משפט מבוים

נבחר נושא או דילמה ערכית, חברתית או מדעית, הקשורה לחיי הקבוצה או לאירועים היסטוריים.
לדוגמה: המתת חסד, עונש מוות, תרומת איברים, פדיון שבויים תמורת שחרור מחבלים, הסתכנות למען פצוע בשדה הקרב, האם מדינת ישראל היתה צריכה לצאת למבצע אנטבה, חולה במחלה נדירה הזקוק לתרופה שלא נכנסה לסל התרופות, תשלום דמי אבטלה למישהו שמסרב להצעת עבודה ועוד).

נהפוך את חלל החדר לבית משפט – סידור השולחנות לשופטים במרכז, לסנגורים מימין ולקטגורים משמאל, דוכן עדים לצד שולחן השופטים. רצוי שהמשתתפים ילבשו בגדים המתאימים לתפקידיהם. 

ננסח את כתב האישום – מי הנאשם? מי התובע/ים? מהם סעיפי האישום?

נבחר בעלי תפקידים למשפט על פי עמדתם האישית, או בניגוד לעמדתם האישית או בהגרלה. נאפשר לתלמידים השחקנים זמן הכנה.

• הסנגורים ינסחו כתב הגנה, והקטגורים ינסחו כתב תביעה שיכלול עובדות, מהות העבירה והעילה למשפט, מניעים, פגיעה בנורמות החברתיות והערכיות ופרטים רלוונטיים נוספים.

• השופטים יכינו שאלות העולות מסעיפי האישום, להבהרת מושגים וערכים עקרוניים, להבהרת חוקים ותקנונים וכדומה.

• העדים ייקבעו על ידי התביעה וההגנה ויוכנו על ידיהן. שלושת סוגי העדים הם: עדי עובדות, עדים מומחים, עדי אופי. העדים יוכלו להביא עדויות ומוצגים לביסוס עדותם.

• כדי לשתף יותר תלמידים בתהליך, אפשר להשתמש גם בחבר מושבעים כפי שמתקיים במערכות משפט במדינות אחרות. פסק הדין ייקבע על ידי המושבעים.

נכריז על פתיחת הדיון וננהל את המשפט על ידי הצגת טיעוני התביעה וההגנה, שאלות השופטים, הצגת עדויות וחקירת העדים, נאומי סיכום של הקטגוריה והסנגוריה ולבסוף קבלת החלטה על ידי חבר המושבעים. קבלת ההחלטה תיעשה לאחר בחינת חלופות שונות, השוואה ביניהן והערכת ההשלכות הצפויות לכל החלטה.

לאחר המשפט נקיים דיון מסכם בקבוצות על ההיבטים הקשורים לחוק ולמשפט בנושא הנדון
ובהשלכות הנובעות מן ההחלטות שהתקבלו. שאלות לדיון: האם הטיעונים שהוצגו היו משכנעים?
מה הייתה האסטרטגיה של התובעים והנתבעים? האם הצליחה? האם שיניתם את עמדותיכם בעקבות המשפט?