פיתוח חשיבה ביקורתית בנושאי בריאות

בתחום הבריאות קיימים מיתוסים שונים שחלקם אינם נכונים. כמו כן, הרגלים התנהגותיים בתחום התזונה, ההיגיינה והפעילות הגופנית, מושפעים מידע, מתרבות ומסביבה. כדי להכשיר את התלמידים לקבל החלטות מושכלות בתחום הבריאות יש להקנות להם אסטרטגיות של חשיבה ביקורתית, כגון שאילת שאלות, השוואה, וביצוע חקר תוך שימוש במיומנויות המאה ה-21.

מהלך

1. הצגת הנושא
נציג לתלמידים דילמות, פרסומות, כתבות או מיתוסים מתחום הבריאות ונבקש מהם לנסח את כל השאלות שהם יכולים להעלות בדעתם לגבי מה שהוצג להם. נושאים לדוגמה:

• ארוחת בוקר היא הארוחה החשובה ביותר ביום.
• צריך לאכול שלוש ארוחות מסודרות ביום, בזמנים קבועים.
• חשוב לאכול בשר כדי לקבל את כל אבות המזון הדרושים להתפתחות תקינה.

2. שיתוף שאלות
הילדים ישתפו בשאלות שכתבו. אפשר לעשות זאת בשיח במליאה ואז נכתוב את השאלות על הלוח, או על ידי כתיבה של הילדים עצמם בלוח שיתופי דיגיטלי. לדוגמה, בנושא ארוחת בוקר יכולות לעלות שאלות כגון:

• למה חשוב לאכול דווקא בבוקר?
• האם זה משנה גם מה אוכלים בארוחת בוקר?
• מה קורה לגוף כשמדלגים על ארוחת בוקר?
• איך אנשים שעובדים בלילה וישנים ביום אוכלים "ארוחת בוקר", והאם זה משפיע על הבריאות שלהם?

3. בחירת שאלה להעמקה
התלמידים בוחרים שאלה אחת שאותה ירצו לחקור, בזוגות או בקבוצות קטנות. תחילה יענו על השאלה מתוך הידע האישי והניסיון שלהם – כיצד הם או משפחותיהם פועלים בנושא: האם אוכלים ארוחת בוקר, מה אוכלים, מתי וכד', וישוו בין התשובות שלהם.

4. חקר בקבוצות
הילדים ימצאו תשובות לשאלה שבחרו, על ידי חיפוש באתרי אינטרנט, איתור מאמרים בנושא, קיום ראיונות עם מומחים וכד'. למשל, בנושא ארוחת הבוקר – אפשר לראיין תזונאי/ת, רופא/ה וכו' (כדאי לבדוק אם יש מומחים רלוונטיים מבין הורי הכיתה). בהמשך לתשובות שמצאו ולתובנות שהגיעו אליהן, התלמידים ינסחו מטרה התנהגותית שהם רוצים לפעול לפיה, כלומר – הם יקבלו החלטה מושכלת כיצד להתנהג בסוגיה בריאותית זו.

5. הצגה במליאה
כל הקבוצות יציגו את השאלות שחקרו, את התשובות שהגיעו אליהן ואת ההחלטות שגיבשו בעקבות פעילות החקר. במידה שקבוצות שונות הגיעו להחלטות סותרות, ננסה לברר האם הדבר נובע מהסתמכות על מקורות מידע שונים, ומהי מידת המהימנות של מקורות מידע אלו.
ראו גם את הפרקטיקה: הערכת מהימנות של מקורות מידע

דוגמאות נוספות לנושאים

• צריכת מזונות בריאים שבחירתם מבוססת על קריאת תוויות המזון
• צריכת מזונות בריאים שבחירתם מבוססת על סימוני המזון האדומים והירוקים
• צריכת מזון בריא ומגוון על פי עקרונות התזונה הים תיכונית
• קנייה של מזונות בריאים בקיוסקים ובמכונות לממכר מזון
• שתיית מים או משקאות ממותקים: המחיר הכבד של המשקאות הקלים
• הגשת כיבוד בריא בימי הולדת ובאירועים: פוסטר יום הולדת – אפשרי בריא
• שגרה פעילה או משחקי מחשב? פוסטר בריאות מסביב לשעון

ניתן לעודד את התלמידים לבצע עבודת חקר בקבוצות, שתכלול התייחסות לנושא הנחקר מנקודות מבט של תחומי דעת מרובים. באופן כזה, הבחירה המושכלת שאליה יגיעו התלמידים בסוף תהליך החקר, תהיה מבוססת על שקלול של מגוון נתונים רחב.

לדוגמה: תזונה טבעונית או צמחונית

• לשון: הגדרה – מה מקור השם, ביטויים קשורים וכד'.
• היסטוריה: מאיזו תקופה יש לנו עדויות על תזונה מסוג זה, גישות של עמים או תרבויות שונות וכד'.
• פרסום: אנשים מפורסמים שבחרו בתזונה זו, מיתוג, ייצוגי מדיה ועוד.
• כלכלה: מהן ההשלכות הכספיות של בחירה בתזונה זו? האם היא יקרה/זולה יותר? האם יש היצע מוצרים בשווקים? מהו אחוז המסעדות המציעות תפריט מתזונה זו בארץ ובעולם?
• בריאות: יתרונות וחסרונות, למי מומלץ, למי פחות ומדוע.
• אקולוגיה/קיימות: מהי ההשפעה של תזונה מסוג זה על הסביבה?
• חינוך: מהן המשמעויות הערכיות של תזונה זו? מהם הטיעונים המוסריים של המצדדים בגישה?

לאחר החקר נקיים דיון בכיתה על הנושא, והקבוצות ישתפו בתהליך החקר ובמסקנות שהגיעו אליהן.

חשוב להדגיש!
אין כל צורך להגיע להכרעה כיתתית בנושאים מסוג זה. המטרה היא להדגים לתלמידים כיצד נכון לבחון נושאים בריאותיים, ולתת להם הזדמנות להתנסות בתהליך חקר מעמיק שכזה, לפני שהם מגיעים להחלטה אישית בכל עניין שנוגע לבריאותם.