תרגול גמישות מחשבתית

היקש = אנלוגיה

מקור המילה אנלוגיה הוא מיוונית ומשמעותו היגיון (logia) החוזר על עצמו (ana). לרבים מאיתנו האנלוגיות מוכרות ממבחני מיון שבהם יש לזהות מהו היחס בין שני פריטים (למשל, שמים: ארץ) ולהקיש מכך מהו הפריט החסר בצמד הבא (למשל, שחור:         ).

היקש כזה הוא דוגמה לחשיבה ביקורתית לינארית, השונה מחשיבה יצירתית, מסתעפת ורחבה. אך סוגי החשיבה השונים (יצירתית וביקורתית) אינם זרים זה לזה אלא משלימים. משום כך, על ידי שימוש באנלוגיות ובמטפורות אנחנו יכולים לא רק להפעיל חשיבה ביקורתית, אלא גם להרחיב את היצירתיות, להעמיק את ההבנה שלנו ולפתח גמישות מחשבתית.

השימוש באנלוגיות, דימויים ומטפורות משמש גם בהזרה. ראו את הפרקטיקה: חיפוש רעיונות יצירתיים

מהלך: זיהוי ויצירת אנלוגיות

1. נציג לתלמידים מספר אנלוגיות שעליהם להשלים.
נדגיש שתחילה יש לזהות את סוג הקשר בתוך כול זוג. לדוגמה:
לילה : יום = שקט : רעש  (למתחילים ניתן להוסיף בסוגריים תשובה ומסיחים כגון: אפלה, רעש, אור)
סוג הקשר: ניגוד (ההפך)           השאלה: מה ההפך מ"שקט"?

ראו אנלוגיות נוספות: דף לזיהוי אנלוגיות

לגיוון: אפשר לא לתת תשובה ומסיחים ולבקש מהתלמידים להציע בעצמם;
אפשר לתת אנלוגיות גם בצורות ובמספרים ולא רק בצמדי מילים.

2. נסכם ונרשום על הלוח (או בלוח שיתופי במפגש מקוון), סוגי יחסים שניתן למצוא באנלוגיות.
לדוגמה: הפכים, חלק ושלם, חומר גלם ומוצר סופי וכד'.

3. נבקש מהתלמידים לחבר אנלוגיות נוספות תוך גיוון סוגי היחסים.

4. נציע לתלמידים לחבר אנלוגיות שונות לאותה מילה. למשל:

ראש:גוף = פתיל:                  (מנורה, נר, מדורה)

ראש:כתפיים = הר:                        

ראש:זנב = חרטום:                        

5. נגדיר סוג יחסים (למשל, חלק:שלם), ויש לחבר ליחסים אלו מגוון אנלוגיות.

6. לסיכום נשאל:

• מתי בחיים אנחנו משתמשים או נתקלים באנלוגיות?
• למה צריך להשתמש באנלוגיות? או, לשם מה האנלוגיות טובות?

לרבים מאיתנו קשה להבין רעיונות מופשטים ולא פעם יש גם קושי להסביר רעיון מופשט שיש לנו בראש. במקרים כאלה, המצב או הרעיון נראה לנו זר. לוּ רק יכולנו להופכו למוכר, היה הרבה יותר קל להבין ולהסביר את המופשט.

1. נשאל את התלמידים מה זה ............. (מושג או רעיון אותו נרצה ללמד)
   למשל: פונקציה, אהבה, חופש, אבולוציה, דמוקרטיה...
   נכתוב את האמירות של התלמידים על לוח הכיתה, או במקרה של מפגש מקוון – בלוח שיתופי.
2. נבקש מהתלמידים לכתוב כמה שיותר אנלוגיות לרעיון או למושג הנ"ל. אפשר להיעזר בדף האנלוגיות.
   לאחר מספר דקות אפשר לבקש מהתלמידים לשתף באנלוגיות שכתבו.
3. נשאל: איך אפשר לכתוב עוד אנלוגיות ואנלוגיות מגוונות?
   נבקש מהתלמידים רעיונות או נציע להם דרכים לכך. למשל:

• כתבו כל מיני 'אחרים' (בשביל מי) ואז השלימו, כמו מה הרעיון עבורם; למשל:
  בשביל הכלב שלי, דמוקרטיה זה כמו.......
  בשביל אחותי החיילת, דמוקרטיה זה כמו......
• כתבו במספר שורות אנלוגיה מסוימת, ואז כתבו בעבור מי זו יכולה להיות אנלוגיה למושג.
  למשל, אם המושג הוא דמוקרטיה, האנלוגיה 'הפגנה' יכולה להיות עבור ראש הממשלה, עבור מתנגדי המשטר וכד'.

כתבו כמה פעמים את אותו אדם/דבר, ואז חשבו על אנלוגיות שונות לאותו פרט.
 ראו: דוגמאות למגוון אנלוגיות על נושא האבולוציה

• כדמויות באנלוגיות אפשר לכלול דמויות מהאגדות או בעלי חיים, צמחים, חפצים ועוד.

בשימוש באנלוגיה ישירה, פותר/ת הבעיה מתבקש/ת לחשוב איך נפתרו בעיות דומות. למשל, אם נתקלנו בבעיה מסוימת בקרב בני אדם, נוכל לבדוק איך בעלי חיים שונים פותרים בעיה זו? באופן זה, כל סוג של בעיה יכול להיפתר בעזרת אנלוגיה ישירה.

א. אנלוגיה ישירה למציאת הסבר או להבנת דבר

1. קחו שש כוסות יין ומלאו אותן במים. שימו לב לתנאים: הכוס הראשונה מלאה כמעט לחלוטין, השנייה פחות מלאה וכך הלאה, עד השישית, שהיא כמעט ריקה.
2. טבלו את האצבע במים וסובבו אותה על פני שפת הכוס המלאה יחסית. חזרו על פעולה זו עד שתפיקו צליל כלשהו. חזרו על פעולה זו בכל אחת מהכוסות על פי סדר המילוי שלהן.
3. השוו בין הצלילים ושימו לב – האם הצלילים שהפקתם בכוס המלאה גבוהים או נמוכים יותר מצלילי הכוס הכמעט ריקה?
   אפשר להיעזר בסרטון: איך אפשר לנגן על כוס?

4. בקשו מהתלמידים לשאול שאלות על ההתנסות. למשל:

• מדוע סיבוב אצבע רטובה על שפת הכוס גורם להפקת צליל?
• למה יש הבדלים בגובה הצלילים בין הכוסות?

5. כדי לענות על שאלות אלו חשבו על כלי נגינה אחרים שאתם מכירים ויודעים כיצד מופק בהם הצליל. לדוגמה: חליל, תוף, כינור, גיטרה, פסנתר.
6. מצאו נקודות דמיון בין הפקת הצליל בכלי שבחרתם לבין הניגון על הכוסות. למשל:

• חליל: הפקת הצליל על ידי נשיפה – איני רואה דמיון בין החליל והכוסות.
• תוף: הפקת הצליל על ידי הקשה, ולתוף יש נפח המהווה תיבת תהודה. הנגינה על הכוסות אינה על ידי הקשה אבל יש נפח ואולי זה גם מהווה תיבת תהודה.
• כינור, גיטרה ופסנתר: בשלושתם יש מיתרים אבל על מיתרי הפסנתר מקיש מקש וזה לא קורה בכוסות.
• בגיטרה האצבע מזיזה את המיתר וזה מפיק צליל, וגוף הגיטרה הוא תיבת תהודה; בכוסות משתמשים באצבע ויש חיכוך בין האצבע והכוס.
• בכינור יש קשת המזיזה את המיתר על ידי חיכוך, כמו האצבע על הכוס, וזה גורם לרטט ולהשמעת צליל שמוגבר על ידי הנפח הריק של הכוס, כמו תיבת תהודה.

ב. אנלוגיה ישירה בפתרון בעיה

1. חשבו על בעיה שעליכם לפתור. למשל, בפעילות בתנועת הנוער עליכם להעביר סֶנדה (גזע עץ ארוך וכבד) ממקום אחד לאחר. אינך יכול/ה לעשות זאת לבד והחניכים שלך קטנים. מה עושים?

2. חשבו על ................... הנתקלים בבעיה דומה וכיצד הם פותרים זאת. למשל:

• בעלי חיים: למשל, נמלים סוחבות יחדיו בשורה; פיל מניף או דוחף עם החדק.
• האדם הקדמון: גלגול על גזעי עץ או על אבנים עגולות.
• חוטבי עצים: משיטים גזעים במורד הזרם.

3. האם השימוש באנלוגיה עזר לכם להגיע לרעיונות שלא חשבתם עליהם קודם?

באנלוגיה אישית, פותרי הבעיה משיגים נקודות מבט חדשות על הבעיה על ידי כך שהם מדמיינים את עצמם כחלק מהבעיה. למשל, אלברט איינשטיין סיפר שדמיין את עצמו מטייל במהירות האור בחלל, אנלוגיה שהובילה אותו לניסוח תיאוריית היחסות.

הדימוי של עצמך כחלק מהעצם או מתהליך הבעיה, משרה מבט מבפנים על המצב, ורעיונות חדשים יכולים לצוץ כשאת/ה שם.

א. אנלוגיה אישית כביצוע הבנה

פעילויות אלו יכולות לשמש לבדיקת התפיסות הקיימות אצל התלמידים לפני למידת תוכן, או כביצוע הבנה לאחר שנלמד תוכן מסוים, כדי לראות מה הובן על ידם. למשל:

• בשיעור פיזיקה
  אתם קוביית קרח שמפילים לתוך כוס קפה. איך תנועו בכוס?
  עתה מערבבים את הקפה – איך תהיה התנועה שלכם כקוביית קרח?
  אפשר לבקש מהתלמידים להסביר את דרך התנועה שהציגו.
• בשיעור ביולוגיה
  אתם כדוריות דם אדומות – כיצד תנועו בגוף ומה תישאו עמכם לאורך הדרך?
  על התלמידים ליצור את המחזור הקטן והמחזור הגדול של מערכת ההובלה (למשל בעזרת מסקינג-טייפ על הרצפה), ואז ללכת במערכת ובכל פעם להחזיק ביד את מה שתא הדם נושא עמו.
  אפשרות אחרת: תארו מאבק בין נמלים ודבורים על מקור מזון (סוכר), כאילו היה משחק כדורגל.
• בשיעור ספרות
  הזקן והים – כתבו מה אמר הדג לזקן לפני שזה הצליח לדוג אותו.
  או: על מה מדברים הכרישים ביניהם כשהם תוקפים את הזקן.

ב. אנלוגיה אישית לפתרון בעיה

1. חשבו על בעיה או על אתגר שעומד בפניכם. למשל: הדלקת מדורה כשנגמרו הגפרורים.
2. חשבו אילו מרכיבים יש במצב. למשל: לשם הבערת אש יש צורך בחומר בערה, בחמצן ובחום.
   יש לכם חומר בערה, יש חמצן, אך חסר מקור חום.
3. דמיינו שאתם מקור החום – מה הייתם עושים כדי לייצר די חום במקום המתאים כדי להדליק את חומר הבערה?

באנלוגיה זו מחפשים פתרון אידיאלי ואפילו פנטסטי (Fantasy analogy), מבלי להתחשב במגבלה כלשהי. בגישה זו פותר/ת הבעיה חושב/ת על פתרונות דמיוניים ורחוקים, היכולים להוביל לרעיונות יצירתיים ומעשיים. שיטת האנלוגיה הדמיונית כוללת חיפוש אחר פתרונות אידיאליים ומושלמים, כמו למשל שהבעיה תפתור את עצמה...

1. פתיחה
   נשמיע שיר שבו מוצגת בעיה, והזמרים מדמיינים שהיו יכולים לפתור אותה לוּ היו מישהו או משהו אחר. למשל:

• אם היה לי לב זהב, כוורת
• לו הייתי, בן-אל תבורי
• לו הייתי מלך, חוה אלברשטיין
• פטיש לו היה לי, גאולה גיל

2. עבודה בשלשות
   כל שלשה מקבלת תמונה של המצאה כלשהי ומתבקשת לזהות איזו בעיה או אתגר רצו הממציאים לפתור.
   (אפשר להיעזר בקובץ: המצאות דמיוניות)
3. לדמיין עם כוח-על
   התלמידים "יקבלו" כוחות-על וידמיינו פתרונות נוספים לאתגר זה.
   נעודד אותם "לפנטז" – לדמיין כל דבר, גם בניגוד לחוקי הטבע או לחוקים החברתיים והתרבותיים.
   התלמידים יציירו את ההמצאה החדשה שלהם או יתארו אותה בפני חבריהם.
4. במליאה
   נבקש מהתלמידים להציג בעיות או אתגרים המעסיקים אותם ושכדאי לדעתם למצוא להם פתרון יצירתי.
   אפשר לחלק פתקים דביקים ולבקש שכל אחד יכתוב לפחות שני אתגרים או בעיות וידביק על הלוח, ולאחר מכן למיין את הבעיות שעלו ולכנס בעיות ואתגרים דומים לקבוצות.
5. חלוקה לקבוצות
   כל אחד יעמוד ליד אתגר שמעניין אותו, וכך מחלקים את התלמידים לקבוצות. כל קבוצה תחפש פתרונות דמיוניים לאתגר. אפשר לתת לתלמידים "קביים" שיעזרו לדמיון, למשל:

• מה אם אין כוח משיכה?
• לא צריך חמצן...
• גיבור/ה כמו סופרמן, וונדרוומן, הארי פוטר או דג זהב עוזר/ת בהתמודדות עם האתגר וכד'.

6. הצגת הפתרונות
   התלמידים יציגו את הרעיון עליו חשבו. בעת ההצגה יש להשהות שיפוט ולא לבקר או להעיר הערות לגבי ההיתכנות של הפתרון. אם יש רעיון שנשמע משונה או בעייתי מבחינה אתית או תרבותית, אפשר לשאול בתום ההצגה, מה המשמעות המשתמעת מהרעיון. לבסוף ננסה לפתח מהמשמעות הטמונה ברעיון, גם פתרון מעשי.

אפשר להיעזר בסולם להערכת רעיונות

ראו גם: הפועלים הלא-יעילים