ניהול זמן עצמי של התלמיד/ה

 שעון זמן אישי

1. במליאה: ניצור עם התלמידים רשימת פעילויות מרכזיות שלהם:
   מפגש עם חברים, בילוי עם המשפחה, מעורבות חברתית, ספורט, חוגים, בילויים, יצירה, מוזיקה, לימודים, עבודה,
   משימות בבית, קניות, סרטים, מסיבות, רשתות חברתיות, אינטרנט, לימוד למבחן, הכנת שיעורי בית, יציאה לטבע, טיולים ועוד.
2. אישי: נבקש מכל תלמיד/ה לצייר שעון ולציין ליד כל שעה את הפעילות העיקרית שלהם בשעה זו ביום אופייני בחייהם.
3. שיתוף בזוגות: ננחה את התלמידים למיין את רשימת הפעילויות לקבוצות –
   פעילויות שאנחנו מקיימים לבד/ביחד;
   פעילויות שאנחנו עושים מתוך בחירה/אילוץ;
   פעילויות שנעשות מתוך הנאה/חוסר הנאה;
   פעילויות שהזמן המוקדש להן מספק/לא מספק)
4. בעקבות המיון ישוחחו על ההיבטים הבאים:
   – כיצד אתם מארגנים לעצמכם את הלו"ז היומי?
   – על פי מה אתם קובעים את הפעילויות? מהם סדרי העדיפויות שלכם?
   – במה/במי אתם נעזרים כדי להספיק את מה שאתם חייבים להספיק?
5. שיתוף במליאה: התבוננו שנית בשעון האישי שלכם –
   – האם אתם שבעי רצון מאופן ניהול הזמן שלכם?
   – מה הייתם רוצים לשנות בחלוקת הזמן? להוסיף? לגרוע?
   – מה/מי יכול לעזור לכם ליצור חלוקת זמן שתסייע לכם? (הורה, חבר, יומן, שעון, תזכורת בטלפון)
   – איך הרגשתם בתהליך? מה גילתם? מה אהבתם? מה תרצו לשנות?
6. אישי: בנו את חלוקת הזמן המחודשת שלכם לאור התובנות שעלו מהשיתוף בזוגות ומהדיון במליאה.

לעל-יסודי: ניתן להיעזר בכלי – שאלון לתלמיד/ה: איך פועלים התפקודים הניהוליים שלך? (אוגדן מרום 2019, עמ' 172)

מתן אפשרות לבחירה אישית, ובעיקר בחירות הקשורות ומשפיעות ישירות על תהליך הלמידה כגון קורסי בחירה, בחירה בין דרכי למידה, בחירת נושא לפרויקט, בחירה בסוג תוצר וכד', היא אחת הדרכים העיקריות להביא לידי ביטוי את גישת הפרסונליזציה בלמידה ולחזק את מיומנויות הניהול העצמי של התלמידים.

דוגמאות ליישום העיקרון בבית הספר 'מבוא גליל', איילת השחר

יום הלימודים בבית הספר בנוי מארבע רצועות זמן: רצועת בוקר טוב לפתיחת היום, רצועת מרחבי שפה וחשבון, רצועה רב-תחומית ורצועת מרחב פתוח. בשלוש רצועות הפעילות שאחרי פתיחת יום הלימודים, יש לילדים בחירה רבה מסוגים שונים, והם יכולים לקבוע חלק ניכר ממה שהם עושים: 

• רצועת מרחבי שפה וחשבון
  ברצועה זו התלמידים משתתפים בקבוצות ובפעילויות בנושאי הליבה. חלק מהפעילות ברצועה זו הוא בקבוצות הקניה, ולאחר מכן הילדים מקבלים זמן שלגביו הם יכולים להחליט על מה מבין נושאי התרגול והלמידה שהוגדרו להם, הם רוצים לעבוד וכיצד – בדרך של תרגול עצמי, תרגול בקבוצה, פנייה למורה וקבלת עזרה, השתתפות בקבוצה שמכינה תוצר ועוד. הילדים יודעים שיש להם משימות ונושאי לימוד שהם צריכים להשלים לאורך השבוע, ובמקרה הצורך המורה מסייע/ת להם לווסת את הלמידה. 
• רצועה רב-תחומית
  רצועה זו בנויה מנושאים הנלמדים בשילוב של מספר תחומי דעת, בדרך כלל באמצעות עבודה לקראת תוצר. הנושאים מתחלפים שלוש פעמים בשנה. התלמידים יכולים לבחור לאיזה נושא ברצונם להירשם. בנוסף, יש גם מידה של בחירה בתוך עבודת הקבוצה – הקבוצה יכולה להחליט על תת-הנושא שבו היא רוצה למקד את עבודתה ועל סוג התוצר. 
• רצועת מרחב פתוח
  פרק זמן שבו יש מספר מרחבים ותחנות למידה, הילדים יכולים לבחור באיזה מהם להשתתף, והם חופשיים גם לעבור מתחנה אחת לאחרת. בין הסביבות המוצעות: חווה אקולוגית, פינת חי, תחנת משחקי קופסה, חצר גרוטאות ועוד. הצוות עובד כדי לגוון וליצור אפשרויות ויוזמות נוספות עבור רצועה זו. 

דוגמאות ליישום מבית הספר 'א.ד.ם וסביבה', געש

חלק גדול משגרת היום בבית הספר בנוי ממשבצות זמן שיש להן כותרת, למשל חשבון או שפה, אך במסגרת הזמן הזה התלמידים יכולים לבחור ולכוון בעצמם את עשייתם. תלמידים שונים יכולים לעשות דברים שונים באותה משבצת זמן. למשל: ללמוד לבד, לתרגל, להיות בקבוצה המכינה פרויקט או תוצר, לשבת עם המורה ועוד.

הבחירה אינה חופשית לחלוטין – המורה מגדיר/ה לתלמידים משימות או יעדי למידה ומיומנויות שהם נדרשים להשלים בפרק זמן מוגדר, ולעיתים מכוונ/ת את התלמידים לסוגי פעילויות מתאימים. אך בה בעת, לתלמידים יש הרבה מאוד אחריות גם על בחירת התכנים שהם עוסקים בהם וגם על צורת הלמידה וניהול הזמן שלהם בהתאם למשימות.

ראו בהרחבה: חינוך הטרוגני, מעבדת הטרוגניות, אגף מו"פ ניסויים ויוזמות, משה"ח (עמ' 69-65)