השתתפות כלל התלמידים בכיתה

תלמידינו נבדלים זה מזה בסגנונות הלמידה ובתחומי העניין. הבדלים אלו עלולים להביא לכך שבשיעור בעל אופי אחיד, רק חלקם ישתתפו והאחרים ילכו לאיבוד. להלן מספר דרכים שעשויות לסייע בהתמודדות עם מצב זה: 

פתק סיום
לסיום השיעור אפשר להציע לכל תלמיד/ה לכתוב על פתקית צבעונית שאלה או תובנה מהשיעור היום.
נרכז את כל הפתקיות על לוח שאלות ותובנות כיתתי שבו נוכל להיעזר גם לפתיחת השיעור הבא.
באופן כזה כל תלמיד משאיר את "חותמו" על הלוח המשותף.

ציר זמן
התלמידים יקבלו בתחילת השיעור ציר זמן עם המשימות שעליהם לבצע,
יתקדמו ממשימה אחת לשנייה ויסמנו את התקדמותם על ציר הזמן האישי או הקבוצתי.
בסוף השיעור נוכל לקבל מידע על ההתקדמות של כל אחד מהם על ידי התבוננות בצירי הזמן שמילאו.

כרטיס כניסה
השיעור מתחיל עם משימת שליפה קטנה: כל תלמיד/ה מקבל/ת פתק עם שאלה נקודתית אחידה לכולם (למשל: מהם המאפיינים של משולש שווה צלעות?) או שאלה כללית (מה את/ה זוכר/ת מהשיעור הקודם?), עונה עליו בכתב ומוסר/ת את הפתק למורה. באופן הזה כל התלמידים משתתפים במשימה ולא רק אלו ש"קופצים ראשונים" לענות על שאלה דומה במליאה.

"סולם עולה"
(במתודה זו מתחילים בעבודה אישית ובכל שלב "מטפסים בסולם" ומכפילים את גודל הקבוצה)

1. נבקש מהתלמידים לבצע משימה אישית: לקרוא טקסט, לחפש מידע, להתבונן בתמונה וכדומה,
   ולענות על שאלה כגון – מה הרעיון המרכזי? מה פירוש המושג?
2. ננחה את התלמידים ליצור זוגות ולשוחח על התשובות שלהם.
3. לאחר מכן כל זוג מתחבר לזוג נוסף, והרביעייה עונה בכתב על מספר שאלות מסדר גבוה:
   מה מאפיין את...? מה ההבדל בין... מה הדימיון... מה הקשר...
4. אפשר להמשיך לטפס בסולם לשמיניות וכו'.

לוחות מענה
נשתמש בלוחות כתיבה אישיים לכל תלמיד/ה.
נשאל שאלה נקודתית, והתלמידים יכתבו את תשובתם וירימו את הלוח כך שנוכל לראות את התשובות של כולם ולקבל תמונה מהירה של מידת ההבנה שלהם בנקודת זמן זו.
(למשל: לאחר לימוד סדר פעולות חשבון, נכתוב על הלוח תרגיל הכולל חיבור וכפל, ונראה כמה מהתלמידים הגיעו לתשובה הנכונה).

כרטיסי הצבעה

• נכין כרטיסים שבצדם אחד כתוב כן (מסכים) ובצד השני כתוב לא (לא מסכים).
• נחלק לתלמידים את הכרטיסים בתחילת השיעור – כרטיס לכל תלמיד/ה.
• במהלך השיעור נשאל שאלות או נבטא היגדים רלוונטיים, ועל כל תלמיד/ה להרים את הכרטיס כאשר המילה שמבטאת את דעתם (כן/לא) מופנית כלפי המורה. לדוגמה:
  • במדעים: מי מסכים עם האמירה שחומר מוצק חייב להפוך קודם לגז לפני שיוכל להפוך לנוזל?
  • באזרחות: האם בישראל הכנסת אחראית לפקח על עבודת הממשלה?
  • במתמטיקה: התוצאה של התרגיל 3+4X5+2 שווה לתוצאה של התרגיל (3+4)X(5+2)
• במבט מהיר על הכרטיסים נוכל לזהות מיהם התלמידים הזקוקים להכוונה נוספת, או לקבל תמונה על הדעות הרווחות בכיתה בנושא מסוים, או להשתמש בתשובות התלמידים כדי לחלק אותם לקבוצות להמשך הפעילות סביב הנושא עליו שאלנו את השאלה.

כרטיס יציאה
1. נכין מראש כרטיסי יציאה: פתקים כמספר הילדים, שעליהם שאלה/חידון קצר/משימה קטנה שמתייחסים לנושא העיקרי שלמדנו בשיעור זה (למשל: אם למדנו מילות שאלה בשיעור עברית, נבקש בכרטיס היציאה לחבר שני משפטים עם מילות שאלה). נניח את הכרטיסים במקום מוסכם וקבוע בכיתה.
2. לקראת סוף השיעור, נזכיר לתלמידים למלא את כרטיס היציאה שלהם לפני שהם יוצאים מהכיתה.
אם היו טעויות שחזרו אצל תלמידים רבים, נתייחס לכך בתחילת השיעור הבא.

שגרת חשיבה: Think-Pair-Share

בשגרת חשיבה זו, המורה מעלה שאלה או בעיה בפני הכיתה, ומנחה את התלמידים לנסות ולענות עליה בשלושה שלבים:

1. חשוב (Think)
   נותנים לתלמידים זמן לחשוב תחילה בעצמם על פתרון הבעיה.
   יש להקדיש לכך 3-2 דקות ולאפשר לתלמידים לכתוב את רעיונותיהם על דף.
   כך נוכל לוודא שכל אחת ואחד מהתלמידים פעיל במציאת פתרון לבעיה.
2. צור זוג (Pair)
   לאחר שכתבו פתרונות אישיים, התלמידים מתחברים לזוגות ומשוחחים על הרעיונות שלהם.
   השיתוף בזוגות מאפשר לכל תלמיד/ה להתבטא, ומעודד גם את הילדים שבדרך כלל נרתעים לדבר בפני כל הכיתה, להביע את עצמם ולהשתתף.
3. שתף (Share)
   לאחר השיח בזוגות, נבקש ממי שמעוניין בכך לשתף במליאה את הכיתה כולה ברעיונות שעלו (לחילופין, אפשר לבצע את השלב הזה בקבוצות של 4-3 זוגות וכל זוג ישתף את האחרים ברעיונותיו).

מתודה זו מזמנת השתתפות פעילה של כל התלמידים בשיעור – בשונה ממה שקורה בדרך כלל בהוראה פרונטלית, כאשר רק מספר קטן של ילדים נוטים להצביע ולענות על שאלות המורה בכיתה. בנוסף, היא מאפשרת למורה להסתובב בכיתה ולהקשיב לדיונים של הילדים, כדי לקבל תמונה עדכנית על מצב ההבנה שלהם בנושא.

ראו דוגמאות לשימוש במתודה בשיעורי ביולוגיה    

בלמידה על פי מודל זה, השיעור מחולק ליחידות קצרות של עשר דקות למידה וחמש דקות הפוגה לסירוגין. משתמשים בפעמון, בטיימר או בכיבוי/הדלקת האור בכיתה כדי לציין את המעבר בין המקטעים.

הרעיון הוא לייצר מהלך דינמי של השיעור, שמשתנה כל הזמן, שיש בו דרגות אתגר עולות ויורדות. באופן כזה, תלמידים עם תחומי עניין שונים ויכולות שונות יוכלו למצוא עניין ואתגר והמוטיבציה שלהם להשתתפות בשיעור תגדל. שיטה זו אינה מתאימה לכל מורה ולכל כיתה, אך כוחה בכך שהיא מאפשרת שמירה על מתח לימודי ודינמיות.

1. תיאום ציפיות
   מגדירים לתלמידים שהשיעור יהיה בנוי מסבבים של 10 דקות למידה ולאחריהם 5 דקות הפוגה. משוחחים איתם על המצופה מהם – מעורבות והשתתפות פעילה בלמידה.
2. הקניה: 10 דקות
   פותחים במקטע למידה מרוכז בנושא אותו לומדים. בחלק זה מקנים ידע חדש וגם מאפשרים לתלמידים טעימה מתוך תרגול.
3. הפוגה: 5 דקות
   פעילות מונחית בעלת אופי מאתגר אך גם הפגתי. הפעילות יכולה להיות קשורה לנושא השיעור או לחילופין חיצונית וקשורה לתחומי העניין של תלמידים. פעילויות לדוגמה:

• קיפולי נייר, אוריגמי.
• פעילות אנרגטית קצרה: לספור קפיצות במקום, "הורדת ידיים" קצרה בזוגות וכד'.
• תחרות מציאת חפץ שמוחבא בכיתה.
• חידות ומשחקי מחשבה.

4. הקניה: 10 דקות
5. הפוגה: 5 דקות

ממשיכים לעוד 10 דקות למידה ושוב 5 דקות הפוגה וחוזר חלילה – במהלך כל השיעור. שימו לב שמודל זה מתאים לשילוב במהלך ההוראה רק מדי פעם, בעיקר כאשר רוצים לקיים שיעור פעיל ודינמי.

מטרת הכלי היא להעמיק את הלמידה בנושא מסוים באחד מתחומי הדעת, על ידי העמקה בעולם המושגים והמונחים המהווים את מילות המפתח החשובות בתחום. 

1. הגרלת אותיות
בתחילת השנה עורכים הגרלה ובה כל תלמיד/ה מקבל/ת אות. אם אנחנו יודעים שבתחום הדעת שלנו יש מילות מפתח רבות באותיות מסוימות, אפשר להכניס את האותיות הללו במספר עותקים להגרלה. בכל מקרה נדאג שיהיו אותיות כמספר הילדים בכיתה, או נאפשר עבודה בזוגות וכד'. חשוב להקפיד שכל תלמיד/ה יודע/ת מהי האות שלה/שלו.

2. כתיבת ערכים
לאורך השנה כשלומדים מושג מפתח מסוים, התלמיד/ה שהגריל/ה את האות שבה המושג מתחיל, אחראי/ת להעמיק במושג ולכתוב עליו ערך למילון הכיתתי.

כדאי להחליט מראש על מבנה ההגשה בהתאם למקצוע, ליכולות ולגיל התלמידים. אפשר להוסיף תמונה, ציור, שיר, או כל המשגה אחרת שעוזרת להסביר את המושג בצורה הטובה ביותר.

3. הצגות ביניים
במהלך השנה נחליט על זמנים קבועים (למשל אחת לרבעון), שבהם יציגו מספר תלמידים את המושגים הרלונטיים שכתבו מתוך מה שנלמד באותו הרבעון. עד סוף השנה יש לוודא שכל התלמידים הציגו את מילת המפתח שלהם.

4. תצוגת המילון הסופי
בפעילות המסכמת של השנה יוצגו כלל המושגים שנאספו במילון הכיתתי במהלך השנה, והתלמידים יארגנו אותם כמפת חשיבה ויסבירו את הקשרים ביניהם.

כלי זה יכול לשמש כפעילות להיכרות נעימה בין התלמידים בכיתה בתחילת שנה, אך אפשר להיעזר בו גם למטרות לימודיות, ובעיקר לעידוד שיח בין התלמידים על נושאים לימודיים.

שלב ראשון: הכנה

• נכין לכל תלמיד/ה תרשים של שעון, ובו נדגיש 4-3 פרקי זמן. למשל, לשיעור שמתחיל בשעה 9:00, נסמן את השעות:
• 9:05
• 9:15
• 9:25
• 9:35
• בנוסף, נכין רשימה של שאלות מתוך החומר הנלמד, שעליהן נרצה שהתלמידים ישוחחו ביניהם.

שלב שני: ביצוע

1. מחלקים לכל התלמידים את תרשים השעון וכותבים או מקרינים את השאלות על הלוח.
2. תחילה, על התלמידים לקבוע 4-3 פגישות עם תלמידים אחרים, בהתאם לשעות המסומנות בתרשים. למשל, אם למדנו סיפור על "המשפחה שלי":

• ב-9:05 דני ייפגש עם נועה והם ישוחחו על השאלה: איזו דמות מבין חברי המשפחה בסיפור שלמדנו אהובה עליך ומדוע?
• ב-9:15 הוא ייפגש עם גלעד והם ישוחחו על: "משפחה בשבילי היא…" וכו'. 

3. התלמידים יכתבו על תרשימי השעון האישיים שלהם, עם מי קבעו להיפגש ומתי.
4. לאחר מכן נכריז על השעה, ונשים לב שכל הילדים מצאו את שותף השיחה שלהם על פי הרישום המוקדם.
5. כך הפגישות מתקיימות לפי הסדר ובעזרת השאלות המנחות במשך 4-3 סבבים, בהתאם לאורך השיעור. חשוב להקפיד על הזמן המוקצב לכל סבב.

שלב שלישי:  רפלקציה

• בסיום השיעור נשאל את התלמידים על החוויות והתחושות בעקבות הפעילות.