הוראה באמצעות חקר מקרה (Case Study Teaching)

בהוראה באמצעות חקר מקרה (Case Study Teaching), התלמידים מקבלים תיאור של מקרה – רצוי בעיה אותנטית בתחום הדעת בהקשר אישי, מקומי או עולמי – חוקרים את המקרה ומציעים פתרון לבעיה.

על מנת להתמודד עם הבעיה האותנטית הם נדרשים ליישם ידע וכלים שלמדו בתחום הדעת או ללמוד ידע וכלים חדשים שיעזור להם לפתור את הבעיה.

לדוגמה: בקובץ אוסמוזה זה עניין רציני מוצגים שני מקרים – מקרה של בעל חווה הנאלץ להתמודד עם יבוא תירס מסין, ומקרה של אח בבית חולים המטפל בחולה באינפוזיה של מים מזוקקים.

שלבי העבודה

העבודה מתבצעת בקבוצות קטנות. לתזכורת, ניתן להדפיס את שלבי העבודה ולתלות בכיתה (ראו דף מעוצב להדפסה)

1. שלב ראשון: הבנת הבעיה
   מבינים את הבעיה ואת הידע הנדרש כדי לפתור אותה.
   למשל: בחקר המקרה הנ"ל של האח בבית החולים, מנסים להבין מדוע האח אמר: "אני הרגתי את החולה!"
2. שלב שני: ביצוע החקר
   לומדים את הנושאים הקשורים לבעיה, מבררים מידע רלוונטי ממקורות מידע שונים ומעריכים את מהימנותו. בהמשך למקרה שלעיל אפשר למשל לחפש תשובות לשאלות כגון:

• איזה מצב יצרו המים המזוקקים בדמו של החולה?
• מה ההבדל בין תמיסה פיזיולוגית למים מזוקקים?
• מה קרה לתאי הדם של החולה שקיבל מים מזוקקים?
• בהתחשב בתפקודם של תאי הדם האדומים, מדוע רמות החמצן בדמו של החולה ירדו?

3. שלב שלישי: הצעת פתרון
   מציגים פתרון או פתרונות אפשריים לבעיה בדרכים מגוונות ומקבלים משוב מקבוצות העמיתים.
   בחקר המקרה הנ"ל נשאל: לאחר שהאח שגה, האם אפשר היה לעשות משהו כדי להציל את חיי החולה? דנים ונותנים משוב לפתרונות השונים שכל קבוצה מעלה.
   ראו גם: שותפות לומדים בתהליכי הערכה ; שיתוף תלמידים בבניית מחוון או כלי הערכה

שימו לב! ניתן להיעזר במאגרים קיימים להצגת חקר מקרה בכיתה

ראו גם את הפרקטיקה: הגדרת בעיות ופתרונן

לאחר שאיתרנו בעיה שתעמוד בבסיס חקר המקרה – הדמיה של מצב מציאותי אותו אפשר לתאר באופן סיפורי, בונים את הצגת הבעיה באופן מונחה והדרגתי בעזרת שאלות.

השאלות מתחילות מנושאים שברורים יותר לתלמידים, ומתייחסים באופן ישיר למושגים ולמידע המופיעים בטקסט או בסרטון שמציג את הבעיה, ולאחר מכן עוברים לשאלות מורכבות יותר המבוססות על ידע חדש.

דוגמה: אבוד במדבר

חקר מקרה זה מתאר צעיר שנמצא על ידי צוות חילוץ כשהוא משוטט במדבר הוזה, ללא חולצה או כובע ועם לחץ דם נמוך, כאבי ראש, בלבול וחוסר הזעה. לאחר בירור הסתבר שרכבו נתקע כמה שעות קודם לכן עקב תקלה ברדיאטור. מסוק החילוץ מאבד את הקשר עם בית החולים, ועל הפרמדיק להחליט מה לעשות.

1. בתחילה, נשאל שאלות ידע והבנה המתייחסות ישירות לטקסט או לידע קודם. למשל:

• מדוע הצעיר שנמצא במדבר לא הזיע?
• ממה סובל הצעיר?
• בתנאים הנתונים, מה על הפרמדיק לעשות כדי להציל את הצעיר?

2. לאחר מכן נעבור לשאלות המזמנות ניתוח נתונים, חיפוש מידע נוסף וניתוחו, שקילת פתרונות מרובים וקבלת החלטות. למשל:

• מהו הטיפול הניתן במקרה של מכת חום?
• אילו נוזלים כדאי להחדיר לגופו של הצעיר?
• באיזו דרך ניתן להעלות את לחץ הדם של הצעיר?

3. לבסוף נשאל שאלות 'רחוקות' יותר המאפשרות העברה (טרנספר) של הידע לנושא אחר, חשיבה מורכבת, חשיבה בין-תחומית, חשיבה מטה-קוגניטיבית וכד'. למשל:

• בהנחה שהצעיר איבד כ-4 ליטר מים, איזה אחוז מהמים שבגופו הוא איבד?
• האם הייתם מצפים כי נפח השתן שלו יקטן או יגבר במהלך המסע במדבר? הסבירו.
• האם קצב הדופק שלו יעלה או ירד במהלך האירוע? הסבירו תשובתכם.
• נניח שלצעיר היו בקבוקי בירה במכוניתו, האם זה היה רעיון טוב לקחת איתו בירה למקרה שיהיה צמא? נמקו את תשובתכם.
• איזה ויטמין היה לצעיר בכמויות גדולות יותר בגופו לאחר אותו יום? הסבירו.

לתלמידים המנוסים בתהליך הלמידה המבוססת על חקר מקרים, כדאי לאפשר לחבר את סיפורי המקרים והשאלות כחידות קצרות אותן הם מציגים למליאה או בין הקבוצות. דרך זו מתאימה גם כחזרה על חומר וסיכומו.