נתפס על פי רוב כבעל מהימנות גבוהה יותר. אומנם יש לנקוט זהירות גם בבחינה של מקור מידע כזה, אולם כלל אצבע הוא שככל שמקור ידע עבר עיבוד אינטנסיבי יותר, כך מהימנותו פוחתת.
ניתן להיעזר במארגן גרפי לבדיקת מהימנות מקור מידע
ראו גם: מהצד השני עם גיא זוהר, כאן 11 (5.5.20 החל מדקה 04:14)