דלג אל

להציע דרכים מרובות וחדשניות לתיאור בעיה ולפתרונה

למאגר הפרקטיקות
  מומחיות בתחום התוכן ובהוראתו     פיתוח מיומנויות

מטרה

למצוא דרכים רבות ומגוונות להבין בעיה שעומדת בפנינו, כדי שנוכל להוביל לפתרונות מתאימים.

הצעות למהלך

הצעות למהלך

הבנת הבעיה או האתגר העומדים בפנינו, זהו צעד ראשון וקריטי למציאת פתרון טוב, יעיל ומוצלח. הבנת המצב לאשורו תמנע העלאת רעיונות שלא באמת מתאימים או שמועדים לכישלון, ואולי אף תעודד העלאת רעיונות פוריים וחדשניים, אך לשם כך עלינו להכיר תחילה מגוון דרכים שבאמצעותן נוכל לזהות ולהבין בעיות.

לעיתים עומדים בפנינו אתגר או משימה כלליים ומעורפלים. לכן, כדאי קודם כל לאתר באופן ברור את הכיוון שבו נמצאים אתגרים והזדמנויות חשובים, ורק אז לגשת להעלאת רעיונות. בעת הבנת הבעיה חשוב לשלב חשיבה מסתעפת וחשיבה מתכנסת (Divergent and Convergent Thinking).

מהלך: זה יהיה נורא אילו ... זה יהיה נפלא אילו ...

1. חשיבה מסתעפת
בשלב ראשון נרצה להעלות אפשרויות מגוונות, מקוריות ורבות ככל הניתן, לכיווני עבודה או חשיבה אפשריים על הנושא הנלמד.

  • נגדיר את הנושא הכללי עליו נרצה לעבוד עם התלמידים.
    לדוגמה: התמודדות עם למידה מרחוק
  • נכתוב על הלוח, על גיליונות נייר גדולים או במסמך שיתופי מקוון, את התחלות המשפטים:
    - זה יהיה נורא אילו ...
    - זה יהיה נפלא אילו ...
  • נבקש מהמשתתפים לכתוב בהמשך לכל תחילת משפט, מה יהיה נורא/נפלא לדעתם בהקשר של הנושא הנבחר. נעודד אותם לכתוב כמה שיותר משפטים, ללא סינון ושיפוטיות.
    ראו לדוגמה: משפטי נורא/נפלא בהקשר של התמודדות עם למידה מרחוק

2. חשיבה מתכנסת
בשלב זה יש לבחור מתוך כל שפע האפשרויות שעלו בסעיף הקודם, את הכיוון או מספר הכיוונים שעליהם נרצה להמשיך לעבוד ובהם נתמקד.

  • נברר מיהם ה"בעלים" של הבעיה – למי יש עניין לפתור אותה ואחריות לטפל בה. הבעלים של הבעיה (שיכולים להיות מספר אנשים או גופים), הם שיכריעו בסופו של דבר בכל שלב של התכנסות, כיוון שהם אמורים להוביל את היישום של מה שיוחלט.
  • נכין כרזה לתלייה בכיתה, או מצגת שיתופית מקוונת לשיתוף, ועליה מספר שאלות שכדאי לחשוב עליהן בעת ההתכנסות, למשל:
    אילו דרישות הן הדחופות ביותר בנושא שעל הפרק?
    על מה ארצה לעבוד כעת במידה הרבה ביותר?
    אילו דאגות הן הדחופות או החשובות ביותר לדעתי?
    מה יתרחש אם לא אתמודד עם זה?
    אילו סיכונים ראוי ליטול? אילו סיכונים נחוצים?
    מהו סדר העדיפויות שלי?
    את מה אני מקווה ביותר לשמר, לבצע או להשיג?
    את מה אני רוצה ביותר להרחיב, להגביר או לשפר?
    מהן המטרות הבסיסיות שלי בנושא?
  • נחלק לכל משתתף שלוש מדבקות קטנות וצבעוניות. כולם קוראים את האמירות שנאספו בשלב הראשון, ומדביקים מדבקה אחת ליד כל אמירה שנראית להם ככיוון הרצוי ביותר להמשך בירור והתקדמות.
  • אם הפעילות מתקיימת במפגש מקוון, ניתן לערוך את כל המהלך בעזרת כלים דיגיטליים המאפשרים סיעור מוחות, תגובה והצבעה. למשל: Dotstorming

3. התמקדות
נבחר את המשפט שלידו יש את מרב המדבקות או ההצבעות הדיגיטליות (או שניים-שלושה משפטים מובילים), ונתחלק לקבוצות דיון שיעמיקו וינסו לנסח היטב את הבעיה או האתגר המצוי בכוון זה, ולמצוא פתרון לבעיה בכיוון שנבחר.

עוד רעיון - מצב רצוי ומצב מצוי

עוד רעיון - מצב רצוי ומצב מצוי

מציאת נתונים מסייעת באיתור ובהגדרה של נקודות חשובות במשימה או במצב, ובחידוד מוקד האתגר שלנו. גם כאן נעשה שימוש בחשיבה מסתעפת ובחשיבה מתכנסת:

1. הסתעפות

  • כותבים בצד אחד של לוח הכיתה את תמונת המצב המצוי כעת, כלומר את המצב העכשווי בנושא או באתגר כלשהו עליו נרצה לעבוד. אם הפעילות מתקיימת במפגש מקוון, אפשר לכתוב על גבי לוח שיתופי כדוגמת פאדלט, לינויט וכד', או במצגת שיתופית, ולהזמין את התלמידים לכתוב בעצמם.
    ראו את הפרקטיקה: עבודה קבוצתית במסמך שיתופי
  • בצד אחר של הלוח כותבים את המצב הרצוי – המצב העתידי שנרצה לראות בהקשר של הבעיה או האתגר.
  • באמצע, בין המצב המצוי למצב הרצוי, נכתוב כמה שיותר שאלות על הנושא תוך שימוש במגוון מילות שאלה, תחת הכותרת: מה יכול לעזור לנו לעבור ממצב מצוי למצב הרצוי, או מה מפריע לנו או חוסם אותנו מלהגיע ממצב מצוי לרצוי.
    ראו: דוגמה למארגן גרפי "מצוי רצוי" בנושא הקמת תחנת כוח גרעינית; מארגן גרפי "מצוי רצוי" ריק

2. התכנסות

  • בקבוצות, התלמידים ינסו לענות על השאלות השונות שהעלו חברי הכיתה, או לחפש תשובות עליהן במקורות מידע לפי בחירתם (מידע ברשת, שיחות עם אנשים רלוונטיים וכד').
  • נאסוף נקודות מפתח מהתשובות השונות שהגיעו אליהן בקבוצות, כדי שניתן יהיה בהמשך לזהות עניינים משמעותיים וחשובים שעליהם נעבוד.
  • מטה קסמים: נזהה את המידע החשוב בעינינו, על ידי חיפוש המידע שהיינו רוצים לשנות בעזרת מטה קסמים... למשל, בהמשך לדוגמה על למידה מרחוק:
    אילו היה לי מטה קסמים הייתי מוצאת דרך מנצחת לשמור על קשר אישי/חברתי בלמידה מרחוק.
    אילו היה לי מטה קסמים הייתי עושה לכל המורים "השתלת ידע" עם כל הכלים הדיגיטליים הכי כיפים לשילוב בשיעור.
    אילו היה לי מטה קסמים הייתי עושה פעילות רגיעה והרפיה לתלמידים ולמורים לחוצים.

 

שימו לב!

  • אפשר להתחיל קודם מהפנטזיה על המצב הרצוי העתידי, ורק לאחר מכן לתאר את המצב המצוי. אין משמעות לסדר ביצוע השלבים.
  • חשיפת הנתונים מהיבטים רבים תעזור לזהות טוב יותר על מה כדאי וחשוב לעבוד.
  • מצב רצוי ומצב מצוי הם תיאוריים באופיים. ניתן לעודד את התלמידים לכתוב תיאור שיביע גם רגשות סביב הנושא או הבעיה שאיתה מתמודדים.
  • לשלב ההתכנסות, במקום מטה קסמים ניתן להשתמש בהתחלות משפטים כמו: אני מייחלת ל.. אני מקווה ש ... זה יהיה נפלא אם...

עוד רעיון - לרקוד עם מילים

עוד רעיון - לרקוד עם מילים

"ניסוח הבעיה הוא חצי הדרך לפתרון" (ג'ון דיואי)

ניסוחים שונים של אותו מצב או בעיה, יכולים להוביל לכיווני פעולה שונים ולפתרונות אחרים. ניסוח מילולי מדויק של הבעיה יסייע להגדיר אותה באופן ממוקד וספציפי, הגדרה שניתן להתקדם בעזרתה לפתרון הבעיה.

1. ניסוח היגד בעיה
ננחה את התלמידים לנסח את הבעיה על פי קריטריונים להיגד בעיה מוצלח:

  • ההיגד מנוסח בצורת שאלה, ומזמין העלאת רעיונות. למשל אם הוא מתחיל במילות שאלה המזמנות עשייה כגון: איך, באילו דרכים, כיצד וכו', וכולל פעלים ויעדים.
    לדוגמה: באילו דרכים המורה יכול/ה לסייע לתלמידים להיות ערניים בשיעור מרחוק?
  • ההיגד חופשי מקריטריונים מגבילים, כלומר מנוסח באופן רחב ופתוח ככל האפשר כך שהרבה רעיונות יוכלו להיכלל בתגובה אליו.
  • ההיגד מנוסח בתמציתיות ובענייניות, כדי שיובן בקלות ויהיה בר שימוש ומעורר רעיונות.
  • ההיגד מבהיר את הבעלות על הבעיה: כיצד אני...; איך מנהלת המשמרת ...; באילו דרכים הכיתה...

2. מציאת הפועל והיעד
בזוגות, התלמידים יסמנו בהיגדים של חבריהם את הפועל ואת היעד. למשל בהמשך לדוגמה שלעיל:
באילו דרכים המורה יכול/ה לסייע לתלמידים להיות ערניים בשיעור מרחוק?

3. הצעת חלופות
כל זוג יחפש ויכתוב חלופות רבות ומקוריות ככל הניתן לפועל וליעד. לדוגמה:
במקום – איך המורה יכול/ה לסייע: לחבר, להפעיל, להחזיק, לעורר, "לחשמל", לרתק, לעניין, למשוך וכד'.
במקום – להיות ערניים בשיעור: פעילים, חרוצים, מתעניינים, מחוברים, מסוקרנים, מעורבים, משתתפים...

4. ניסוח היגדים חדשים
התלמידים מנסחים היגדי בעיה חדשים על ידי שילוב הפעלים והיעדים החלופיים שהציעו בשלב הקודם. למשל:

  • איך המורה יכול/ה לחבר את התלמידים ושיתעניינו בשיעור מרחוק?
  • איך המורה יכול/ה "לחשמל" את התלמידים ושיהיו נלהבים בשיעור מרחוק?
  • איך המורה יכול/ה לסקרן את התלמידים ושישתתפו בשיעור מרחוק?
  • איך המורה יכול/ה לחגוג עם התלמידים את המעורבות שלהם בלמידה מרחוק?
  • איך המורה יכול/ה לעורר את התלמידים כך שיגלו דברים חדשים בלמידה מרחוק?

ראו שתי דוגמאות מצורפות: איך לספק מים טובים לשתייה; איך לעשות שיעורים מעניינים

5. בחירת הניסוח ה"קולע"
כל זוג מחליט מהו ההיגד המדויק ביותר מבחינתו, מבין כל המשפטים שניסחו בשלב הקודם. בשלב זה ניתן להתכנס למליאה, וכל זוג מציג את "הניסוח המנצח" שלו.

אם יש יותר מהיגד בעיה אחד שמושך את תשומת הלב, אפשר לעשות שימוש בכלי "ענבים ואשכולות":

  • בחנו את השאלות השונות הרשומות על הלוח וסמנו את ה"ענבים" מביניהן – שאלות הנראות לכם טובות או נכונות. שאלה טובה היא שאלה: קולעת למטרה, מרתקת, רלוונטית, מעשית, מעניינת, פותרת בעיות, מלהיבה, מתאימה ומניעה קדימה.
  • צרו 3-2 "אשכולות" מה"ענבים" שסימנתם – אשכול נוצר מקבוצה של שאלות, המתמודדות עם אותו עניין או עם אותה סוגיה.
  • אפשר "לתפור" שאלה חדשה הכוללת מרכיבים משמעותיים מהשאלות השונות שכללתם באשכול. הקפידו לשמור על מאפייני שאלה המזמנת פתרון יצירתי, כפי שהוגדרו למעלה.

אפשר גם - סולם הפשטה

אפשר גם - סולם הפשטה

כלי זה נועד לאפשר הסתעפות בזיהוי בעיה, והוא מאפשר להעלות בעיות קונקרטיות או מופשטות יותר באשר לנושא הנדון. ראו: מארגן גרפי ריק להדפסה

  1. היגד התחלתי
    כותבים במשבצת "היגד התחלתי" (במרכז הדף), שאלה כללית המבטאת את כיוון הבעיה או מה שנראה לנו כבעיה או כאתגר. ראו לדוגמה: מארגן סביב ההיגד ההתחלתי – איך נשמור על טוהר בחינות?
  2. איך?
    מעל כל אחת מהמשבצות שמתחת לריבוע זה, כותבים אפשרות לפתרון האתגר. למשל, בהמשך לנושא של טוהר הבחינות: נפתח תרבות של אמון, ניתן משימות אישיות, ניתן עונשים חמורים על העתקה.
  3. היגד חדש
    בתוך כל אחד מהריבועים בשורה שמתחת להיגד ההתחלתי, כותבים היגד בעיה חדש, המתחיל במילת השאלה "איך", ונובע מתוך הרעיון לפתרון שהצענו. לדוגמה: איך נפתח תרבות של אמון בתקופה קצרה?
  4. איך עוד?
    מתחת לריבועי ההיגדים החדשים שמילאנו בשלב הקודם, נכתוב רעיונות אפשריים לפתרון הבעיות הללו. בהמשך לדוגמה לעיל: להגיד שהמבחנים מבוססים על אמון ולתת משוב וציון על יושרה והגינות.
  5. איך עוד?
    בשורת הריבועים התחתונה נכתוב בעיות, המתחילות במילת השאלה "איך", הנובעות מהפתרון שהצענו בשלב הקודם. לדוגמה: איך נשדר שאנחנו מוקירים אנשים ישרים?
  6. למה?
    בין משבצת ה"היגד ההתחלתי" והמשבצות שמעליה, נכתוב מדוע לדעתנו יש לפתור את הבעיה הרשומה כהיגד התחלתי (נימוק). לדוגמה: כי לא נוכל להעריך מה באמת יודע/ת כל תלמיד/ה.
  7. היגד חדש
    בכל אחת מהמשבצות הראשונות שמעל ה"היגד התחלתי", נכתוב שאלה המתחילה במילת השאלה "איך", המבטאת בעיה הנובעת מהנימוק שכתבנו בשלב הקודם. למשל: איך אפשר להעריך ידע של תלמיד/ה?
  8. נימוק
    מעל כל אחת מהמשבצות הללו נכתוב נימוק, למה חשוב למצוא פתרון לשאלה שהוצגה במשבצת הקודמת. לדוגמה: כדי שהתלמידים ירצו לבטא את מה שהם יודעים ולא יראו טעם בהעתקה.
  9. איך?
    בכל אחת מהמשבצות בשורה העליונה, נכתוב שאלה שמתייחסת לפתרון ההיגד שכתבנו בשלב הקודם. למשל: אילו ביצועי הבנה יתאימו להערכת הידע של התלמידים?

שימו לב!

  • ככל שעולים במעלה הסולם (שאלות "למה?"), הרעיונות נעשים מופשטים יותר.
  • ככל שיורדים במורד הסולם (שאלות "איך?"), הרעיונות והשפה הופכים להיות קונקרטיים ומדויקים יותר.

טיפים

טיפים

חשוב להסתעף בחשיבה שלנו בעת זיהוי בעיה והבנתה תוך שמירה על הכללים של חשיבה מסתעפת, אך יש לזכור שכדי שנהיה מעשיים חשוב להתכנס ולבחור בבעיה אחת עליה נעבוד בפרק זמן מסוים, ולא להתפזר ולעבוד במקביל על דברים רבים. ההתכנסות צריכה להיות על פי כללי החשיבה המתכנסת.

מומלץ בבואנו ללמוד על הבעיה (שלב איתור הנתונים) לכלול מגוון סוגי נתונים. למשל: מידע ובסיס ידע עשיר (על מאורעות, אנשים, מקומות, מצבים וכד'); התרשמויות ואמונות (אינטואיציה, רגשות); הבחנות (מה אנחנו רואים, שומעים, טועמים וכו'); תחושות (נטיות, סימפתיה); שאלות (סקרנות, בלבול, חוסר ודאות). ראו: פתרון בעיות יצירתי, טרפינגר, איזקסן ודורבל.

אחלה שיעור
אם גם לכם יש הצעה לפרקטיקה מקורית שמציתה את הדמיון, מעשירה את הלמידה בכיתה ומקדמת הוראה איכותית
שלחו אלינו אותה!

 נא למלא שדה זה

אולי תתעניינו גם ב...

יצירת אחריות משותפת וערבות הדדית
אקלים חיובי בכיתה ויצירת תחושת שייכות ואחריות הדדית הם מאפיינים חשובים המשפיעים על תחושת הרווחה של התלמידים, ויש להם קשר ישיר לפניוּת שלהם ללמידה
תמיכה בלומד העצמאי בסביבה הדיגיטלית
במרחב למידה דיגיטלי ניתן לשלב הנחיות המותאמות לרמות שונות של משימות ללמידה עצמאית, וכן לגוון בסוגי הכלים הדיגיטליים ובסוגי הפעילויות המוצעות בהתאם לצרכים השו...
הערכות ביניים של החומר הנלמד בכיתה
הערכה מעצבת פירושה שאין לחכות להערכה המסכמת של פרק הלימוד כדי לקבל תמונת מצב על התקדמות התלמידים – אלא לקיים מדידות ביניים שיתנו למורה ולתלמידים תמונה עדכנית...
הרעיון שלכם כאן!
אם גם לכם יש מערך שעור רב כשרון או רעיון מקורי, מעניין, שמצית את הדמיון, מעורר את החושים ומפיח חיים בשיעורים- שלחו לנו אותו!

פורטל זה נבנה עבור מורים ונועד לשימוש צרכי חינוך בלבד. העמוד מכיל קישורים לאתרים חיצוניים שאינם אתרי משרד החינוך. תוכן אתרים אלה וכל המוצג בהם (לרבות פרסומות) הינו באחריות בעלי האתרים בלבד. אם נתקלתם בבעיה כלשהי או שיש לכם הצעות או הערות בנוגע לתוכן, באפשרותכם לפנות אלינו בקישור זה.