קיום אינטראקציה חיובית ומכבדת עם אנשים מתרבויות אחרות

לעל-יסודי: צירים תרבותיים

לתרבויות שונות יש מאפיינים שונים. לדוגמה: בתרבות אחת נהוג לפנות לבן השיח בדיבור ישיר "חברי", ואילו בתרבות אחרת מקפידים על דיבור עקיף "מכבד". הצגת תכונות על רצף בין שני ניגודים מדגישה שאין מדובר ב"טוב" ו"רע" אלא בתכונות במינונים שונים דרכם ניתן להבין התנהגויות של אנשים.

להלן כמה דוגמאות לצירים המבטאים תכונות מנוגדות. כאמור, תרבויות שונות עשויות למקם את עצמן בנקודות שונות על הרצף בכל אחד מהצירים:

• דיבור ישיר, "דוגריות" ↔ דיבור עקיף
• חציית גבולות ↔ שמירת גבולות
  (בדיחות ו"ירידות" הדדיות בין אנשים ממעמד שונה, הימנעות ממאפייני סמכות כמו עמידה לאות כבוד וכד')
• כיבוד סמכות ↔ אתגור סמכות
• שליטה בגורל ↔ פטליזם
• לקיחת סיכונים ↔ הימנעות מסיכונים
• אינדיבידואליזם (חירות אישית כערך) ↔ קולקטיביזם (הרמוניה קבוצתית כערך)
• פרגמטיזם ↔ עקרוניות
• ניצחון/מצוינות כערך ↔ דאגה לאחר ולחלש כערך
• שאיפה להצלחה בטווח הארוך ↔ שאיפה להצלחות מיידיות

מהלך

1. הצגת ציר תרבותי
   נבחר ציר מסוים ונציג אותו בפני התלמידים: נכתוב בצד אחד של הלוח מאפיין אחד (לדוגמה: כיבוד סמכות), ובצד השני את ניגודו (אתגור סמכות). אפשר לעשות זאת גם עם שני בריסטולים שעל כל אחד מהם נכתוב מאפיין אחד מצמד הניגודים, ונניח כל בריסטול בצד אחר של החדר.
2. הגדרת המאפיינים
   נשאל את התלמידים מה הם יודעים על כל אחד מהמושגים. לדוגמה: מה זה אומר "כיבוד סמכות"? ולמה הכוונה ב-"אתגור סמכות"? ננסה להגיע להגדרה משותפת. על מנת להבין את המושגים נבקש מהתלמידים להשתמש בכמה שיותר דוגמאות שהם מכירים.
3. מציאת יתרונות וחסרונות
   נבחן עם התלמידים מהם היתרונות והחסרונות של כל צד בציר שבחרנו, על ידי העלאת דוגמאות. נשאל את התלמידים האם יש צד שהוא נכון יותר לדעתם? מדוע?
4. מיקום אישי על הציר
   נבקש מהתלמידים למקם את עצמם על הרצף תוך מתן דוגמה. למשל: על הציר כיבוד סמכות ↔ אתגור סמכות אני נמצא/ת קרוב יותר לצד של אתגור סמכות, כי בכל פעם שמבקשים ממני לעשות משהו, אני שואל/ת – למה? אתמול אמא ביקשה ממני לקפל כביסה ואני שאלתי למה דווקא אני ולא אחותי...
5. עיבוד וסיכום
   נוכל לבחון עם התלמידים את הפריסה שלהם לאורך הציר ולנסות לאפיין אותה. לדוגמה: האם יש הבדל בין בנים לבנות? במידה שיש עולים בכיתה או שהיא מורכבת מבני עדות שונות – האם יש הבדל במיקום של קבוצות התלמידים על הציר התרבותי? נקיים דיון בנושא סביב שאלות כגון:

• מה אפשר להסיק מהמיקום שלנו על הציר התרבותי?
• איך המיקום עשוי להשפיע על עבודה, משחק, למידה, חינוך, בחירת חברים ועוד...
• מהי החשיבות של הגברת המודעות לקיומו של "ציר תרבותי" שכזה?

ניתן להציג עוד מספר צירים ולדון בהם עם התלמידים באופן דומה.

מיקום קבוצתי על הציר

אפשר גם לבדוק עם התלמידים, האם כקבוצה יש להם נטייה לצד מסוים על רצף הציר התרבותי. למשל: בהמשך לדיון בציר של כיבוד/אתגור סמכות, הכיתה עשויה להגיע למסקנה שכקבוצה הם נוטים יותר לכיוון של כיבוד סמכות, ולראיה – אתמול המורה לספורט ביקשה מהם לפנות את מגרש הכדורסל לכיתה צעירה יותר בזמן ההפסקה, והם עשו זאת אף שחשבו שזה לא הוגן שהם צריכים לוותר.

תרגול של ניתוח דמויות בסרטים ובספרים לאור הצירים התרבותיים, מאפשר הבנה של התנהגויות דרך ההקשר והרקע התרבותי ללא שיפוט. מומלץ לבחור בסרט, סדרה או ספר המפגישים בין תרבויות או מציגים תרבות באורך מורכב ולא סטראוטיפי. ניתוח הדמויות ופעולתן לאור הצירים התרבותיים מזמן הבנה עצמית, הבנת האחר והתבוננות מודעת יותר על אי-הבנות ועל מתחים הנוצרים במפגש בין דמויות שונות. זהו הבסיס לאינטראקציות חיוביות ולשיתוף פעולה פורה בין אנשים מתרבויות שונות. מקורות מומלצים:

• סרטים: מונית לדונגאר, סיסאי, סלאח שבתי, בין הקירות, קזינו רויאל
• סדרות: אימפריית זגורי, שטיסל
• ספרים: ספרים מומלצים בנושא עלייה, בהתאמה לגילאים שונים, ניתן למצוא באתר אגף עלייה וקליטה

לניתוח ספר, פרק מסדרה או סרט נבקש מהתלמידים:

• לבחור שתי דמיות אליהן הם מתחברים (דמויות מתרבויות שונות)
• לבחור שתי סצנות שבהן הדמויות מופיעות אשר לדעתם מדגימות אחד או יותר מהצירים התרבותיים ולנתח את הסצנה לאור הצירים הרלוונטיים.
• לכתוב כיצד הם היו מתנהגים במצב דומה ולאור זאת, היכן היו ממפים עצמם על הציר.

לדוגמה: בסדרת הטלוויזיה אימפריית זגורי (פרקים 1 ו-2), הגיבור הראשי מוצא את עצמו נקרע בציר של אינדיבידואליזם ↔ קהילתיות; בסרט קזינו רויאל הגיבור הראשי (אמריקאי לבן) מייצג את האינדיבידואליזם, וקריאת תיגר על סמכות (לקיחת החוק בידיים) לעומת שכניו הקוריאנים.

1. בזוגות
התלמידים יקראו מונולוגים קצרים של אנשים שנתקלו במצב שבו משהו במציאות התנגש עם נורמות שהיו להם בתחום מסוים על הציר התרבותי. לדוגמה: 3 סיפורים. כל זוג ידון בשאלות:

• לאיזה ציר מתייחס כל סיפור?
• איפה כל אחת מהדמויות נמצאת על הציר?
• האם תוכלו לחשוב על מקרה שבו הרגשתם משהו דומה – זרות, חוסר הבנה של המצב?
• מה היית עושה במצב דומה?

2. במליאה

נבקש ממי שמעוניין מהתלמידים לספר על מקרה שבו חוו דבר דומה למה שתואר בסיפורים, וכיצד הרגישו, או לשתף מה הם היו עושים במקרה דומה לזה שבסיפור.

3. אישי
לבסוף נבקש מכל תלמיד/ה לכתוב סיפור קצר או מונולוג של דמות, שבו משתקף מצב דומה של אי-הבנה או מצוקה בעקבות התלבטות באחד מהצירים.